זכויות אנשים עם מוגבלות

דיור ציבורי – תחזוקת דירה מותאמת לאנשים עם מוגבלויות

CC BY-SA: Christos DoulkeridisCC BY-SA: Christos Doulkeridis

האגודה לזכויות האזרח ובזכות – המרכז לזכויות של אנשים עם מוגבלויות פנו לסמנכ"ל אכלוס במשרד השיכון, בדרישה להנחות את החברות המשכנות לממן תחזוק ותיקון של התאמות שנעשות בדירותיהם של אנשים עם מוגבלויות. הפנייה התבצעה לאחר שחברת עמידר סירבה לתקן מעלון שהותקן בבניין שבו מתגוררת נכה רתוקה לכסא גלגלים, תיקנה אותו רק בעקבות פנייה של האגודה, אך הודיעה שהתיקון הנו חד פעמי ולפנים משורת הדין.

במכתב טוענות טלי אלמי, רכזת פניות הציבור (ירושלים) באגודה לזכויות האזרח ועו"ד אביבית ברקאי-אהרונוף מארגון בזכות, כי חובתה של עמידר לתחזק את ההתאמות נובעת מחובת החברות המשכנות להנגיש את הדירות לדיירים עם מוגבלויות (חובה המעוגנת הנוהל), וכי טענת עמידר כי על הדיירת לשאת בעלות התיקונים מרוקנת מתוכן את מהות הנוהל. הכותבות מדגישות כי הסתפקות בהתאמת הדירה לאדם עם מוגבלות, ללא קבלת אחריות על המשך תיפקודה התקין כדירה כזו, פוגעת אנושות בזכות לשוויון ובזכות לנגישות, הקבועות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, כמו גם בזכות לדיור ובזכות לחופש התנועה, הקבועות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

 

‏‏כ"ח כסלו, תשע"ג
‏12 דצמבר, 2012

 

לכבוד
מר ישראל שוורץ, סמנכ"ל בכיר לאכלוס
משרד הבינוי והשיכון
באמצעות פקס: 5847534 -02
ובדואר רשום

 

שלום רב,

 

הנדון: תחזוקת דירה מותאמת לאנשים עם מוגבלויות
סימוכין: העתק מכתבנו מיום 22.8.12

 

הרינו לפנות אליך בבקשה כי משרד הבינוי והשיכון יפרסם הנחייה ברורה בדבר אחריות החברה המאכלסת לתיחזוקן ולתיקונן של התאמות הנעשות עבור אנשים עם מוגבלויות הגרים בדירות בדיור הציבורי, וזכאים למימון שינויים ו/או שיפוצים בדירתם ובדרכי הגישה אליה. צעד זה נדרש על מנת למנוע התנערות מצד חברות אלו מהחובה המוטלת עליהן להתאים את הדירה לאנשים עם מוגבלויות באופן שאותם אנשים יוכלו להסתייע בהתאמה כל עוד הם גרים בדירה.

פנייה זו מתבצעת בעקבות סירובה של חברת עמידר להכיר באחריותה לתחזוק המעלון המוביל לדירתה של של גב' א' מ', המתניידת באמצעות כסא גלגלים ומתגוררת בדירה בדיור הציבורי. עניינה של גב' מ' מעלה סוגיה עקרונית עליה נבקש את התייחסותך, והכל כפי שיפורט להלן:

 

