המתכונת הראויה לבירור עתירות אסירים

האגודה פנתה לוועדה בראשות הנשיא חשין (מבית המשפט המחוזי בנצרת), אשר הוקמה על-ידי נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, לבחינת ההליך של עתירות אסירים.

במכתב עמדנו על חלק מהפגמים בהליך ועל הצורך בהקמת נציבות לטיפול בתלונות אסירים, אשר תוכל לטפל בעניינים הרבים, אשר אינם מתאימים לבירור משפטי בהליך מינהלי. בנייר גם הצטרפנו להמלצותיה של עו"ד עביר בכר מעדאלה ושל הקליניקה לזכויות אסירים בחיפה.

‏3 באוגוסט 2010

לכבוד
הנשיא דוד חשין
בית המשפט המחוזי בנצרת
נצרת עילית

לכבוד
השופט דוד רוזן
בית המשפט המחוזי בתל-אביב
תל אביב

א' נ',

הנדון: הוועדה לבדיקת המתכונת הראויה לבירור עתירות אסירים

1. בהמשך למכתבכם מיום 1.7.10 הננו מתכבדים להעביר אליכם את התייחסותנו לנושא שבנדון. אנו מברכים על הקמת הוועדה לבחינת נושא חשוב זה ומקווים כי תצליח להביא לשיפור ההגנה על זכויות הכלוא במסגרת הליך עתירת האסיר.

2. ייאמר מיד, כי מכתבה של עו"ד עביר בכר בעניין הרפורמות הדרושות בנושא זה הובא לעיוננו, ואין לנו אלא להצטרף לאמור בו. חלק גדול מהסוגיות והבעיות, עליהן רצינו לעמוד בפנייתנו זו, תוארו באופן מעמיק וממצה בנייר המפורט שהגישה עו"ד בכר, ואנו מצטרפים בשתי ידיים להמלצות הכלולות בו.

3. בית הסוהר הוא מוסד טוטאלי השולט בכל היבטי חייו של האסיר המוחזק בו. קיימת חשיבות עילאית לפיקוח הולם ושוטף על הנעשה מאחורי הסורגים, וזכותו של כלוא להביא את עניינו בפני בית המשפט מהווה נדבך חשוב בביקורת חיצונית זו. אסירים ועצירים הם ציבור, אשר קולו אינו נשמע בדרך כלל, מצב היוצר – מיני וביה – חשש מוגבר לפגיעה בזכויותיהם.

4. ממכתבכם עלה, כי בין השאר נשקלת אפשרות העברת הטיפול בעתירות אסירים לשופטים בדימוס. אנו מתנגדים להצעה זו. זכות הגישה לערכאות היא זכות יסוד בסיסית – תנאי מוקדם למימוש ההגנה על כלל זכויות היסוד – ומשמעה יכולתו של אדם לקבל סעד מבית משפט מוסמך. זכותו של אסיר לקבלת סעד שיפוטי איננה נופלת מזכותו של כל אדם אחר בהקשר זה, ואין כל הצדקה להפליית ציבור האסירים לרעה. אדרבה: דווקא בשל הרגישות המיוחדת של הסמכויות הרחבות, המוענקות לרשויות הכליאה, ולאור פוטנציאל הפגיעה בזכויות אדם הגלום בהפעלת סמכויות אלה כלפי אוכלוסיה מוחלשת במיוחד, קיימת חשיבות מיוחדת להגנה מלאה על זכותו של כלוא לפנות לבית המשפט למיצוי זכויותיו.

5. אי לכך, אנו סבורים כי יש לפעול לחיזוק ההגנה על זכויותיו הדיוניות של אסיר, המבקש לפנות לערכאות. כמפורט בהרחבה במכתבה של עו"ד בכר, יש לפעול בין השאר כדי להסדיר את סדרי הדין, החלים בעתירות אלה; להבטיח כי כתבי טענות מטעם שב"ס יועברו לעיון האסיר בעוד מועד; להבטיח קבלת תגובת הכלוא לכל בקשה המוגשת במסגרת התיק; להגן על זכות האסיר להגיש ערעור בזכות על ההחלטה המתקבלת בעניינו ולקבוע סד זמנים סביר לכך; להתמודד עם בעיית השימוש הרחב בחומר חסוי בהליכים אלה; ולקבוע הסדרים ברורים לשמירה על עקרון פומביות הדיון ועצמאות הרשות השופטת בהקשר זה. ביחס למקום שמיעתן של עתירות אסירים, המצב הרצוי הוא כמובן כי יישמעו כמו כל הליך אחר בבית המשפט עצמו. אכן, יש מקום להתחשב בפגיעה באסירים ובאי הנוחות הגדולה הנגרמת כתוצאה מהובלתם לבית המשפט ומכליאתם למשך יום דיונים שלם בתאי המעצר בבית המשפט. אולם, ככל שמקיימים אולם בית משפט בסמוך למתקני הכליאה, יש להקפיד על כך שיהיה במבנה נפרד ושתהיה אליו גישה חופשית לציבור. גם במצב זה ראוי לאפשר לאסיר להגיע לבית המשפט לקיום הדיון אם הוא עומד על כך. בכל מקרה ברור, ששיקולים לוגיסטיים או נוחות מינהלית אינם יכולים להכתיב את הפתרון.

