עם כינונה של הוועדה לייעול משק המים, פנתה האגודה לזכויות האזרח לוועדה והציגה בפניה את עמדתה בעניין ההגנה על זכויות אדם במשק המים. בפנייה מדגישות עורכות הדין משכית בנדל ודבי גילד-חיו, כי הזכות למים היא מאבני היסוד של הזכויות לחיים ולבריאות וכי שלילת נגישות למים מהווה גם פגיעה קשה בזכות האדם לכבוד. לעמדת האגודה, כדי להגן על הזכות למים יש לנקוט מספר צעדים, ובהם:
- לאסור על ניתוקי מים, ולכל היותר להתיר את צמצום האספקה עד לרף מסוים שיקבע בחוק.
- כל עוד ניתוקי המים אינם אסורים בחוק, יש להסדיר בדחיפות את האופן בו נעשה הדבר ולהטמיע הגנות לצרכנים בכללים הקיימים.
- לפעול לשינויי חקיקה שיחייבו את תאגידי המים לעשות שימוש בכלים חוקיים ראויים לגביית חובות בגין מים – מערכת המשפט ומערכת ההוצאה לפועל – ולא בניתוקים.
- לחחיב את תאגידי המים והרשויות המקומיות לאפשר הסדרי תשלום לחייבים.
- לבצע רפורמה בתעריפי המים על מנת להפכם לנגישים לכל.
- לקבוע הנחות על תעריפי מים לאוכלוסיות פגיעות.
להלן נייר העמדה.
30 ביולי 2014
לכבוד
הוועדה הבין-משרדית לייעול משק המים:
גב׳ אורנה הוזמן-בכור, מנכ"לית משרד התשתיות, האנרגיה והמים, בפקס: 02-5006720
מר אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בפקס: 02-5317193
מר יחזקאל ליפשיץ, סמנכ"ל התשתיות במשרד התשתיות, האנרגיה והמים, בפקס: 02-5316027
מר נסים סלמן, סגן מנהל רשות החברות הממשלתיות, בפקס: 02-5695312
שלום רב
הנדון: עמדת האגודה לזכויות האזרח –
הגנה על זכויות אדם במשק המים
ברכות על מינוי הוועדה.
להלן נבקש להציג בקצרה את עמדת האגודה לזכויות האזרח בדבר הנושאים שאנו סבורים שיש לכלול בסדר היום של הוועדה, שעניינם הגנה על זכויות אדם במשק המים.
כן נבקשכם לזמננו להציג את עמדתנו בפרוטרוט בפני הוועדה.
ניתוק אספקת מים בגין חובות של משקי בית פרטיים
1. הזכות למים היא מאבני היסוד של הזכויות לחיים ולבריאות ושלילת נגישות למים מהווה גם פגיעה קשה בזכות האדם לכבוד. על כן, עמדתנו העקרונית היא שאין למנוע מבני אדם מים בשום תנאי ובוודאי שלא בגין חוב כספי. יש לעמדתנו לסייג את הרשות לניתוק מים בגין חוב כספי ולכל היותר להתיר את צמצום האספקה עד לרף מסוים שיקבע בחוק.
2. בהינתן שניתוק מים הינו חוקי, יש להסדיר בדחיפות את האופן בו נעשה הדבר. תאגידי המים מנתקים את אספקת המים בגין חוב כספי ללא הסמכה חוקית שכן רשות המים טרם התקינה כללים בדבר האופן שיש לעשות כן, כמתחייב מסעיף 102 לחוק תאגידי מים וביוב. בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ הגישה רשות המים טיוטת כללים לוועדת הכלכלה, אולם משכה אותה לפני מספר חודשים ככל הנראה בכוונה להתקין כללים חדשים האוסרים כליל על ניתוק מים. בינתיים, ממשיכים להתבצע ניתוקי מים ברחבי הארץ ללא הסמכה ובהיעדר הגנות על זכויות צרכנים פגיעים במיוחד. גם בכל הנוגע לניתוקי מים על ידי רשויות מקומיות שאין בהן תאגידי מים יש לקדם רפורמה. המגבלות והכללים בנוגע לניתוק אספקת מים החלים על אלו אינם נותנים מענה מספק להבטחת הזכות למים.
3. כל עוד אין נורמה האוסרת כליל על ניתוק מים יש להטמיע בכללים הקיימים הגנות לצרכנים – חסינות לקבוצות אוכלוסייה מסוימות, מנגנון שק"ד בסמכות הרשות, סמכויות פיקוח ואכיפה לרשות ועוד.
4. לפירוט עמדתנו העקרונית והתיקונים הפרטניים שיש להטמיע בהסדרים המתגבשים ראו בקישור לעמדת האגודה לוועדת הכלכלה של הכנסת: https://law.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2013/12/water230314.pdf
גביית חובות מים
5. ניתוק מים כאמצעי גבייה פסול לגביית חוב וחלופות ראויות לגבייה: תאגידי מים גובים חובות בעבור מים באמצעות פקודת המיסים (גבייה). ניתוק מים כסנקציה מהווה אמצעי לחץ פסול על חייבים לשם דירבונם למצוא מקור כספי לתשלום החוב. בגלל שלא ניתן להתקיים ללא מים, ניתוק מים דוחף משפחות עניות למציאת מקורות כספיים שונים ומפוקפקים תוך סיכונן ודרדורן לעוני עמוק יותר וחסר תוחלת.
