על רקע הדיונים שמתנהלים כעת סביב מתכונת חדשה לתוכנית ויסקונסין, האגודה לזכויות האזרח, שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם ועמותת סינגור קהילתי פנו לשרי האוצר, הכלכלה והרווחה וליו"ר וועדת העבודה של הכנסת עם פירוט הבעיות העקרוניות של התוכנית ורשימת השינויים שיש לערוך בה, על-מנת למנוע פגיעה בזכויות המובטלים.
בין תחלואיה המבניים העיקריים של התוכנית מונים הארגונים את העובדה כי היא מתמקדת ב"טיפול" במובטלים ולא בטיפול בשוק העבודה ומבוססת על הפרטה – כלומר, מפקידה את גורלם של דורשי העבודה בידי גורמים פרטיים, בעוד שסמכות הטיפול בהם והאחריות כלפיהם מוטלת על המדינה.
הארגונים מונים שורה של שינויים שהכרחיים על-מנת להבטיח כי זכויותיהם של דורשי העבודה יישמרו במידה והתוכנית הבעייתית תצא לפועל. העיקריים שבהם:
1. השארת סמכויות שלטוניות שמשפיעות על זכויותיהם של דורשי העבודה בידי שירות התעסוקה: מיון המשתתפים המתאימים לתוכנית; הפנייתם לעבודה; קביעת התוכנית האישית; החלטה בלעדית בדבר שלילת גמלת הבטחת הכנסה.
2. השארת ההחלטות בדבר סוגי ההכשרות המקצועיות הנדרשות והיקפן וסוגי השירותים תומכי ההשמה הנדרשים והיקפם בידי שירות התעסוקה.
3. ביטול הקביעה השרירותית של תכנית אישית בת 35-30 שעות שבועיות וקביעת תוכנית אישית פרטנית לכל משתתף.
4. הצעת החוק צריכה להחיל את נוסחת התגמול, על מנת להבטיח שמודל התגמול הפוגעני לא יחזור עצמו.
5. קביעת עיקרון של העדפת ההכשרה המקצועית על פני שליחה לעבודה שאין בה שכר מספק ואופק תעסוקתי.
6. מי שאינו מתאים לתוכנית יקבל פטור "אי מסוגלות תעסוקתית" מראש ולצמיתות.
7. קביעת זכותו של כל משתתף לשירותים תומכי עבודה.
8. ביטול האפשרות לחייב את המשתתפים לעבודה בחינם תחת הכותרת של "שירות בקהילה".
9. קביעת התוכנית האישית וההפניה לעבודה צריכות להתבצע תוך התחשבות במאפייניו האישיים, התרבותיים והחברתיים של כל משתתף.
10.פתיחת התוכנית לתחרות בכל אזור גיאוגרפי.
עו"ד טלי ניר, מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות-כלכליות באגודה לזכויות האזרח: "גורלם של דורשי העבודה בישראל נמצא בימים אלה בדיונים בממשלה, והשאלה הגדולה היא האם הפעם תונהג תוכנית ממשלתית שבאמת תסייע להם. כדי שהתוכנית תצליח, המדינה צריכה לקחת אחריות אמיתית לרווחתם של דורשי העבודה ולשים בראש מעייניה את טובתם ולא את שלילת קצבאותיהם. חייבים להבטיח הכשרות מקצועיות רציניות, שירותים תומכי השמה, אופק תעסוקתי מתגמל וארוך טווח מבלי להתחשב באינטרסים כלכליים של חברות מסחריות. אנו תקווה שבנט ולפיד לא יתנו יד לעוד תוכנית ויסקונסין פוגענית וכושלת, אלא דווקא יבריאו את שירות התעסוקה, כך שיהיה כאן סוף סוף גוף ציבורי שיטפל ברצינות הדרושה בשיעורי התעסוקה הנמוכים".
ניצן תנעמי, "שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם": "מעבר לעובדה שחיוני להשאיר שירות ציבורי כה חשוב בידי המדינה, כלומר, בידי שירות התעסוקה, יש לוודא שפרטי התוכנית מכוונים לא לדחיקה בכוח לשוק עבודה תובעני, אלא לשילובם האמיתי של אזרחים בעבודה בעלת אופק תעסוקתי, אשר תחלצם מעוני".
ברברה אפשטיין, מנכ"לית עמותת סינגור קהילתי: "תמונתם של אנשים החיים במצוקה כלכלית היא שצריכה לעמוד לנגד עיניהם של מקבלי ההחלטות, ולא מספרים וגרפים. אנו מדברים על עתידן של משפחות רבות המתקיימות בקושי מקצבאות וחוששות שיידרשו לעבוד בעבודות שישאירו אותן מתחת לקו העוני ללא אופק תעסוקתי וללא תמיכה. הגורמים הפוליטיים והמקצועיים אשר עוסקים בתכנית יודעים אילו שינויים נדרשים, השאלה היא האם יחליטו לטובתם של בני האדם או לטובתם של אינטרסים כלכליים זרים?"
פניית הארגונים לשרים וליו"ר ועדת העבודה
תשובה מלשכת שר הכלכלה, נפתלי בנט
פניית הארגונים לחברי הכנסת לקראת ההצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה
דוח האגודה לזכויות האזרח "בין מימוש לייבוש: שיטות ממשלות ישראל לצמצום השירותים החברתיים"