הפנייה

  1. למשרדי האגודה לזכויות האזרח פנתה גב' א' מ', אם חד הורית המתניידת בכסא גלגלים, מתקיימת מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי וגרה בדירת עמידר בבת ים מזה כשש עשרה שנים כדיירת בדיור הציבורי.
  1. דירתה של גב' מ' נמצאת בקומה הראשונה, כאשר לביתה מובילים שני גרמי מדרגות המונים 15 מדרגות סך הכל. גם בעת קבלת הדירה ספק אם זו התאימה לגב' מ' אשר כבר אז התהלכה באופן מוגבל מאוד ובתמיכת מקל הליכה, אולם עם השנים חלה התדרדרות במצבה הרפואי, ומזה שש שנים אין היא יכולה עוד להתנייד בכוחות עצמה אלא רק בעזרת כסא גלגלים.
  1. עקב מצבה הרפואי הותקן בביתה לפני למעלה משנה (גם זאת לאחר תלאות מרובות) מעלון, במסגרת נוהל: "סיוע לשיפור תנאי הדיור למוגבלים בניידותם" (נוהל מס' 08/10 של משרד הבינוי והשיכון – להלן: "הנוהל") כפי שמחייב סעיף 4 לנוהל.
  1. דא עקא, שלפני כחצי שנה התקלקל המעלון וחברת עמידר סירבה לשאת בהוצאות תיקונו. מיותר לציין את ההשלכות של אי תקינות מעלון לדירתה של אישה המתניידת בכסא גלגלים. ברי, כי בהעדר נגישות לביתה שלה הייתה הפונה כלואה בהעדר יכולת לצאת מן הבית למשך מספר חודשים. עוד מיותר לציין כי מצבה הכלכלי של הפונה, אשר בעטיו קיבלה זכאות לדיור ציבורי ובשל כך גם מימון מלא של התקנת המעלון, לא איפשר לה לשאת בעלויות תיקונו.
  1. בעקבות סירובה של חברת עמידר לממן את הוצאות תיקון המעלון, פנתה האגודה לזכויות האזרח ביום 22.8.12 למר יעקב לנקרי, מנהל מרחב איילון בחברת עמידר, בדרישה מיידית לתיקון המעלון ותיחזוקו דרך קבע.

מצ"ב מכתב האגודה לזכויות האזרח מיום 22.8.12

  1. המעלון אכן תוקן, אך ביום 4.9.12 התקבלה תשובתה של גב' יפית אבידר-אברהם, ממונה ארצית לפניות הציבור בחברת עמידר, הקובעת כי תיקון זה היה חד פעמי ולפנים משורת הדין, כדלקמן:

"בדיקתנו העלתה כי, ידוע לגב' מ' שבתום תקופת האחריות על המעלון שהם 12 חודשים, חובת תחזוקת המעלון תחול עליה. עם זאת, לאור מצוקותיה של הדיירת, ובאופן חריג, אישרה חברת עמידר את תיקון המעלון."

מצ"ב תשובת עמידר מיום 4.9.12

  1. תשובתה זו של גב' אבידר-אברהם מנוגדת לחובתה של החברה המאכלסת לדאוג לתחזוק דירתה של גב' מ' באופן שתהיה כשירה למגורים עבורה, ומרוקנת מכל משמעות את נוהל ההתאמה של משרד הבינוי והשיכון, כפי שיפורט להלן.

 

המצב המשפטי

  1. על פי סעיף 4 לנוהל ההתאמה, המפרט את מהות הסיוע המוגדר בו, מאושר סיוע לשינויים או לשיפוצים חיוניים בדירות "כדי להתאימן לצרכים המיוחדים של הנכים". בין התיקונים המאושרים: התאמת פתחים, שינויים במבנה השירותים הסניטריים, התאמות במטבח והתקנת מעלון.
  1. התקנת מעלון מאושרת מקום בו "התגורר הזכאי לפני היותו רתוק לכסא גלגלים כאשר המעלון מהווה הפתרון הבלעדי לבעיית הניידות שלו בבית זה" ( סעיף 4.1.3 לנוהל).
  1. הרכב הסיוע לשיפוצים הינו תלוי מצבו הכלכלי של הפונה, זאת בהתאם למספר החדרים בדירה שבה הוא מתגורר ובהתאם לרמת הכנסתו, כאשר הסיוע כולל רכיב של מענק מוחלט ורכיב של הלוואה. חריג לכך הוא המקרה של דיירי הדיור הציבורי, כאשר התאמת דירתם נעשית במימון מלא של משרד הבינוי והשיכון וללא קשר לגודל הדירה או להכנסות הדיירים, כאמור בסעיפים 1.12 ו-3.12 לנוהל.

