CC-by-SA: Maplemusketeer"הצירוף של כוח וסודיות, בעיקר כאשר הוא נהנה מאשראי ציבורי, הוא הרה-אסון: הדרך לביטחון לאומי גם כשהיא רצופה כוונת טובות, עלולה להביא לאסון ואף לעריצות"
– השופט בדימוס יצחק זמיר
האגודה לזכויות האזרח עתרה לבית משפט לעניינים מינהליים לפי חוק חופש המידע בדרישה להורות למשרד ראש הממשלה למסור לה את מספר ההיתרים שניתנו על-ידי ראש הממשלה לביצוע האזנות סתר בחמשת השנים האחרונות, לרבות מספר האנשים שלגביהם ניתן כל היתר ובהתפלגות לפי תושבים ואזרחים וכאלה שאינם תושבים ואזרחים.
בניגוד להאזנות סתר פליליות, האזנות הסתר הביטחוניות, המבוצעות בדרך כלל על ידי השב"כ, מתקיימות "מתחת לרדאר" – ללא ביקורת שיפוטית וללא ביקורת ציבורית. הסמכות לאשר האזנות סתר ביטחוניות נתונה בידי ראש הממשלה, ועליו לדווח רק ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה משותפת של ועדת חוקה, חוק ומשפט ושל ועדת החוץ והביטחון, שדנה בעניין בדלתיים סגורות.
העתירה הוגשה לאחר שמשרד ראש הממשלה סירב להעביר לאגודה מידע על האזנות סתר לפי בקשת חופש מידע. בעתירה מציינת עו"ד לילה מרגלית, ראש תחום זכויות האדם בפלילים באגודה, כי משרד ראש הממשלה אינו נותן משקל ראוי לזכות הציבור לדעת – זכות הקשורה קשר הדוק לחופש הביטוי.
עו"ד מרגלית: "בית המשפט העליון קבע בעבר, כי האזנת סתר היא התערבות חריפה בזכותו של אדם להיות עם עצמו. היא מהווה חדירה קשה לפרטיותו ושוללת ממנו את מנוחת נפשו, את בטחונו בחופש רצונו והופכת את מבצרו לכלאו. מצב בו מופעלת סמכות כה רגישה, מבלי שיש לציבור כלים מינימאליים לדון בשאלות העקרוניות הסובבות אותה, הוא בלתי נסבל".