על כן, יש לאסור את השימוש בכלי הדורסני של ניתוק מים כאמצעי לגביית חובות.
6. במקביל יש לפעול לשינויי חקיקה ולחייב לעשות שימוש בכלים חוקיים ראויים לגביית חובות בגין מים: מערכת המשפט ומערכת ההוצאה לפועל.
7. כן יש לקבוע מנגנון אכיפה כלפי תאגידי המים, אשר יפרט את הצעדים האקטיביים שבהם רשות המים תהיה מחויבת לנקוט כדי לאכוף את הכללים. לשם כך נדרשים תיקוני חקיקה בחוק תאגידי מים וביוב, מניעת הארכת הוראת השעה המחילה על רשויות מקומיות את פקודת המיסים (גבייה), תיקון פקודת העיריות והחקיקה החלה על מועצות מקומיות ואזוריות והנחיות ברורות של השרים הרלוונטיים ביחס לגביית חובות ברשויות המקומיות.
אמות מידה לגבית חובות באמצעות חברות גביה מטעם רשויות מקומיות והחלתן על תאגידי המים
8. הצעת החוק לתיקון פקודת העיריות (חברות גביה) התשע"ד-2014, אשר עברה בקריאה ראשונה נועדה להסדיר את העסקתן של חברות גבייה ברשויות המקומיות ובפועל היא מכשירה את הפרטת הגבייה במתכונתה הנוכחית. אנו מתנגדים להפרטת הסמכות לגבות חובות וזאת במיוחד נוכח הסמכויות הדרקוניות הנתונות בידי הרשויות המקומיות לגבייה מנהלית ולאור הניסיון המלמד כי ההפרטה של הגביה ברשויות המקומיות הובילה במהלך השנים לפגיעה חמורה בזכויות אדם. ראוי היה כי הצעת החוק תבטל את אפשרות ההפרטה של מערך הגביה העירוני או לכל הפחות תגביל אותה באופן משמעותי.
9. בנוסף, ככל שצורת גבייה זו תמשיך להתקיים והצ"ח האמורה תקודם, לטעמנו הצעת החוק לוקה בחסר משהיא אינה מסדירה גם את העסקתן של חברות גביה על ידי תאגידי המים ובכך יוצרת עיוות בלתי סביר של הדין. אין הבדל מהותי בין גביית ארנונה ותשלומי חובה אחרים על ידי הרשות המקומית לבין גביית תשלומי מים על ידי תאגידי המים. בשני המקרים קיימת הפרטה של תפקיד הגבייה בגין אותו שרות ומוצר לידי חברות גבייה פרטיות. קיימת אף חובה מוגברת להסדרת פעולתן של חברות הגבייה המועסקות על ידי תאגידי המים ופיקוח מדוקדק יותר עליהן לאור הסמכות הנתונה להן לבצע גם ניתוקי מים (בנוסף לאמצעי הגבייה הרגילים) וכן בשל העדרו של גורם ציבורי, דוגמת הרשות המקומית, המפקח עליהן. משכך, יש לקדם במקביל תיקון חוק אשר יסדיר את העסקתן של חברות גבייה על ידי תאגידי המים בשינויים המחייבים. עמדתנו זו מקובלת גם על רשות המים ועל מחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקלי) במשרד המשפטים (מצ"ב תשובת משרד המשפטים מיום 1.7.14 לפנייתנו בעניין).
הסדרי תשלום לחייבים
10. כיום, תאגידי המים והרשויות המקומיות אינם חייבים במתן הסדרי תשלום כלשהם לחייבים והדבר נותר לשיקול הדעת הפרטני של הגוף הגובה. לעמדתנו יש לעגן בחוק את חובת רשות המים באישור ועדת הכלכלה של הכנסת להתקין כללים בנדון. מצ"ב הצ"ח בעניין זה שהאגודה שותפה בניסוחה טרם הונחה על שולחן הכנסת.
הורדת מחירי מים
11. מחירי המים בישראל גבוהים באופן שמציב חסמים בנגישות למים בפני אוכלוסיות עניות. לעמדתנו יש לבצע רפורמה בתעריפי המים על מנת להפכם לנגישים לכל. ראו קישור לעמדת האגודה בנוגע לקביעת תעריפי המים:
https://law.acri.org.il/he/wp-content/uploads/2011/08/water260511.pdf
הנחות על תעריפי מים לאוכלוסיות פגיעות
12. בדומה להנחות הניתנות בעבור צריכת חשמל והנחות על תשלומי מיסים מקומיים, יש לפעול לקביעת הנחות על תערפי מים על בסיס אמות מידה שיקבעו בחקיקה או בתקנות. לעמדתנו על הקריטריונים למתן הנחות להתבסס על שיקולים סוציו-אקונומיים בנוסף לשיקולים בגין צרכים רפואיים באספקת מים מוגברת ובגין תלות גדולה יותר באספקת מים. ראו קישור להצ"ח שנוסחה על ידי האגודה לזכויות האזרח: https://law.acri.org.il/he/23074
נודה על הכללת הנושאים האמורים בסדר היום של הוועדה ועל הזמנתנו להציגם בפניה,
בברכה,
|
משכית בנדל, עו"ד תחום רווחה וקיום בכבוד |
דבי גילד-חיו, עו"ד מקדמת מדיניות וחקיקה |
