סתימת פיות בפרקליטות

גיל גן-מור

אם פרקליט בכיר בפרקליטות המדינה היה מכריז כי המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן חותר נגד המדינה, משום שהוא עמד מאחורי העתירה נגד הפרטת בתי הסוהר, זה היה נראה מגוחך. תושבי המדינה, מימין ומשמאל, פועלים לשינוי החלטות מדיניות הפוגעות בזכויותיהם. אין לגיטימי מזה. כך לפחות סברתי.

אלא שהתברר כי בעיני פרקליט מחוז הדרום (אזרחי), עו"ד איתי בר, כשמדובר על האוכלוסייה הבדואית בנגב, מי שמעז לחלוק על עמדת הפרקליטות ולהיאבק בה, משול לאויב המדינה. לא מכבר העלה הפרקליט על הכוונת את אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ש"העזה" לאפשר לחוקרים של החברה הבדואית מהאוניברסיטה לדון בפורום סגור יחד עם אנשי ארגונים חברתיים, בהם האגודה לזכויות האזרח, על כיוונים אפשריים להגנה וייצוג משפטי וציבורי של הקהילות הבדואיות בכפרים הלא מוכרים. מדובר בסוגיה מורכבת, שמטרידה רבים בחברה האזרחית, באקדמיה וברשויות. קשה להשלים עם מצב בו שמונים אלף אזרחים חיים בכפרים לא מוכרים, ללא תשתיות ושירותים בסיסיים, בעוני ובמצוקה.

כששמע הפרקליט על קיום הדיון, מיהר ופנה אל נשיאת האוניברסיטה במכתב מביש, תוך שהוא מכנה את הדיון פעילות נגד המדינה ומזכיר באותה נשימה את הפעילויות לדה-לגיטימציה של ישראל בחו"ל לצורך קידום מטרות פוליטיות. האוניברסיטה התקפלה תחת הלחץ, והמפגש האסור, שהתקיים במסגרת שיתוף פעולה אקדמי יוקרתי עם אוניברסיטת הארווארד, התממש מחוץ לקמפוס בבאר שבע.

אין זה מפליא שכעסו של הפרקליט כוון נגד דיון בזכויותיהם ותנאי המחיה של האזרחים הבדואים בנגב, שכן פרקליטות מחוז הדרום רואה את עצמה כראש החץ במאבק המשפטי בבדואים.

דוח הוועדה הציבורית בראשות השופט אליעזר גולדברג, אשר הוגש לממשלה זה מכבר, עשוי היה לסמן תחילתו של מפנה היסטורי שיאפשר לבדואים לממש את זכויותיהם כאזרחים שווים בחברה, אבל בשטח, הפרקליטות מיישמת מדיניות נוקשה וכוחנית כלפי הבדואים, הפוכה לרוח וועדת גולדברג. בניגוד לאמירות המפורשות של הוועדה, הפרקליטות ממשיכה להציג את הבדואים בצורה פשטנית ומטעה כפולשים ועבריינים בכפריהם. בניגוד להמלצות לשינוי המדיניות, להכרה בכפרים, להקפאת הריסות הבתים ולהכשרת המבנים, הפרקליטות ממשיכה להרוס בתים והופכת משפחות לחסרות בית. היא נלחמת בעוז אפילו נגד בקשות להקמת גנון לפעוטות בני שלוש. רבים באקדמיה ובארגונים חברתיים המסייעים לבדואים, וגם רבים מתושבי הנגב, סבורים כי פרקליטות מחוז הדרום מובילה התנהלות שגויה שאינה צודקת ואינה ראויה. ייתכן ובפרקליטות לא אוהבים את הביקורת, אך במקום להתמודד עמה בחרו לנסות ולהשתיקה.

לו היה זה רק פרקליט בכיר אחד שמועל בתפקידו ובמעמדו, היינו יכולים לסכם את המקרה כהתחלקות נקודתית. אלא שפרשה זו היא חלק מגל עכור ומסוכן של התערבות בפעילות החופשית והחיונית של ארגוני החברה האזרחית ואנשי אקדמיה, שחלק מתפקידם הוא להתריע על עוולות, לחשוף אותן ולהיאבק על מנת לגרום לרשויות לפעול בהתאם לחוקי היסוד שלנו וערכינו הדמוקרטיים. תחילתו בתיוג אזרחים שומרי חוק שפועלים לשינוי חברתי כאויבים, ובהמשך – הוקעתם הציבורית וניסיון לצמצם את חופש הפעולה שלהם.

האקדמיה, כמוסד שאמון על הפצת ידע, היא מטרה כמעט מתבקשת לרדיפה פוליטית מקארתיסטית כנגד עמדות ביקורתיות או כאלו שחורגות מהקונצנזוס. הנהלות האוניברסיטה חייבות לעמוד כחומה בצורה אל מול הלחצים, כדי להגן על החופש האקדמי ועל חופש הביטוי, אולם הן לא צריכות להיות לבדן בחזית. זהו גם תפקיד הפרקליטות. במקום לתקוף, פרקליט בכיר בפרקליטות המדינה אמור להיות הראשון להגן על חופש הביטוי והפעולה של ארגוני החברה האזרחית ואנשי אקדמיה.

גיל גן-מור הוא עו"ד באגודה לזכויות האזרח בישראל
המאמר פורסם באתר העוקץ ב-5.8.10

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הכפרים הבלתי מוכרים,זכויות אזרחיות,זכויות המיעוט הערבי,חופש הביטוי

סגור לתגובות.