הקואליציה לבריאות שיניים ציבורית
ארגון ההורים הארצי, אש"י – ארגון שיננות ישראל, הסתדרות הגמלאים, יסו"ד – ישראל סוציאל-דמוקרטית, האגודה לזכויות האזרח בישראל, מרכז אדוה, סנגור קהילתי, עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל, צרכני בריאות ישראל, רופאים לזכויות אדם. שתי"ל – הנחייה וייעוץ
כתבו: רמי אדוט – האגודה לזכויות האזרח, שלומית אבני – רופאים לזכויות אדם. דצמבר 2010
רקע
בקיץ האחרון הועבר תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי אשר מכונן אפשרות להקמת תאגיד ייעודי לשיניים, מעין קופה חמישית. חקיקת בזק זו הייתה תנאי מפורש למימוש הרפורמה למתן שירות שיניים ציבורי שיווני ונגיש לילדי ישראל – יוזמה שארגוני הקואליציה לבריאות שיניים ציבורית פועלים עבורה כבר כמעט שנתיים. הארגונים הפעילו לחץ רב שנשא פרי כדי להבטיח שאותו תאגיד לא יהיה חברת ביטוח מסחרית אלא תאגיד ללא כוונת רווח, ויחולו עליו תנאים ומגבלות החלות על קופות החולים. ביולי 2010 החל השירות הציבורי לפעול באמצעות קופות החולים, אולם משרד הבריאות עדיין לא אישר לגוף כלשהו להקים תאגיד ייעודי לשיניים; בישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מתאריך 1.12.10 נטען כי משרד הבריאות מערים קשיים באופן מכוון. יש הטוענים כי התאגיד החמישי הוא שיבטיח, בו זמנית, תחרות חופשית ופריסה ונגישות לתושבי הפריפריה. מסמך זה בא להשיב לטענות אלה, תוך התייחסות להיבטים של הזכות לבריאות ושל הזכות לשוויון.
1. האם יש סכנה שאי-השוויון בפריסת שירותי הבריאות ישוכפל גם בתחום השיניים?
לצערנו, הדבר ייתכן. אבל דווקא בתחום השיניים ניסה המשרד לתקן עוולות רבות שנים, וקבע נוהל נדיר וחשוב להבטחת פרישה וזמינות שוות. קופה (או תאגיד ייעודי) שלא תעמוד בסטנדרט זה תחויב לעשות כך על ידי המשרד. אם לא, תקום עילה לתקוף את הקופה ו/או המשרד. הנוהל קובע כי בכל ישוב של 20,000 ומעלה חייבות הקופות לספק שירות מקומי. בישובים קטנים יותר יש לספק שירות ברדיוס 30 ק"מ. בכל ישוב שבו קיים שירות, יש להקים מוקד לעזרה ראשונה מחוץ לשעות הטיפול. אין להמתין לטיפול יותר מ-30 יום.
2. האם הממצאים מחודשי הפעלת השירות מראים שהקופות לא חותמות הסכמים עם רופאים פרטיים?
לא. לשאלתנו השיב משרד הבריאות כי הקופות חתמו הסכמים עם 181 מרפאות של חברות הבת של הקופות ועם עוד 328 ספקים עצמאים שאינם חברות הבת. קופת חולים לאומית, אשר התחזקה לאחרונה בפריפריה, איננה מחזיקה בכלל בחברת בת, ולכן היא חותמת הסכמים רק עם ספקים חיצוניים. עמותת רופאי השיניים הערבים, אשר חבריה פרושים ביישובי פריפריה, מדווחת על הסכמים רבים שנחתמו בין הקופות לבין רופאי שיניים בפריפריה.
3. האם מוצדק להתיר לקופות לספק שירותי שיניים באמצעות חברות בת מסחריות שלהן?
חוקית הדבר מותר, אולם הדבר עלול לחזק תופעות לא רצויות כמו שיווק ביטוחים משלימים דרך השירות הציבורי. תופעה זו מחייבת מעקב ופיקוח מצד הממשלה, הכנסת והחברה האזרחית.
4. האם התאגיד הייעודי, הקופה החמישית לשיניים, יכניס "תחרות חופשית" למערכת?
לא. אלו סיסמאות חסרות ביסוס שנשענות על הנחה שגוף נוסף שיספק את השירותים יגביר את התחרות. במערכת יש ארבע קופות חולים המתחרות ביניהן. אחוזי המעבר של מבוטחים מהאחת לשנייה עומדים על אחוזים בודדים בשנה, אבל גוף נוסף לא יגביר את התחרות. פרט לכך, שימת הדגש על הצורך בהגברת התחרות במערכת הבריאות מסיטה את הדיון מבעיות מהותיות כמו השוויון בנגישות לשירותים – שאף נפגעלעיתים בשל התחרות הקיימת. יש להדגיש שטווח התחרות החוקי החל על הקופות יחול גם על התאגיד.
5. האם התאגיד הייעודי לשיניים יפרוש שירותים בפריפריה?
אין שום ביטחון בכך. מחד, לשון החוק מחילה על התאגיד את כל כללי הפריסה וההפעלה החדשים החלים על הקופות. מאידך, מדובר בגוף פיננסי קטן יחסית לקופות. לכך יש להוסיף אפשרות לפיה התאגיד ינסה למכור למבוטחים שירותים נוספים בתשלום. כוחות אלה עלולים לדחוף את התאגיד לכיוון אוכלוסיה אמידה יותר במרכז הארץ.
6. האם התאגיד הייעודי ישלם שכר טוב וראוי לרופאים המועסקים על ידו?
לא בהכרח. התאגיד יקבל מימון ממשלתי (קפיטציה) לפי מספר הנפשות המבוטחות על ידו. המטופל ישלם בדיוק לפי מחירון משרד הבריאות, ואילו התאגיד ישלם לרופאים על פי הסכמים. התאגיד דווקא עלול לשאוף להוריד את שכר הרופאים שנותנים שירות. ייתכן שנדרש תעריף מינימום לשכר כוח האדם המטפל בכל המערכת.
מסקנות
