הפגנה בע'גמי, 2012. צילום: טל קינג (CC-BY-NC)תושבי שכונת עג'מי ביפו הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים באמצעות דארנא – הוועדה העממית היפואית לשמירה על זכויות הקרקע והדיור, יחד עם האגודה לזכויות האזרח, עדאלה ובמקום – מתכננים למען זכויות תכנון. בעתירה נדרשת רשות מקרקעי ישראל לשנות את תנאי המכרז לבנייה על הקרקע הציבורית הפנויה האחרונה בשכונה, כך שלא יכללו רק שיקולי רווח.
העותרים טוענים כי החלטת הרשות, לשווק את אחת מעתודות הקרקע האחרונות בשכונת עג'מי לכל המרבה במחיר, היא החלטה בלתי סבירה באופן קיצוני לנוכח מצוקת הדיור החמורה בשכונה. למצוקה זו תרמה המדינה, אשר ראתה בתהליך הג'נטריפיקציה (כניסה של אוכלוסייה אמידה) ביפו תופעה רצויה, לאחר שנים של הזנחה וקיפאון תכנוני, ולכן עודדה בנייה שהתאימה רק לאוכלוסיה אמידה.
עוד טוענים העותרים, כי חוק רשות מקרקעי ישראל מחייב את הרשות לשקול שיקולים ציבוריים רחבים בעת שיווק מקרקעי המדינה, לרבות האפשרות לשווק קרקע לדיור ציבורי ולדיור בר השגה; השיקול הכספי הוא רק שיקול אחד, ובוודאי לא העיקרי בהם. בין היתר, חלה על הרשות חובה לבחון את צורכי האוכלוסייה במקום, ולתת מענה מידתי למשבר הדיור בשכונה – חובות שבמקרה זה לא יושמו. בנוסף נטען בעתירה כי על הרשות לפעול על פי עיקרון הצדק החלוקתי, שמשמעותו היא כי פיתוח אזור מסוים לא יהיה על חשבונם של אלו שגרים בו עשרות שנים, אלא למענם.
לטענת התושבים, תהליכי הפיתוח בשכונה הביאו לעלייה דרמטית במחירי הדיור, אשר דוחקים את האוכלוסייה הוותיקה, שאינה יכולה לעמוד במחירים הגבוהים. כך, הפיתוח אינו משפר את מצבה של הקהילה אלא מאיים על קיומה. התושבים מדגישים כי לג'נטריפיקציה השלכות שליליות הן על תושבים יהודים והן על תושבים ערבים, אך השלכותיה על הקהילה הערבית חמורות במיוחד, נוכח העובדה שרוב התושבים הערבים ביפו הם מעוטי אמצעים ואין להם דירות בבעלותם. נגד רבים מהם יש צווי פינוי מדירות של רשות הפיתוח, ומצד שני אין להם אלטרנטיבות מתאימות, שעה שהשכונה מהווה מרכז תרבותי, קהילתי ודתי שאין לו חלופה באזור.
העתירה מבוססת בחלקה על דוח "במקום" והמעבדה לתכנון עם הקהילה של הטכניון, שסקר את מצוקת הדיור בקרב האוכלוסייה הפלסטינית ביפו. לעתירה צורפה חוות דעת מומחים מאת המתכננים ד"ר אמילי סילברמן ומר סבסטיאן ולרשטיין, שמסבירה את ההשלכות כבדות המשקל של תהליכי ג'נטריפיקציה ואת ההשפעות החברתיות והנפשיות הקשות של הדחיקה ממקום המגורים ומהקהילה.
נוואל חורי, רכזת דארנא – הוועדה העממית של יפו: "מדיניות המינהל, המעדיפה את האינטרסים של התושבים העתידיים של יפו ושל היזמים על פני הצרכים הבסיסיים של התושבים, דוחקת את התושבים הוותיקים מיפו. עליות המחירים הקיצוניות מונעות מהוותיקים להמשיך להתגורר בעיר, בקרבת המשפחות, בתי הספר, בתי התפילה ושאר מוסדות הקהילה. אחרים נאלצים להתגורר בתת-תנאים – במחסנים, בדירות צפופות שאינן ראויות למגורים או במרתפים ולשלם דמי שכירות גבוהים. על המינהל לשקול מחדש את מדיניותו ולהקצות את עתודות הקרקע האחרונות ביפו לטובת פרויקטים לדיור ציבורי ולדיור בר השגה."
עו"ד הישאם שבאיטה מהקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל-אביב: "זהו מקרה מובהק שבו רשות שלטונית, שאמונה על רווחת הציבור, פועלת כתאגיד פרטי שמונע משיקולים עסקיים בלבד, וכך היא שופכת שמן למדורת הג'נטריפיקציה במקום".
עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח: "מדובר בסוגיה מובהקת של צדק חלוקתי. פיתוח שבא על חשבון האוכלוסייה הוותיקה ודוחק אותה אל שכונת העוני הבאה, בלי לתת לה ליהנות מפירות הפיתוח, הוא אי צדק זועק לשמיים. היות שהציבור בכללותו נהנה מהפיתוח, שאף בא על חשבון דיור זול בשכונה, יש הצדקה לכך שמשאבים ציבוריים יוקצו על מנת להבטיח כי הפיתוח לא יהיה כולו על גבם של התושבים הוותיקים".
עו"ד ג'לאל דקואר מעדאלה: "במהלך השנים ניתנו לתושבי השכונה התחייבויות מפורשות לפתרונות דיור, שגם עוגנו בפסק דין, אך המדינה מפרה התחייבויות אלו שוב ושוב, בלי לתת את הדעת למשבר הדיור החריף של תושבי השכונה, שרובם ערבים".
עם העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים. תגובת המדינה צפויה להימסר עד מחר, יום חמישי 18.7.13.
