הכפרים הבלתי מוכרים

לבטל תכנית שתכפה על תושבי ואדי אל-נעם לעבור לשגב שלום

צילום: הוועד המקומי ואדי אל-נעםצילום: הוועד המקומי ואדי אל-נעם

תושבי הכפר הבדואי הלא מוכר ואדי אל-נעם, האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום עתרו לבג"ץ


 

תושבי הכפר הבדואי הלא מוכר ואדי אל-נעם, האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון עתרו הבוקר (5.3.2014) לבג"ץ בדרישה לבטל את התכנית להרחבת העיירה שגב שלום, שמטרתה העיקרית היא להעביר לעיירה את 10,000 תושבי הכפר בניגוד לרצונם.

הכפר ואדי אל-נעם, שנמצא בתחומי המועצה האזורית רמת חובב, נוצר בשנות החמישים כאשר תושבים בדווים מהנגב הועברו אליו בהוראת הממשל הצבאי. מאז ועד היום, במשך כ-60 שנה, נחשב היישוב ל"זמני" והוא אינו מחובר לתשתיות המים, החשמל, הביוב, הטלפון או לרשת הכבישים. תושביו סובלים גם ממחסור חמור בשירותי חינוך, רווחה ותברואה.

אם לא די בבעיית  אי ההכרה, בעשורים האחרונים הוקמו ליד הכפר כמה מהאתרים המסוכנים ביותר לבריאות ולסביבה הקיימים בישראל: אזור התעשייה רמת חובב, המהווה סכנה ממשית של מפגעי חומרים מסוכנים, מייצר מטרדי ריח קשים וזיהום חמור של אוויר, קרקע ומים, נמצא רק כמה מאות מטרים מהכפר. בכפר עשרות קווי חשמל במתח גבוה, וממזרח לו אזור התעשייה הצבאית רמת בקע, המשמש, בין היתר, להטמנת כל החומרים הנפיצים במדינת ישראל.

בעתירה טוענים התושבים כי במקום להרחיק את הפעילות המזהמת מהאזור, העדיפו מוסדות המדינה להמשיך את הפגיעה בתושבי הכפר ולהציע את פינויים על פני ההכרה בהם. לטענתם, למרות שתכנית זהה לזו המקודמת כיום נדחתה כבר בשנת 2004 על ידי רשויות התכנון, לאחר שמשרד הבריאות קבע כי המיקום המוצע מסכן את בריאות התושבים, המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה שוב בדיוק את אותה התוכנית שנדחתה.

מזה שלושים שנה, נכתב בעתירה, מנהלות רשויות המדינה עם התושבים משא ומתן על מיקום חלופי לכפר. אולם המדינה נוהגת בחוסר תום לב וממשיכה לכפות את הפתרון היחיד שהתושבים מתנגדים לו נחרצות – העברתם הכפויה לשכונות מגורים צפופות בעיירה שגב שלום.

בעתירה נטען כי רשויות התכנון מסתמכות על מדיניות כללית של אי הקמת ישובים חדשים בנגב. אולם העותרים מצביעים על כך שרק לאחרונה מקודמים לפחות חמישה עשר ישובים כפריים חדשים בנגב לאוכלוסייה יהודית. העותרים טוענים כי קיימת אפליה תכנונית שיטתית בכל הנוגע לתכנון בנגב.

עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח: "המדינה הקימה את המפעלים המזהמים ליד הכפר ואדי אל-נעם תוך התעלמות מקיומה של הקהילה שם, ועכשיו, כשהם נאלצים לחפש מיקום חלופי, היא מנסה לכפות עליהם פתרון שמנוגד לאורח החיים שלהם. רק לפני כמה שנים ראינו כי המדינה מציעה למפוני גוש קטיף אפשרות ל'העתקה קהילתית' תוך שמירה על אורח החיים הכפרי שניהלו לפני ההתנתקות. כאן אפילו את הפתרון הזה המדינה לא מציעה."

המתכננת נילי ברוך מעמותת במקום: "תושבי ואדי אל נעם מבקשים במשך שנים פתרון מגורים שיאפשר להם להמשיך את חיי הקהילה ואת העיסוק החקלאי שלהם. בדיוק כפי שלאוכלוסייה היהודית ניתנת האפשרות לגור לא רק בעיר אלא גם בכפר, מושב וקיבוץ, כך ראוי שיתאפשר גם לתושבי הכפר."

בדיון בהתנגדות אמר לבאד אבו-עפאש, יו"ר הועד המקומי של הכפר, לחברי המועצה הארצית: "שנים ארוכות קיימנו משא ומתן עם הרשויות, חזרנו ואמרנו,  אנחנו גמישים ומוכנים לנהל משא ומתן על כל דבר, חוץ משגב שלום. אנחנו מבקשים יישוב במתכונת חקלאית שיתאים לחיים שלנו כבדווים".

בג"ץ 1705/14

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הכפרים הבלתי מוכרים,זכויות המיעוט הערבי

סגור לתגובות.