6. בנוסף על דברים אלו, נראה כי יש צורך בבחינת הוראות פקודת הנציבות (04.31.00 "עתירות אסירים"), המסדירות אופן הגשתן של עתירות בידי אסירים. כך, למשל, כלל לא ברור מדוע נדרש אסיר להגיש עתירה ב-6 עותקים (סעיף 6 לפקודה), מקום שאין לו גישה למכונת צילום. כמו כן, נראה כי קיימת בעייתיות בדרישה, כי עתירה תוגש למנהל האגף, באופן המאפשר לסגל בית הסוהר לעיין בה עוד טרם הגשתה לבית המשפט; מן הראוי להבטיח בהקשר זה, כי אסירים יוכלו להגיש עתירות במעטפות סגורות אם רצונם בכך. כמו כן, קיימת בעייתיות בכך שאסירים קשי-יום (ואף כאלה אשר אינם יודעים קרוא וכתוב בעברית) אינם זכאים לייצוג מהסנגוריה הציבורית, אלא אם בית המשפט ממנה עורך דין על פי שיקול דעתו.

7. יחד עם זאת אנו בהחלט סבורים, כי כיום מגיעות לבתי המשפט טרוניות רבות, אשר היו יכולות לקבל טיפול יעיל ואף צודק יותר במסגרת מנגנון חיצוני מסודר לבירור תלונות אסירים. קיימת היום לאקונה קשה בכל הנוגע לטיפול בתלונות אסירים, ולאקונה זו היא אחת הסיבות המרכזיות לכך שאסירים מתדפקים על שערי בתי המשפט: בהעדר כתובת חיצונית נאותה לבירור השגותיהם, לא נותרת בידי האסירים ברירה אלא להגיש עתירות. כתוצאה מכך מגיעות לפתחי בתי המשפט סוגיות רבות ומגוונות, אשר אינן בהכרח מתאימות לבירור משפטי מסוג זה. זאת, בין השאר, משום שאין לבית המשפט בהליך מינהלי את הכלים הדרושים לקיום בירורים עובדתיים מעמיקים, והוא אינו שם עצמו במקום הרשות הכולאת (אלא בוחן בעיקר את סבירות החלטתה). ברי, כי מתכונת זו של דיון אינה מתאימה לבירור מחלוקות עובדתיות או לבדיקתן של התלונות הפרטניות הרבות (למשל תלונות על התנהלות בלתי הולמת מצד סוהרים).

8. אנו סבורים כי הגיעה העת להקים נציבות לטיפול בתלונות אסירים ועצירים ולקיום ביקורת שוטפת במתקני הכליאה. מצ"ב לעיונכם הצעת חוק ברוח זו, שניסחנו בשיתוף עם ארגון רופאים לזכויות אדם (המטפל אף הוא בתלונות רבות של אסירים), ואשר הונחה על שולחן הכנסת בחודשים האחרונים בידי ח"כ דוד אזולאי, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, וקבוצה של ח"כים נוספים. המנגנון המוצע אינו יכול להחליף את זכותו של כלוא לפנות לבית המשפט; אולם הוא עשוי לחסוך זמן שיפוטי יקר על ידי מתן כתובת ראויה יותר לחלק גדול מהנושאים, המגיעים היום בלית ברירה לבית המשפט.

9. אכן, בעיית תנאי הכליאה בישראל זועקת מזה שנים רבות לפתרון מערכתי הולם. בדומה לריטואל השנתי הקבוע סביב פרסום דו"ח העוני, בכל שנה מעלה דו"ח הסנגוריה הציבורית את מצבם הקשה של הכלואים בישראל לכותרות: צפיפות קשה בתאים, העדר אוורור, תנאים היגייניים ירודים, מקרים לא מעטים של יחס אלים או משפיל מצד סוהרים, פגיעות בזכות להיפגש עם עורך דין ועוד.[1] גם בבית המחוקקים נשמעת לעתים קרובות ביקורת על תנאי המעצר והמאסר. הקמתה של נציבות עצמאית, בעלת מומחיות הולמת, אשר תהיה מוסמכת הן לטפל באופן מעמיק בתלונותיהם של אסירים ועצורים והן לקיים ביקורת שוטפת על הנעשה במתקני הכליאה, ואשר תפעל באופן שוטף לקידום זכויות הכלוא, עשויה לתרום בצורה משמעותית להתמודדות עם בעיה קשה זו. הקריאה להקמת נציבות לטיפול בתלונות אסירים יצאה עוד בשנת 2003 מוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. [2]

10. כמפורט בדברי ההסבר להצעה המצ"ב, כיום קיימים – בנוסף על בתי המשפט – מספר גופים אליהם רשאים כלואים לפנות. אולם אין כיום גוף שיש בו את כל האלמנטים הדרושים לטיפול יסודי ואפקטיבי בתלונות כלואים ולפיקוח ראוי על תנאי הכליאה: עצמאות ואי-תלות, סמכויות מספקות, יכולת לקיים בירורים עובדתיים מעמיקים, כוח אדם מספק, מומחיות בתחומים הרלוונטיים, יכולת לקיים בירורים יזומים אודות תופעות כלליות הפוגעות בזכויות הכלוא ועוד. הקמתה של נציבות עשויה מחד גיסא להקל על העומס בבתי המשפט ומאידך גיסא לאפשר התמודדות ראויה יותר עם פגיעות בזכויות אדם של אסירים.

11. נשמח אם תינתן לנו ההזדמנות להופיע בפניכם ולהציג את הצעתנו באופן מפורט יותר, וכן אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה או הבהרה.

בכבוד רב,
לילה מרגלית, עו"ד