ביום 16.5.13 תפוג הוראת השעה האוסרת, ככלל, מאסר חייבים בהליכי הוצאה לפועל. לאחרונה פנתה האגודה לזכויות האזרח לשרת המשפטים בדרישה להאריך את הוראת השעה, ולקדם חקיקה קבועה למניעת מאסר חייבים. בפנייה מדגישות עו"ד משכית בנדל, אחראית תחום רווחה באגודה, ועלוה קולן, מקדמת מדיניות וחקיקה באגודה, כי פגיעה בחירותו של אדם – זכויות בסיסית הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו – הנה אמצעי אחרון למיצוי הדין. עבור חייב שממילא אין ביכולתו לשלם את חובו, מהווה המאסר אמצעי משפיל הפוגע בכבודו ובכבוד משפחתו, וגורר תופעה של פנייה מוגברת להלוואות ב"שוק האפור", המדרדרות אנשים ומשפחות אל פי התהום. האגודה גם מציינת, שבמהלך השנתיים שבהן הופעלה הוראת השעה, במקביל לירידה הדרסטית במספר מאסרי החייבים חלה עלייה קבועה בשיעור גביית החובות, בין השאר בשל מבצעי גביה של רשות האכיפה והגביה. נראה אם כן, כי הרשות מצאה דרכים אפקטיביות לגביית חובות ללא היזקקות למאסר החייבים הפוגעני.
להלן הפנייה.
עדכון: בימים אלה הפיץ משרד המשפטים תזכיר חוק להארכת את הוראת השעה בשנה נוספת.
20.3.2013
לכבוד
שרת המשפטים ציפי ליבני
משרד המשפטים
ירושלים
באמצעות פקס: 02-6285438 ובמייל
שלום רב,
הנדון: תפוגת הוראת השעה בנוגע למאסר חייבים בתיקון 29 בחוק ההוצאה לפועל
1. ראשית רצינו לברך אותך על מינויך לתפקיד שרת המשפטים, ואנו מאחלים לך כהונה פורייה ועשירה בעשייה.
2. אנו פונים אליך בבקשה לקדם בדחיפות מהלך המבטיח הארכת הוראת השעה או קידום חקיקה קבועה למניעת מאסר חייבים. בכל מקרה, אנו מבקשים הארכת הוראת השעה עד לסיום החקיקה.
3. תיקון 29 לחוק ההוצל"פ התקבל בשנת 2008 במטרה ליעל את ההליכים הננקטים על ידי ההוצאה לפועל, ולאזן בין זכויות החייבים לזכויות הזכאים. על מנת להגן על זכויות החייבים, בין השאר, מצמצם התיקון באופן משמעותי את מסגרת התנאים המאפשרים לאסור חייב שאין ביכולתו לשלם את חובו, ומחייב את ההוצאה לפועל לממש את כל הדרכים החלופיות לגביית חוב בטרם הפנייה להוצאת צו מאסר, תוך שהוא מקנה לה כלים נוספים לקבלת מידע על חייב וכיוצ"ב.
4. בנושא מאסר החייבים, ומאחר ומדובר בתיקון שהיה שנוי במחלוקות, נקבעה הוראת שעה בסעיף 57 (א)(3) לתיקון, הקובעת, כי סעיף 70 לחוק ההוצאה לפועל, המסדיר את סוגיית מאסר חייבים, לא יחול במהלך שנתיים מיום תחילת התיקון. היינו, לא יתאפשר מאסר חייבים (למעט חייבי מזונות). כן נקבע, כי השלכות הוראת השעה, כמו גם השלכות שאר התיקונים לחוק על הליכי הגבייה ייבחנו על בסיס דיווחים עיתיים של שר המשפטים לוועדת חוקה.
5. במהלך שנתיים אלו, ובהתאם לדרישות החוק, הוגשו לוועדת החוקה הדיווחים האמורים מהם עולה כי ישנה ירידה דרסטית במספר מאסרי החייבים ובמקביל עלייה קבועה בשיעור גביית החובות, בין השאר בשל מבצעי גביה של רשות האכיפה והגביה. נראה אם כן, כי הרשות מצאה דרכים אפקטיביות לגביית חובות ללא היזקקות למאסר החייבים הפוגעני.
6. על בסיס הנתונים ברי אם כן, כי החשש שהסייגים על מאסר חייבים יביא לירידה בגביה לא התממש, נהפוך הוא, עולה כי ישנם אמצעים חלופיים לגביית חובות שאינם כוללים פגיעה אנושה בזכויות אדם.
7. לעמדתנו, פגיעה בחירותו של אדם, מן הזכויות הבסיסיות במשפטנו, הקבועה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הנה אמצעי אחרון למיצוי הדין. כל שכן נכון הדבר, בכל הנוגע למאסר על רקע חוב כספי, שאז יש להגבילו שבעתיים. עבור חייב שממילא אין ביכולתו לשלם את חובו, מהווה המאסר אמצעי משפיל הפוגע בכבודו ובכבוד משפחתו.
8. הטלת אדם למאסר בגין חוב כספי, גוררת תופעה של פנייה מוגברת להלוואות ב"שוק האפור", הניתנות בתנאי נשך ומדרדרות אנשים ומשפחות אל פי התהום. ברי, כי האינטרס של מדינת ישראל הוא לוודא קיומם של פסקי דין ותשלום חובות, אולם בד בבד ברי, כי אין אינטרס זה כולל גלגול החוב לפתחו של מנגנון גבייה אלטרנטיבי ואכזרי שמופעל על ידי עבריינים.
9. לשמחתנו, השכילה מדינת ישראל במסגרת השינויים שנעשו בתיקון הנדון להוציא מספר חוקיה הוראות "דיקנסיאניות" שאינן הולמות את ערכיה וחוקי היסוד שלה.
10. עתה, משעומדת לפוג הוראת השעה, ביום ה16.5.13, אנו פונים לבקש התייחסותך הדחופה ביותר ולברר האם במשרד המשפטים קיימת התארגנות להארכת הוראת השעה ואפילו להפיכתה לחוק קבוע.
בכבוד רב ובברכת חג שמח,
| עו"ד משכית בנדל אחראית תחום רווחה האגודה לזכויות האזרח בישראל |
עלוה קולן מקדמת מדיניות וחקיקה האגודה לזכויות האזרח בישראל |
