הדיון על העלאת אחוז החסימה הוא לגיטימי רק אם ייקח בחשבון את ייצוג המיעוטים, אחרת נמצא עצמנו הופכים למדינה אנטי-דמוקרטית.
הפרסומים לפני יום כיפור בדבר דחיית הדיונים על "חוק המשילות" בוועדת חוקה היו ביטוי לספקות הגוברים בנוגע לחוק שנוי במחלוקת זה, שהגיעו לשיאם אתמול, אז הוחלט על דחייתם.
אחד הנושאים המרכזיים העומדים בפני הוועדה הוא שאלת העלאת אחוז החסימה. איזו בעיית משילות בא החוק לפתור והאם הוא בכלל יסייע בעניין זה – על כך עדיין רבים הוויכוחים בכנסת. עם זאת, יש גם לומר בהגינות שאין לדעת בוודאות מה בדיוק תהיינה ההשלכות של הכפלת אחוז החסימה ל-4 אחוזים , שהרי דפוסי הצבעה יכולים להשתנות ומפלגות ורשימות יכולות להתארגן באופן אחר מבעבר בעקבות החקיקה.
אך ישנו היבט אחד של החקיקה המוצעת, ממנו לא ניתן לחמוק: המשמעויות של הנכונות לדון בהעלאת אחוז החסימה ביחס לחשיבות שהדמוקרטיה הישראלית מייחסת לייצוג פרלמנטרי של מיעוטים. איזו דמוקרטיה היא זו, אם בכנסת לא יהיה ייצוג למפלגות ערביות או חרדיות? ואיזו דמוקרטיה היא זו, המתייחסת בשוויון נפש לתוצאה אפשרית זו?
זה שנות דור שאין מפלגה ערבית אשר חצתה את רף ארבעת האחוזים בבחירות לכנסת. בעתיד תוכלנה מפלגות ערביות – למרות שונותן האידאולוגית – לרוץ ברשימה משותפת, וככל הנראה באופן זה להצליח ולעבור את אחוז החסימה המוכפל. אבל מה אם לא? האם אז תהיה כנסת בלי מפלגה ערבית?
עבור הציבור החרדי-אשכנזי, מאז הבחירות לכנסת ה-16 ב-2003 חוצה מפלגתו את רף ארבעת האחוזים. אלא שיהדות התורה היא תוצאה של איחוד ב-1992 בין שתי מפלגות – אגודת ישראל ודגל התורה. למרות השונות בין שתי מפלגות אלו, ייתכן ואיחוד זה יישמר. אבל מה אם יהדות התורה המאוחדת תפסיק להיות מאוחדת? האם אז תהיה כנסת בלי אף מפלגה חרדית?
המשמעות המעשית של הכפלת אחוז החסימה היא שהמפלגות הערביות תהיינה חייבות להתחיל ולהתמודד ברשימה משותפת, ושהמפלגות החרדיות-אשכנזיות תהיינה חייבות להמשיך ולהתמודד ברשימה כזו. אחרת, החזון של "ניכוי" המיעוטים המרכזיים בישראל יתגשם.
אין זה אומר שהדיון בנוגע להעלאת אחוז החסימה אינו לגיטימי, ואין זה אומר שלא ניתן בשום אופן להעלותו. אלא שלאור האמור לעיל, כדי שהדיון יהיה לגיטימי, עליו לקחת בחשבון, מראשיתו, את סוגיית ייצוג המיעוטים בכנסת. כי אם לא תהיה התייחסות בחקיקה להבטחת ייצוג מפלגות ערביות וחרדיות בכנסת, מדובר יהיה במהלך חקיקה אנטי-דמוקרטי מובהק.
הקולות בישראל בשנים האחרונות המבקשים למנוע ייצוג פוליטי של הציבור הערבי בכנסת הולכים וגוברים, בין אם מדובר בניסיונות הפסילה באמצעות ועדת הבחירות המרכזית, באידאולוגיה של "ישראל ביתנו" או בסקרים המצביעים על כך שכמחצית מבני הנוער סבורים שאין "לאפשר" לערבים להיבחר לכנסת. אדישות הכנסת להיבטי הייצוג בחקיקה בנוגע להעלאת אחוז החסימה משמעה שיתוף פעולה עם קולות אלו והגשמה, באמצעים לכאורה טכנייםניטרליים, של חזון גזעני מסוכן.
המחויבות להיבטיה המהותיים של דמוקרטיה בישראל כבר שחוקה ומעורערת. אם החקיקה בנושא הכפלת אחוז החסימה תקודם כפי שמוצע כיום, מוטל יהיה בספק גם ההיבט הפורמלי של קיום בחירות "ישירות, שוות ויחסיות" בישראל שממערב לקו הירוק.
הכותב הוא מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח בישראל
