ביום 13.8.14 בשעות הערב קיבל ארגון בצלם מכתב ממנכ"ל מינהלת השירות הלאומי-אזרחי, שמודיע על ביטול האישור להעסיק בני ובנות שירות לאומי בארגון. במכתב ציין המנכ"ל, כי בצלם פועל נגד המדינה ונגד חייליה, ושהוא נותן יד למסע הכפשה של שקרים והסתה חמורה נגד חיילי צה"ל, שמטרתו להביא לדה לגיטימציה של המדינה.
במכתב חריף למנכ"ל מינהלת השירות הלאומי-אזרחי כותב עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, כי מכתבו של המנכ"ל מבטא תפיסה מעוותת של ערכי הדמוקרטיה וחוסר הבנה מוחלט לתפקידם של ארגוני זכויות האדם במדינה דמוקרטית, וכי הוא משדר מסר מאיים לשאר העמותות המוכרות, שעל פיו כל פעילות ביקורתית נגד השלטון עלולה לעלות בביטול האישור להעסיק בנות ובני שירות לאומי-אזרחי. ביטול האישור לארגון בצלם סותר עקרונות יסוד חוקתיים ובא לפגוע בפעילות חיונית להגנה על זכויות האדם, החשובה עוד יותר מתמיד בעתות משבר בטחוני, כלכלי או חברתי, שבהן הסכנה לפגיעה בזכויות האדם מתגברת. להלן הפניה, ואחריה תשובת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מיום 17.8.14.
עדכון, 30.9.14:
בעקבות פניית האגודה לזכויות האזרח, ונוכח השאלות המשפטיות שעלו בנוגע לאופן הפעלת הסמכות בעת קבלת ההחלטה, התבקש מנכ"ל הרשות להעביר התייחסות עובדתית ומשפטית ביחס לנסיבות קבלת ההחלטה וחוקיותה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), דינה זילבר, החליטה להשעות את ההחלטה האמורה עד לבירור חוקיות המהלך.
ביום 30.9.14 פורסמה חוות הדעת של המשנה ליועמ"ש, הקובעת כי החלטתו של מנכ"ל הרשות לשירות לאומי-אזרחי להפסיק את אישור ארגון בצלם כגוף הרשאי להפעיל מתנדבים במסגרת השירות, בטלה בשל שורה של פגמים פרוצדורליים שנפלו בה ומשום שהיא חורגת ממתחם הסבירות בנסיבות העניין.
בחוות הדעת מצוין כי למנכ"ל הרשות סמכות עקרונית לשלול הכרה בגוף מטעמים מסוימים, אולם ככל שעילת השלילה נסמכת על הטעם שמדובר בארגון שמסית לאלימות או תומך בפעולות טרור, הדבר חייב להיעשות על יסוד תשתית ראייתית מחמירה במיוחד, במקרים קיצוניים בלבד, ובאופן כולל ושוויוני. החלטת המנכ"ל בעניין בצלם לא עמדה בדרישה זו, קובעת זילבר, באשר המצע העובדתי שהציג אינו מבסס את המסקנה כי תחום השירות של העמותה, ובפרט אופי הפעילות של מתנדב השירות הלאומי בה, השתנו.
עוד נקבע בחוות הדעת כי שימוש בסמכויות אדמיניסטרטיביות, שמוביל לתוצאה קשה של שלילת הכרה בגוף על יסוד תשתית עובדתית דלה ונקודתית, פותח פתח מסוכן לפוליטיזציה של רשות השירות הלאומי-אזרחי, העלולה להשתמש בסמכויותיה כדי לשלול הכרה רק מגופים מסוימים, תוך השתת תג מחיר כלכלי וציבורי רק על ביטויים שנויים במחלוקת מקצה אחד של הקשת הפוליטית.
14 באוגוסט 2014
לכבוד
מר שר-שלום ג'רבי
המנהל הכללי
רשות השירות הלאומי-אזרחי
קריית הממשלה
ירושלים
שלום רב,
הנדון: ביטול האישור לארגון בצלם להעסיק בני ובנות שירות לאומי
מכתבך מיום 12.8.14
קראנו בתדהמה את מכתבך לארגון בצלם, שהגיע לבצלם ביום 13.8.14 בשעות הערב, בו הודעת לו על ביטול האישור כגוף מפעיל, הזכאי להעסיק בני ובנות שירות לאומי-אזרחי.
