צילום: משכית בנדל וליזה רוזובסקי
לקראת הדיון בבג"ץ בעתירתם של מאות מתושבי איזור מסאפר יטא שבדרום הר חברון נגד גירושם מבתיהם בשל הכרזתו כשטח אש, התגייסו בכירי הסופרים הישראליים, ו-24 מהם חתמו על עצומה בקריאה לעצור את הגירוש. את העצומה ניסח הסופר דויד גרוסמן. היום (25.6.2013) מסיירים חלק מחותמי העצומה, ובהם סייד קשוע, אלונה קמחי ואייל מגד, באזור שהוכרז כשטח אש, כדי להכיר את מציאות חייהם של התושבים ולפרסם את נוסח העצומה.
על העצומה חתמו:
שמעון אדף, ניר ברעם, אסף גברון, דויד גרוסמן, נתן זך, אלון חילו, א.ב. יהושע, אייל מגד, רונית מטלון, סמי מיכאל, סלמאן מצאלחה, אגי משעול, סלמן נטור, יהושע סובול, עמוס עוז, חביבה פדיה, אלונה קמחי, יהושע קנז, יורם קניוק ז"ל, אתגר קרת, סייד קשוע, דורית רביניאן, צרויה שלו, מאיר שלו
נוסח העצומה:
|
לא באסונם של חסרי ישע ביטחוננו מזה 20 שנה פועלת ישראל לגירוש ולעקירה של תושבים מכפרים בדרום הר חברון. לתושבי הכפרים האלה אורח חיים ייחודי: רובם גרים במערות, ועוסקים לפרנסתם ברעיית צאן ובחקלאות. במשך השנים האלה הם סובלים מהתעללות לא נפסקת של הצבא והמתנחלים. מגוריהם נהרסים שוב ושוב, בורות המים שלהם נסתמים ויבוליהם מושמדים. 1000 איש, מבוגרים וילדים, המתגוררים בשמונה כפרים באזור שהוגדר בשנת 1980 כשטח אש מס. 918, מאוימים עתה בגירוש מיידי מכפריהם. הם חיים כך בחרדה מתמדת, חסרי ישע מול כוח חסר מעצורים, שעושה הכול לעקור אותם מהמקום שבו הם מתגוררים כבר מאות שנים. כעת עומד עניינם לדיון אחרון בבג"ץ. אנחנו פונים אל אלה שעדיין יכולים להקשיב: את השלום אנחנו לא יכולים להביא היום. אבל לפחות, את מעשי הנבלה ה"קטנים", המקומיים, אותם אנחנו יכולים לחשוף, להוקיע. בתוך מציאות של כיבוש מתמשך שכולה רשע וציניות, על כל אחד מאיתנו מוטלת חובה מוסרית לנסות להיטיב מעט, להקל על הסבל, לכופף קצת לאחור את יד הענקים הזידונה והבוטחת של הכיבוש. גם במקום שאין בו איש – אפשר להיות בן-אדם. האם לא נעשה ולו את המעט הזה? |
רקע:
בנובמבר 1999 פונו כ-700 תושבים פלסטינים של שנים עשר כפרים בדרום הר חברון מכפריהם ההיסטוריים, לאחר שצה"ל הכריז על האזור שטח אש. הטענה שהציג צה"ל הייתה שהאנשים האלה אינם תושבי קבע של שטח האש, המכונה "שטח אש 918", ולפיכך אין להם זכויות על פי החקיקה הצבאית המקומית להישאר בתחומי השטח. התושבים עתרו לבג"ץ שהוציא צו ביניים אשר אפשר לתושבים לחזור לבתיהם ומנע את פינויים. צו הביניים עמד בתוקפו כל זמן שההליכים התמשכו – כמעט 13 שנה.
ביולי 2012 הודיע שר הביטחון לבית המשפט על החלטתו לעשות שימוש ברוב רובו של השטח לטובת אימונים באש חיה. משמעות הדבר היא עקירת כ-1,300 תושבים המתגוררים שם כיום והרס של שמונה כפרים. ההצדקה הפורמלית לעמדת המדינה היא הצורך הגובר בשטחי אימונים בעקבות מלחמת לבנון השנייה, כלומר שמירה על הכשירות הכללית של צה"ל. על פי עמדת המדינה חלק קטן משטח האש לא ישמש לאימונים באש חיה ויתאפשרו בו מגורי קבע, בכפוף לחוקי התכנון והבניה המגבילים אותם מחיל המינהל האזרחי הישראלי על פלסטינים בשטח C.
בעקבות הודעת המדינה החליט בית המשפט למחוק את העתירות הישנות ולאפשר לעותרים להגיש עתירות חדשות. בינואר 2013 הגישה האגודה לזכויות האזרח עתירה מחודשת ובפברואר הגיש גם עו"ד שלמה לקר עתירה מטעמו. ההליכים אוחדו.
להרחבה:
דף מידע על התכנית לגירושם של תושבי מסאפר יטא
כתבי בית דין בהליכים המשפטיים (כולל חוות הדעת של המשפטנים)
שטח אש 918 – רקע ומפה אינטראקטיבית מאתר בצלם
קישורים:
עמירה הס, האם יצליחו הסופרים למנוע את גירוש הפלסטינים?, הארץ, 30.6.2013
סופרים ישראלים מוחים נגד פינוי הכפר הפלסטיני ג'ינבה, וואלה, 25.6.2013
תמונות מהסיור באתר בצלם, צילום: גיא בוטביה: תמונה 1, תמונה 2, תמונה 3
