צילום: משכית בנדלביום שני (2.9.2013) בשעה 11:30 ידון בית המשפט העליון (הש' גרוניס, מלצר, ברק-ארז) בעתירות נגד גירוש תושבי הכפרים הנמצאים בשטח אש 918 בדרום הר חברון. יהיה זה הדיון הראשון בשתי העתירות המחודשות שהוגשו בתחילת שנת 2013 על-ידי האגודה לזכויות האזרח ועל-ידי עו"ד שלמה לקר בשם תושבי הכפרים. לדיון יבואו הסופר חיים גורי והסופרים אייל מגד וצרויה שלו, שהיו בין חותמי עצומת אנשי הרוח נגד גירוש תושבי הכפרים.
באזור המכונה על ידי הצבא "שטח אש 918" מתגוררים כיום כ-1000 בני אדם בשמונה כפרים, המקיימים אורח חיים ייחודי של מגורים במערות או בסמיכות למערות ומתפרנסים בעיקר מרעיית צאן וחקלאות בעל.
בסוף יולי הגישה המדינה את תגובתה לעתירות, בה טענה, בין השאר, כי שטח האש נחוץ כיוון שהוא חוסך לחיילים זמן בהגעה לאימונים. טענתה העיקרית של המדינה היא, כי בעת ההכרזה על המקום כשטח אש, בתחילת שנות ה-80', לא הייתה התיישבות של קבע באזור, אלא התיישבות עונתית בלבד, ועל כן, לשיטתה, אלף תושבי המקום הם "פולשים".
בתשובה לתגובת המדינה, שהגישה השבוע האגודה לזכויות האזרח, מנתה עו"ד תמר פלדמן שורה ארוכה של טעויות וסתירות בטיעוני המדינה. באופן פרדוקסלי, חלק מהראיות שהציגו המשיבים תומכות דווקא בטענותיהם של העותרים ומחזקות את עמדתם, לפיה הכפרים שבשטח האש הינם ישובים ותיקים ביותר שקיומם קודם להכרזה על האזור כעל שטח אש. (ראו למשל את מכתבו של פקח מינהל מקרקעי ישראל משנת 1981, שהמדינה הביאה בתגובתה כהוכחה ל"פלישת" התושבים לשטח, אף שהוא מוכיח דווקא את טענת העותרים).
עו"ד תמר פלדמן, מנהלת המחלקה לזכויות האדם בשטחים הכבושים באגודה: "למרבה האירוניה, מהעדויות שהמדינה עצמה הציגה, עולה בבירור כי הרשויות ידעו היטב כי השטח מיושב בתושבים פלסטינים, ואף על פי כן בחרו להכריז עליו כשטח אש. כעת, הן שבות ומנסות לגרשם מבתיהם ומאדמותיהם הפרטיות בטענה המקוממת שהם 'פולשים'. גם אם הדבר אכן יחסוך לצה"ל זמן, הדבר אינו יכול להצדיק החרבה של שמונה קהילות וגירוש של 1000 בני אדם, שיותיר אותם מחוסרי קורת גג ופרנסה".
בג"ץ 413/13
כתבי בית הדין והודעות לעיתונות
דף מידע: שטח אש 918: המקום, התושבים, ההליכים המשפטיים
שאלות ותשובות: שטח אש 918: מה הסיפור?
