צילום: זאב זמיר (CC-BY)בג"ץ קיבלו פה אחד את עתירות האגודה ושתי המפלגות, וקבע כי המפלגות יוכלו להציג את התשדירים במלואם.
על העתירה:
בעתירה שהוגשה ב-11.1.2013 דרשה האגודה לזכויות האזרח מבג"ץ לבטל את החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליקים רובינשטיין, לפסול חלקים מתוך תשדירי התעמולה של מפלגת עוצמה לישראל, ומתוך תשדיר של מפלגת בל"ד. בעתירה ציינו עורכי הדין שרונה אליהו חי ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח כי חופש הביטוי הוא זכות יסוד, והוא חשוב במיוחד בתעמולת בחירות, שנועדה לאפשר לבוחרים לקבל מידע מהמתמודדים ולגבש באמצעותו את בחירתם.
פסילת המלים מתוך תשדירי עוצמה לישראל התקבלה בשתי החלטות. באחת, נקבע בהסכמת המפלגה אך ללא כל נימוק, להסיר מתשדיר הרדיו את המלים "לא מדינה ערבית, לא מדינת מסתננים". בהחלטה השנייה הורה השופט להשחיר שורות מתוך תשדיר בחירות לטלוויזיה: "בסכנין לא כולם משלמים ארנונה", "במזרח ירושלים יש המצפצפים על החוק", "בטייבה ובנגב יש הבונים וילות פיראטיות", בנימוק של פגיעה ברגשות. באותה החלטה הורה השופט להסיר מתשדיר רדיו את התוספת "ולא לערבים", לאחר המשפט "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל", בנימוק "שיש בכך מסר של הדרת ערביי ישראל ממדינת ישראל".
זו אינה ההתערבות הראשונה של השופט רובינשטיין בתכני תעמולת הבחירות: בהחלטה מוקדמת יותר, הורה להסיר שלטים מטעם עוצמה לישראל בהם הופיעה המלה "נאמנות" בערבית ומתחתיה "אין זכויות בלי חובות".
בהחלטה בעניין בל"ד נפסל קטע מתשדיר רדיו שבו מושמעות מילות "התקווה" לצלילי לחן של להיט ערבי. בהחלטה ציין השופט כי בתשדיר מושמע ההמנון "באופן מעוות ומגחיך" וכי "בזיון סמלי המדינה, מדינה יהודית ודמוקרטית, אינו מקובל עלי".
על פסילת הסרטון של בל"ד, נכתב בעתירה, כי "גם סאטירה ופרודיה הן חלק בלתי נפרד מחופש הביטוי. במקרה זה אפילו אין המדובר בסאטירה על ההמנון עצמו אלא על הפוליטיקאים שעושים בו שימוש"; על פסילת המלים מתוך תשדירי עוצמה לישראל, נכתב בעתירה, כי חופש הביטוי חל גם על ביטויים בעלי אופי גזעני.
בעתירה נטען כי המבחן לפסילת ביטויים חייב להיות מחמיר במיוחד כשמדובר בתעמולת בחירות, שכן החשש מפני הסתרת מצעה ועמדותיה של רשימה המתמודדת לכנסת ערב בחירות גובר על פני החשש כי תעמולתה תסית לגזענות. הביטויים שצונזרו אינם מגיעים לכדי "וודאות קרובה לפגיעה ממשית, עמוקה וקשה ברגשות המאזינים – פגיעה מעבר לרמת הסבולת הנדרשת בחברה דמוקרטית".
עם הגשת העתירה אמרה עו"ד שרונה אליהו חי מהאגודה לזכויות האזרח: "העובדה שחלק מהסרטונים לוקים בגזענות ראויה לכל ביקורת ציבורית, אולם להתערבות של יו"ר ועדת הבחירות אין בסיס חוקי והיא לא עומדת במבחנים להגבלת חופש הביטוי שנקבעו בפסיקת בג"ץ. אדרבה, זו אינה רק הזכות של המפלגות להשמיע את מסריהן בפני הציבור, אלא גם זכות הציבור לדעת ולהיחשף לתשדירים במלואם ולא לגרסאות 'מרוככות' שלהם".
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, הוסיף: "חופש הביטוי הוא הזכות להשמיע גם סאטירה ואמירות פרובוקטיביות. אמנם שידורי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה הם כבר מזמן לא האפיק הבלעדי להיחשף לתשדירים וסביר להניח שהחלטות הפסילה רק יגבירו את החשיפה שלהם, אולם כששופט בית המשפט העליון פוגע בחופש הביטוי ללא הצדקה ממשית, הדבר מהווה תקדים מסוכן".
פניית האגודה ליו"ר ועדת הבחירות לפני הגשת העתירה ותשובתו
