ב-2001 קבע חוק תאגידי מים וביוב כי "בתוך חצי שנה" תקבע רשות המים כללים לניתוק ולצמצום אספקת מים לצרכנים בשל חובות. קביעת כללים אלה מתמהמהת מזה 12 שנים. בינתיים כל תאגיד מים עושה דין לעצמו, ורבים מהם מנתקים צרכנים שאין בידיהם אמצעים לתשלום חשבונות המים הגבוהים, ללא התחשבות במצבם הכלכלי.
רשות המים פרסמה כבר כמה טיוטות לכללים. ארבע הטיוטות הראשונות זכו לביקורת חריפה של האגודה לזכויות האזרח. הטיוטות המתקדמות יותר מצביעות על שינוי משמעותי בתפיסה, כולל קבלת רבות מהערות האגודה. בטיוטת הכללים שפורסמה בנובמבר 2013 נקבע לראשונה איסור על ניתוק מים לאוכלוסיות מסוימות, ובהן: מקבלי ומקבלות קצבאות שונות, מקבלות מזונות, נפגעי פוליו וגזזת, ניצולי שואה ועוד. יחד עם זאת, מטיוטת הכללים נעדרו כמה עקרונות יסוד ואיזונים ההכרחיים לשמירת זכויות האדם. כך, למשל, לא הוכנסו לרשימת החסינים מפני ניתוק צרכנים שמצבם הכלכלי קשה, אף על פי שאינם מקבלים קצבת הבטחת הכנסה. הדברים אמורים בעיקר בצרכנים שעובדים, אך חיים בעוני כיוון ששכרם נמוך.
בשלהי 2014 הודיעה רשות המים על הליך חדש, שבו תאגידי המים יצטרכו לקבל את אישור רשות המים לכל ניתוק ולא יוכלו לנתק בעצמם צרכנים שלא שילמו את חובם. האגודה לזכויות האזרח ברכה על המהלך, וכן על קבלת עמדתה של האגודה בשורה של נושאים עקרוניים, ובהם: החזרת שיקול הדעת בדבר ניתוק צרכנים חסרי אמצעים כלכליים לידי גוף ציבורי – רשות המים; איסור ניתוק ממים עד לבירור מצבו של הצרכן ברשות המים; הגדלת החוב שבגינו יישקל ניתוק ל-1000 שקלים לפחות; פרסום החלטות רשות המים; קביעת חובת דיווח של התאגידים על מספר הניתוקים, משכם וכיו"ב; קביעת אי ניתוק בחגים, כולל לא יהודים; ועוד.
עם זאת, לעמדת האגודה עדיין חסרים בכללים כמה עקרונות יסוד. עמדתנו העקרונית היא כי יש להותיר תמיד כמות מינימלית של אספקת מים לכל אדם, כולל מי שיוגדר כ"סרבן תשלום", לאור כך שהמים הם זכות יסוד. לפיכך, יש לאסור על ניתוק מוחלט של צרכנים מאספקת מים, ולקבוע כי תאגידי המים יגבו את חובות המים בדרכים חלופיות, כגון הליכים משפטיים או הליכי הוצל"פ. לכל הפחות, יש לחייב צמצום אספקת מים במקום ניתוק – כלל שנקבע בטיוטת הכללים הקודמת ונעדר מהטיוטה החדשה.
נוסף על כך, בין היתר:
- יש לקבוע קריטריונים ברורים להחלטת רשות המים על ניתוק צרכנים, ולקבוע כי צרכנים מסוימים (כגון חייבים מוגבלים באמצעים או אנשים עם נכות רפואית) לא יוגדרו כסרבני תשלום;
- יש להטיל אחריות על תאגיד המים או על הועדה המייעצת לברר את מצבו של החייב מול המוסד לביטוח לאומי, משרד הפנים, ההוצאה לפועל וכד';
- יש לקבוע זכות טיעון לצרכן בפני הועדה המייעצת, כולל ליווי או ייצוג באמצעות מיופה כוח;
- יש לאפשר הסדר תשלום חודשי של חוב המים בהתאם ליכולתו הכלכלית של הצרכן ולאפשר לרשות המים גם להפחית חובות במקרים של מצוקה כלכלית קשה;
- יש להבטיח זכות ערעור על החלטת רשות המים;
- יש לקבוע סנקציות כלכליות כלפי תאגידי מים שמפרים חובות שונות שמוטלות עליהם מכוח הכללים.
פניית האגודה לוועדת הכלכלה של הכנסת, פברואר 2015
נוסח הכללים לאישור ועדת הכלכלה, פברואר 2015
הערות האגודה לזכויות האזרח לטיוטת הכללים, דצמבר 2014
נייר עמדה של האגודה לזכויות האזרח בעניין מניעת ניתוקי מים לחייבים, נובמבר 2014
הערות האגודה לטיוטת הכללים, מרץ 2014
הערות האגודה לטיוטת הכללים, דצמבר 2013
טיוטת הכללים, נובמבר 2013
הערות האגודה לטיוטת הכללים, ספטמבר 2013 (הודעה לעיתונות)
טיוטת הכללים, יולי 2013
הערות האגודה לטיוטת הכללים, אפריל 2012
טיוטת הכללים, אפריל 2012
הערות האגודה לטיוטת הכללים, ינואר 2012
קישורים:
מבט עולמי משווה: גישות להבטחת הזכות למים במדינות שונות – מחקר האגודה לזכויות האזרח, דצמבר 2013
עתירת האגודה נגד ניתוק צרכנים מאספקת המים עד לקביעת כללים בנושא, ינואר 2013
פנייה לרשות המים: להימנע מניתוקי מים לחייבים עד לקביעת כללים בנושא, דצמבר 2012
כל המסמכים בנושא הזכות למים באתר האגודה
