האגודה לזכויות האזרח פנתה בדחיפות לשר המשפטים בבקשה להורות על ביטול ההוראה לסניגוריה הציבורית להפחית את היקף מינוי הסניגורים בסניגוריה הציבורית, וכן לדאוג להעברת הכספים הנדרשים לתשלום החובות לעורכי דין, המייצגים נאשמים מטעם הסניגוריה הציבורית. הפנייה של עוה"ד רינת קיטאי ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח נשלחה לאחר שהובא לידיעת האגודה לזכויות האזרח, כי הסניגוריה הציבורית נדרשה על-ידי משרד המשפטים להפחית באופן משמעותי את היקף המינוי של סניגורים לייצוג חשודים ונאשמים, וכן הופסקה בפועל העברת כספים לסניגוריה הציבורית, הנחוצים לתשלום שכר טרחתם של הסניגורים. זאת בשל כך שנוצל כל התקציב שנקבע לשם כך לשנת 2001.
עוה"ד קיטאי ויקיר מציינים בפנייתם, כי משמעות הוראת המנכ"ל היא שיתוק פעולתה של הסניגוריה הציבורית, שכן אותם סניגורים הפועלים מטעם הסניגוריה מייצגים 90% מהחשודים והנאשמים, הזכאים על פי חוק הסניגוריה הציבורית לייצוג בידי סניגור ציבורי. קבוצת הזכאים לייצוג בידי סניגור ציבורי כוללת נאשמים, העומדים לדין בעבירה שעונשה 10 שנות מאסר ומעלה (הזכאים לייצוג ללא תלות באמצעיהם הכספיים), נאשמים מחוסרי אמצעים בעבירות שעונשן פחות מ- 10 שנות מאסר, קטינים, נאשמים שהמדינה מבקשת לעוצרם עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם (ללא תלות באמצעיהם הכספיים), עצורים מחוסרי אמצעים לפני הגשת כתב אישום, וכן נאשמים אחרים, אשר בית המשפט הורה על מינוי סניגור ציבורי כיוון שאינו יכול לנהל משפט כשהנאשם אינו מיוצג.
עוה"ד קיטאי ויקיר מדגישים, כי ההוראה שניתנה לסניגוריה הציבורית להימנע ממינוי סניגורים אינה חוקית. זאת מאחר שזכאותם של חשודים ונאשמים לייצוג בידי סניגור ציבורי אינה נתונה לשיקול דעתו של משרד המשפטים. יתרה מכך; היא אף אינה נתונה לשיקול דעתה של הסניגוריה הציבורית. חוק הסניגוריה הציבורית הוא שקובע את זכאותם לייצוג של עצורים ונאשמים על פי אמות המידה הקבועות בו. גם לאחר חקיקת חוק הסניגוריה הציבורית, מציינים עוה"ד קיטאי ויקיר, מדינת ישראל מפגרת בהרבה אחר מדינות המערב האחרות בהיקף הייצוג שהיא מספקת לחשודים ולנאשמים בלתי מיוצגים. המדינה, החושפת אדם לסיכון של הרשעה וענישה באמצעות הגשת כתב אישום, מחויבת לתת לו, במיוחד כל עוד עומד חוק הסניגוריה הציבורית בתוקפו, את הכלים הנחוצים כדי להתמודד עם ההאשמות כנגדו. סיכוייו של הנאשם לצאת זכאי בדינו או לקבל עונש, המביא בחשבון גם נסיבות מקלות, אינם צריכים להיות תלויים באמצעיו הכספיים.
כמו כן, מוסיפים עוה"ד קיטאי ויקיר, שום נימוק תקציבי אינו יכול לגבור על חובתה של המדינה הקבועה בחוק למנות סניגור ציבורי לאותם חשודים ונאשמים. בית המשפט העליון הדגיש לא אחת, כי זכויות האדם עולות כסף, וכי שיקולים תקציביים אינם טעם, המצדיק פגיעה בזכויות אדם.
עוה"ד קיטאי ויקיר מדגישים בפנייתם, כי זכותו של נאשם להיות מיוצג על ידי סניגור היא זכות חוקתית. זכות זו חיונית לקיומו של הליך הוגן, במסגרתו יוכל נאשם ממוצע, שאינו בעל ידע מקצועי ומיומנות, להגן על עצמו. בנוסף, הופעה ללא ייצוג יוצרת חוסר איזון בין הצדדים.
האגודה לזכויות האזרח שבה ומדגישה, כי הסניגוריה הציבורית הצליחה תוך פרק זמן קצר להעניק ייצוג איכותי ביותר ובעל חשיבות רבה לחשודים ונאשמים מחוסרי אמצעים. ההוראה שלא למנות סניגורים ציבוריים תגרום לפגיעה קשה בזכות הייצוג ובזכות להליך הוגן של מספר עצום של עצורים ונאשמים, ותגרום להם עינוי דין. היא אף תגרום לשיבוש קשה ביותר בפעולת בתי המשפט, שלא יוכלו לדון בתיקים, בהם קיימת חובת מינוי סניגור לנאשם. כמו כן הפסקת התשלומים לסניגורים גורמת לפגיעה קשה בפרנסתם של עורכי דין לא מעטים, שעיקר הכנסתם מבוסס על תיקי הסניגוריה.