המכתב רצוף השמצות חמורות ביותר וחסרות בסיס כאילו בצלם פועל נגד מדינת ישראל וחייליה, וכאילו הוא שותף להפצת שקרים והסתה, שהם חלק ממסע דה-לגיטימציה בינלאומי נגד המדינה.
לא רק שדברים אלה אין להם דבר וחצי דבר עם פעילותו של בצלם, אלא הם מבטאים תפיסה מעוותת של ערכי הדמוקרטיה וחוסר הבנה מוחלט לתפקידם של ארגוני זכויות האדם במדינה דמוקרטית.
ארגון זכויות אדם תפקידו להגן על זכויות האדם ולקדמן, לעמוד על המשמר ולהתריע מפני פגיעה בזכויות האדם. תפקיד זה מעמיד אותו באופן מובנה במתח עם השלטון – כל שלטון באשר הוא – שנוטה לפגוע בזכויות האדם. מתח זה מתחדד במיוחד בעיתות משבר בטחוני, כלכלי או חברתי, שבהן הסכנה לפגיעה בזכויות האדם מתגברת. דווקא בעיתות אלה חשוב במיוחד קולם של ארגוני זכויות האדם, כדי שיהוו במידת האפשר משקל נגד לנטייה להקריב את זכויות האדם או לפגוע בהן.
אם יש לארגוני זכויות האדם הישראליים השפעה כלשהי בעולם היא בחיזוק ההכרה, שבישראל קיימת קהילה פעילה של ארגונים הפועלים לקידום זכויות האדם והדמוקרטיה. מדינת ישראל עצמה משתבחת בדוחות לאו"ם בכך שארגוני זכויות האדם פועלים בישראל בחופשיות וללא מגבלות. ארגון בצלם לא רק שזכה למוניטין בינלאומי על פעילות לתיעוד הפרות של זכויות האדם בשטחים, אלא הוא זוכה להכרה ולמעמד מיוחדים אף בקרב רשויות השלטון בישראל.
למרבית הצער בשנים האחרונות אנו עדים למסע דה לגיטימציה נגד ארגוני זכויות האדם בישראל, וחמור במיוחד שנושא תפקיד ממלכתי כמוך מצטרף אליו. ניתן לטעון נגד כל ארגוני זכויות האדם שקיבלו אישור להעסיק בני ובנות שירות לאומי כי הם פועלים "נגד המדינה" בכך שהם מגישים עתירות לבג"ץ נגד מדיניות הממשלה, מפרסמים דוחות ביקורתיים על פגיעות בזכויות האדם ומפיצים מידע באמצעי התקשורת. כך האגודה לזכויות האזרח, קו לעובד, מוקד סיוע לפליטים ולמהגרים ועוד.
בתחילת מכתבך לבצלם אתה מציין שהוא נשלח לאחר בדיקה שערכת בגופים המפעילים. לא ברור איזו בדיקה ערכת ולשם מה היא הייתה נחוצה. בסיום מכתבך אתה מציין, שהעתק המכתב נשלח למנכ"לים של כל הגופים המוכרים בשירות לאומי-אזרחי. מלבד הגדלת התפוצה של התוכן המשמיץ של מכתבך (במקביל לפרסומו בתקשורת) אין זאת אלא שביקשת לשדר מסר מאיים לשאר העמותות המוכרות: ראו הוזהרתן, כל פעילות ביקורתית נגד השלטון עלולה לעלות בביטול האישור להעסיק בנות ובני שירות לאומי-אזרחי.
ביטול האישור לארגון בצלם סותר עקרונות יסוד חוקתיים ובא לפגוע בפעילות חיונית להגנה על זכויות האדם. לא בשולי הדברים יצוין, כי ההחלטה אף סותרת כללים בסיסיים של המשפט המינהלי והזכות להליך הוגן, כשהיא התקבלה מבלי שניתנה לבצלם ההזדמנות להגיב למידע שעליו ביססת את החלטתך ובניגוד לסעיף 17 לחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014.
הינך נדרש בזה להודיע ללא דיחוי על ביטול החלטתך כדי לייתר פנייה לבג"ץ.
בכבוד רב,
דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי
העתק: מר יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה
תשובת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, 17.8.2014
חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ), 30.9.2014
קישורים:
לחתימה על עצומה: אני תומכ/ת בדמוקרטיה הישראלית ובחופש הביטוי
גילי כהן, השירות הלאומי ימנע התנדבות ל"בצלם" בשל "פעילותו נגד מדינת ישראל", הארץ, 14.8.2014