"1.21 הדיירים בשיכון הציבורי זכאים להתאמת הדירה ללא מבחן מספר החדרים והכנסות".
"3.21 הועדה תאשר את מלוא עלות העבודה במענק."

  1. זאת ועוד, האחריות לביצוע ההתאמה במקרה של דירה בדיור הציבורי חלה על פי הנוהל על החברה המאכלסת – החל מהכנת הצעת מחיר, לפי המלצה של עובד שיקום, המשך בהחלטת הוועדה הבינמשרדית אשר עוברת אל החברה המאכלסת, וכלה באישור התשלום ובהעברה התקציבית לחברה המאכלסת.
  1. עוד נקבע בנוהל כי על החברה המאכלסת לרשום בנתוני מאגר הדירות כי הדירה הותאמה לנכה.

 

הפרשנות המתחייבת

  1. לא בכדי הרחבנו אודות הפרוצדורה הקבועה בנוהל, אשר ודאי מוכרת לך לפני ולפנים, אלא בכדי להדגיש שתי נקודות עיקריות העולות מן הנוהל ואשר מכוחן מתחייבת הדרישה שחובת תחזוקת ההתאמה תחול על החברה המאכלסת.
  1. על פי הנוהל, כפי שפורט בתמצית לעיל, ההשתתפות במימון התאמת דירה לאדם עם מוגבלות אינה מחווה של רצון טוב ואינה דרישה פרוצדוראלית בלבד כי אם חובה מהותית –ממשית וזאת, כפי שנכתב, "כדי להתאימן (את הדירות, א.ב.ה.) לצרכים המיוחדים של הנכים".
  1. ברי, אם כן, כי קיומה של התאמה שאינה ניתנת לשימוש על ידי האדם עם המוגבלות כמוה כהעדר התאמה בפועל. שכן, הלכה למעשה הדירה אינה מותאמת לצרכיו כפי שמתבקש. למה הדבר דומה? דומה הדבר להתקנת מעלית בבניין דירות בו מתגוררים אנשים המתניידים בכסא גלגלים, שבכניסה אליה ישנה מדרגה. מדרגה קטנה אחת בלבד, שדי בה כדי לסכל את ההנגשה המחויבת והנדרשת על מנת שאותם אנשים המתגוררים בבניין יוכלו לצאת ולהיכנס הימנו בחופשיות.
  1. זאת ועוד. כפי שפורט לעיל, אף הנוהל עצמו נותן דעתו למצבם המיוחד של דיירי הדיור הציבורי ולחוסר יכולתם לשאת בעלות כלשהי עבור ההתאמה, ועל כן מורה על מימון מלא של התאמת דירתם בניגוד למימון החלקי במצבים אחרים. כידוע, על פי נהלי משרד הבינוי והשיכון, הזכאות לדירה בשכירות בשיכון הציבורי ניתנת לחסרי דירה בלבד אשר עונים על קריטריונים צרים וקשיחים. בהינתן עובדות אלו ברור שאנשים, אשר נמצאו זכאים לדיור ציבורי ומתגוררים בדיור ציבורי, אינם בעלי יכולת כלכלית לשפץ או לתחזק את הדירה על מנת שתתאים לצרכיהם.
  1. הנוהל אף מטיל באופן ברור את האחריות המלאה להתאמת הדירה על החברה המאכלסת, הן בפן הכלכלי והן בפן המעשי, ולא בכדי. חובתה של החברה המאכלסת לספק לנכים המתניידים באמצעות כסא גלגלים דירה נגישה המותאמת לצרכיהם, ומסיבה זו אף מורה הנוהל על סימון הדירה במאגר הדירות לאחר התאמתה כדירה המותאמת לנכים.
  1. לא ברור, אם כן, על מה מסתמכת החברה המאכלסת בדרישתה למימון תחזוקת המעלון על ידי הדיירת. הטלת האחריות על דיירי הדיור הציבורי לשאת בעלות הכספית של תיקון מעלון או של כל התאמה אחרת, לא זו בלבד שאינה בת מימוש, היא אף מרוקנת מכל משמעות את הנוהל, שכן התקנת מעלון מבלי לשאת בעלויות תחזוקתו שקולה לאי התקנתו, ועומדת בניגוד גמור לתפיסה העומדת בבסיס הדיור הציבורי ואשר על פיה מוקנית הזכאות לדיור ציבורי.
  1. לשם השוואה, גם נוהל משרד הבריאות ("נוהל אישור רכישה ותיקון מכשירי שיקום וניידות באמצעות לשכות הבריאות והטפול בהם"), קובע את השתתפות משרד הבריאות ברכישת מכשיר ניידות, ולצד זאת הוא קובע את חובת המשרד בתיקון המכשיר באם יתקלקל.
  1. עוד קובע נוהל זה פטור מהשתתפות במימון המכשיר, כמו גם בתיקונו, לאוכלוסיות מסוימות. בין אוכלוסיות אלו ניתן למנות מקבלי גמלת זקנה ותוספת השלמת הכנסה, מקבלי גמלת שארים ותוספת השלמת הכנסה, מקבלי גמלת נכות מלאה, הכוללת תוספת משפחה, מקבלי גמלת הבטחת הכנסה ומשפחות אשר הכנסתן נטו הינה בגובה גמלת זקנה ותוספת השלמת הכנסה.
  1. ברי, אפוא, כי אותו רציונל אשר עמד בבסיס נוהל משרד הבריאות במתן פטור מהשתתפות בתיקון המכשיר למי שקיבל פטור ממימונו מלכתחילה, חייב לחול גם בענייננו. מי שמצבו הכלכלי לא מאפשר לו רכישת מכשיר ניידות, לא יכול אף לתחזק את המכשיר או לתקנו; ומי שזכאי לדיור ציבורי ולמימון מלא להתאמה לדיור עקב זכאותו זו, לא יכול לתחזק את ההתאמה או לתקנה. ולכן, על מממן ההתאמה לשאת גם בהוצאות התיקון, ככל שאלו ידרשו.
  1. בשלהי הדברים, אם כי לא בשוליהם, יוזכר, כי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק שוויון") קובע בראשיתו כהאי לישנא:

"חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו" (הדגשה – אינה במקור).

  1. ברי, כי התאמת הדירה בנתוני מאגר הדירות בלבד כדירה המותאמת לנכה, ללא קבלת אחריות על המשך תיפקודה התקין כדירה כזו, פוגעת אנושות בזכות לשוויון ובזכות לנגישות, הקבועות בחוק שוויון כמו גם בזכות לדיור ובזכות לחופש התנועה, הקבועות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. 
  1. לאור האמור לעיל, ובשל חסרונה של הוראה בעניין זה בנוהל הקיים כמו גם בשל החשש, שהתאמת לצערנו (כפי שעולה ממכתב התשובה של חברת עמידר), שהחסר יוביל להתנערות מאחריות ולהטלתה דווקא על אנשים חסרי אמצעים, נבקש להשלים את החסר באופן שיובהר באופן שאינו משתמע לשני פנים כי התאמת דירה לאנשים עם מוגבלויות בדיור הציבורי כוללת בחובה גם את תחזוקת ההתאמה באופן שוטף.

נודה לקבלת התייחסותך הזריזה כמו גם על עדכוננו.

 

        בכבוד רב,

טלי אלמי, רכזת פניות הציבור, ירושלים                                         אביבית ברקאי – אהרונוף, עו"ד

האגודה לזכויות האזרח בישראל                                                                     "בזכות"

 

העתק:
עו"ד ציפי בירן, יועצת משפטית, משרד הבינוי והשיכון, באמצעות פקס 02-5847665

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: דיור ציבורי,הזכות לדיור,הזכות לשוויון,זכויות אנשים עם מוגבלות,זכויות חברתיות

סגור לתגובות.