הצעת חוק חוק חסיון חומר מודיעיני (תיקוני חקיקה), התשע"ד-2014
הצעת החוק קובעת כי ברירת המחדל היא שכל חומר מודיעיני יהיה חסוי ולא יועבר לעיונו של הנאשם אף אם הוא רלוונטי להליך, מבלי שיש צורך לבחון באופן פרטני האם החיסיון אכן נדרש כדי למנוע פגיעה באינטרס הציבורי הגלום בהסתרת החומר. בהצעת החוק טמונה קריסה של מנגנוני האיזונים והבלמים הקיימים כיום בפני הסמכות להטיל חיסיון על חומר חקירה, והיא מבטלת הלכות מוצקות שנקבעו בפסיקה בעניין זה. הצעת החוק אף מבטלת כליל חלק ממנגנוני הביקורת שנועדו להבטיח את מידתיות הפגיעה הטמונה בחיסוי המידע.
לעמדת האגודה, הצעת החוק אינה עומדת במבחן החוקתיות. היא תפגע באופן חמור ובלתי מידתי בזכויות יסוד חוקתיות, ובמיוחד בזכותו של נאשם להליך פלילי הוגן, ותגביר את הסכנה לעיוותי דין ולהרשעות שווא.
סטטוס: הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה ב-17.2.2014 ואושרה בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית ב-18.7.2016.
עמדת האגודה, יולי 2014
פניית האגודה לוועדת החוקה, חוק ומשפט, יוני 2014
הערות האגודה לתזכיר החוק, פברואר 2012
קישורים:
רויטל חובל, חרף ביקורת השופטים, משרד המשפטים מקדם את חוק חיסיון חומר מודיעיני, הארץ, 7.1.2014