אוהלי מחאה בתל אביב, קיץ 2011. צילום: טלי נירהיום (9.2.2014) הוגשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בערעור של האגודה לזכויות האזרח בעניין מדיניות עיריית תל אביב בנוגע להצבת אוהלי מחאה. עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה מבשרת שיפור משמעותי בהשוואה לעמדתה של עיריית תל אביב, שאושרה בפסק הדין של בית המשפט המחוזי שנגדו מופנה הערעור. בעוד שהעירייה מציבה תנאים בירוקרטיים מפרכים בפני מי שמבקשים אישור להצבת אוהל מחאה, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא שכל הדרוש לעשות טרם הצבת האוהל הוא למסור הודעה לעירייה. אם עמדת היועץ תתקבל על ידי בית המשפט העליון, הדבר יחייב שינוי משמעותי של הנוהל הקיים בעיריית תל אביב ובעיריות נוספות.
כזכור, אחד העותרים הוא הפעיל תמיר חצב (חג'ג'), שפנה לעיריית תל אביב בניסיון לקבל רישיון להצבת אוהל מחאה בודד בכיכר רבין, לפרק זמן מוגבל. חצב הועבר בין האגפים השונים בעירייה תוך שהוא מתבקש למסור מידע מפורט על מטרת האוהל, גודלו, מיקומו ופרק הזמן שברצונו להעמידו. לאחר מכן נדרש להוציא רישיון עסק, אישור משטרה ואישור מכבי האש. על מנת לקבל את אישור המשטרה, נדרש לקבל אישור מהנדס בטיחות, אישור בודק חשמל ואישור מד"א, והתחייבות על הצבת שומר במתחם. על מנת לקבל אישור משירותי הכבאות וההצלה, נדרש חצב להוכיח שהאוהל עומד בדרישות תקן מס' 5093 של מכון התקנים הישראלי, שכותרתו – "דליקות של וילונות לשימוש מוסדי או ציבורי".
על פי עמדת היועץ המשפטי לממשלה, במקרה כזה כל שהיה על חצב לעשות היה להודיע לעירייה על כוונתו להציב את האוהל.
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, עומד על כך שלעירייה כלל אין סמכות להגביל הצבת אוהלי מחאה, ולו בדרישה למסירת הודעה: "במדינה שמכבדת את חופש הביטוי, הכלל צריך להיות שהצבת אוהל מחאה היא זכות מובנת מאליה, ורק במקרה שהאוהל יהווה מפגע או מטרד, העירייה תוכל לפעול נגדו. הבירוקרטיה המיותרת של עיריית תל אביב, שאינה מעוגנת בחוק, מבקשת להפוך את הזכות הבסיסית לחופש ביטוי, לפריווילגיה השמורה למי שיכולים להתמודד עם הבירוקרטיה העירונית המסועפת."
על העתירה והערעור וכתבי בית דין:
