לנקוט צעדים משמעתיים נגד רב העיר בצפת בשל הסתה לגזענות

בעקבות דבריו של הרב אליהו נגד השכרת דירות לערבים, האגודה פנתה לשר המשפטים בקריאה לנקוט נגדו צעדים משמעתיים: הדעת אינה סובלת, שעובד מדינה בכיר ישתמש במעמד וביוקרה, שנתנה לו המדינה, על מנת להשפיל ולבזות בני אדם, ולרמוס את כבודם ואת זכויות היסוד שלהם.

ראו למטה את המשך ההתכתבות בנושא.

 

19 בנובמבר 2010
 
לכבוד
פרופ' יעקב נאמן
שר המשפטים
רחוב צאלח א-דין 29
ירושלים 61010
 
שלום רב,
 
הנדון: צעדים משמעתיים נגד רב העיר בצפת בשל הסתה לגזענות
מכתבנו אפ/בט 69149 אל ראה"מ והשר לענייני דתות מיום 10.8.2004
מכתב משרד ראה"מ 4 ט' 32756 מיום 2.9.2004
מכתבינו אל עוזר היועמ"ש מיום 11.8.2005, מיום 31.10.2005, מיום 28.12.2005
מכתב המשנה לפרקליט המדינה אלינו 91/04/6 (2005-0087-227) מיום 1.2.2006
 
אנו פונים אליך על מנת שתפעיל את סמכותך, ותיזום הליך משמעתי והדחה של רב העיר של צפת, הרב שמואל אליהו, בשל הסתה גזענית חוזרת ונשנית והתנהגות שאינה הולמת עובד ציבור.

בכנס רבנים, שכינס בצפת בחודש שעבר, יצא הרב אליהו נגד השכרת דירות לערבים ואף קרא להתנכל לכל יהודי שיעז לעשות זאת: "על שכניו ומכריו של המוכר והמשכיר להתרות בו ולהזהירו ואחר כך רשות בידם לפרסמו ברבים, להתרחק ממנו, למנוע מסחר אתו, לא להעלותו לתורה וכדומה".

אין זו הפעם הראשונה שהרב אליהו משמיע הסתה לגזענות נגד ערבים, וכמו שאירע בעבר גם הפעם הבעירו דברי הבלע שלו אש בצפת וגררו אחריהם עימותים והתנכלויות על רקע גזעני: כרוזים שהופצו בכל רחבי העיר יצאו נגד פתיחת בית ספר לרפואה בצפת, שישמש כ"מחנה פליטים ומאורת פריצים לסדיסטיים ערבים חולי נפש שפלים?" והזהירו שלא "לתת להם דירות למכירה, להשכרה, עבודה, או כל מדרס רגל"; בהזדמנויות שונות הושמעו בחוצות העיר ביטויי שטנה והסתה לאלימות נגד ערבים; אבנים הושלכו לעבר בתי ערבים; ויהודי שהשכיר את דירתו לסטודנטים ערבים קיבל איומים אלימים.

עוד בשנת 2004 פנינו אל השר לענייני דתות בעניין התבטאויותיו הגזעניות של הרב אליהו וביקשנו ממנו לעשות שימוש בסמכות, שהוקנתה לו בסעיף 12א(ג) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (הסמכות הועברה בינתיים לשר המשפטים, י"פ תשס"ה מס' 5413 מיום 30.6.2005 עמ' 3280): להגיש קובלנה נגד הרב אליהו בעילה של התנהגות "באופן שאינו הולם את מעמדו של רב בישראל" (שם, ס"ק 12א(ג)(2)), ולבקש מבית הדין למשמעת לקבוע "כי אין הרב ראוי להמשיך בתפקידו וכי יש להעבירו מכהונתו" (ראה: תקנה 15(4) לתקנות שירותי הדת היהודיים (שיפוט משמעתי של רבני עיר), תשנ"ו-1996).

בתגובה לפנייתנו הנ"ל הודיעונו מהמשרד לענייני דתות, כי הטיפול בהסתה הגזענית של הרב אליהו הועבר למשרד היועץ המשפטי לממשלה. לאחר חקירות ובירורים הוגש כתב אישום נגד הרב אליהו בגין מספר התבטאויות גזעניות, חלקן דומה עד מאוד לדברי הבלע שהשמיע שוב לאחרונה. בסופו של דבר בוטל כתב האישום לאחר שהנאשם חזר בו מדברי ההסתה והתנצל.

בניגוד לתקוות שתלה היועץ המשפטי לממשלה עת החליט לבטל את כתב האישום (לעניין זה ראה: בג"ץ 6702/05 המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה), חזר הרב אליהו לעסוק בהסתה גזענית. למותר לציין, כי הכסות ההלכתית כביכול, שמאחוריה מנסה המסית להסתתר, אפילו היה בה ממש, אין בה כדי לרכך את חומרת הדברים (ראה: ע"פ 2831/95 הרב עידו אלבה נ' מדינת ישראל פ"ד נ(5) 221 (1996) 265).

לנוכח זאת אין לנו אלא לחזור על הדברים שהעלנו בפנייתנו הקודמת לשר לענייני דתות:

ההסתה הגזענית, המתחוללת בימים אלה בצפת מחבלת ביחסי השכנות בין יהודים לערבים בעיר ובגליל כולו וגורמת מתיחות, שעלולה להוביל, חס וחלילה, להתלהטות היצרים ולפגיעה ממשית בשלום הציבור. חמורה לא פחות היא הפגיעה בזכויות היסוד של בני המיעוט הערבי במדינה לכבוד ולשוויון.

גיבוי ותמיכה של איש ציבור ועובד מדינה בכיר בהסתה לגזענות, משווים נופך חמור במיוחד לדברי ההסתה ולפגיעה בכבודם של בני הציבור הערבי, כמו גם לזרעי הפורענות, שהם טומנים בחובם.

דברי הרב אליהו גם מעלים חשד לביצוע עבירה של הסתה לגזענות. אלא שמעמדו הרם של חופש הביטוי מצווה אותנו לנקוט במשנה זהירות בכגון דא, לפחות בשלב זה, בטרם עמדנו על היקף פגיעותיה וסכנותיה של אש השנאה, שיוצאת מ"בית מדרשו" של הרב.

אך לא כן הדבר, שעה שאנו דנים במשרתו הציבורית הרמה של הרב אליהו. הדעת אינה סובלת, שעובד מדינה בכיר ישתמש במעמד וביוקרה, שנתנה לו המדינה, על מנת להשפיל ולבזות בני אדם, ולרמוס את כבודם ואת זכויות היסוד שלהם. אין המדינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים, שעה שעובד בכיר בשירותה מפר את החוק, מסית לגזענות וחותר תחת ערכי היסוד וחוקי היסוד שלה.

מעבר לזאת, לגיטימציה ציבורית להסתה הגזענית נגד המיעוט הערבי במדינה היא תופעה חמורה ומסוכנת. תופעה זו זכתה להתייחסות בדו"ח "ועדת אור" בפרק הסוקר את הרקע להתפרצות האלימה שאירעה בחודש אוקטובר 2000: "בשנות התשעים רבו התייחסויות והתבטאויות פומביות בפורומים שונים, המבטאות יחס סטריאוטיפי שלילי, ואף גזעני, כלפי ערבים. בתקופה זו נעשו התייחסויות כאלה רווחות יותר ונחזו כלגיטימיות יותר. אמירות גזעניות חמורות נשמעו גם מצד אישי ציבור" (ועדת החקירה הממלכתית לבירור ההתנגשויות בין כוחות הביטחון לבין אזרחים ישראלים באוקטובר 2000, שער ראשון, פרק א', סעיף 66). הנה כי כן, שתיקה וחוסר מעש לנוכח הסתה לגזענות של עובד מדינה בכיר, עלולים להתפרש כתמיכה וכגיבוי לדבריו וכמתן הכשר לגזענות, להסתה, לפגיעה בבני המיעוט הערבי, ולהנצחת קיפוחם ואפלייתם.

דברים אלה חלים במשנה תוקף עתה, ומחייבים פעולה מהירה ונחושה, שתבלום את הגל הגזעני והאלים שהתפרץ בעקבות דברי ההסתה של הרב אליהו, ואת הלגיטימציה שניתנת לדברים אלה לנוכח המשרה הממלכתית שבה הוא נושא. זאת ועוד, בתקופה האחרונה אנו עדים ליוזמות שונות ומשונות המבקשות להתנות אזרחות בהצהרת נאמנות למדינה. בטרם נפנה לדון ביוזמות אלו ראוי שהמדינה תפגין נאמנות כלפי אזרחיה ? ערבים ויהודים כאחד. המשך כהונתו הממלכתית של גזען ומסית סידרתי מהווה הפרה חמורה של חובה זו.

לאור הדברים שלעיל אנו חוזרים על הדרישה שהעלנו בשעתו. הוראת החוק המסמיכה אותך לנקוט בהליכים משמעתיים נגד רב עיר נועדה למקרים כגון זה שלפנינו. נסיבותיו החמורות של העניין הן מסוג הנסיבות שמחייבות את בעל הסמכות להפעילה ולמצער ? לשקול לעשות בה שימוש ולהודיע ברבים על דבר ההחלטה.

על רקע ניסיון העבר נוסיף ונציין, כי הסמכות לנקוט בהליכים משמעתיים נגד רב, תכליתה שונה מהסמכויות הנתונות לרשויות אכיפת החוק, ואין מקום להשהות את מימושה גם במקרה שיינקטו הליכים פליליים נגד הרב אליהו.
 
בכבוד רב ובברכה,

אבנר פינצ'וק, עו"ד
 
העתק: מר יהודה וינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה

 

תזכורת לשר המשפטים, דצמבר 2010

תשובה מלשכת שר המשפטים, דצמבר 2010

תשובת המשנה לפרקליט המדינה, דצמבר 2011

תשובת האגודה למשנה לפרקליט המדינה, דצמבר 2011

תשובה מלשכת המשנה לפרקליט המדינה, מרץ 2012

 

 

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: גזענות ואפליה,גזענות ואפליה,הזכות לשוויון,זכויות המיעוט הערבי

סגור לתגובות.