מרכז אדוה | רופאים לזכויות אדם | האגודה לזכויות האזרח בישראל | טנא-בריאות – קידום בריאות יוצאי אתיופיה | אגודת הגליל – האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות
הבוקר הציגו חמישה ארגונים העוסקים בבריאות וחברה בחברה האזרחית את נייר העמדה "לצמצם היום את פערי המחר". נייר העמדה סוקר את הפערים הקיימים בבריאות בין קבוצות אוכלוסייה שונות (ותיקים מול עולי אתיופיה, יהודים לערבים, מקבלי קצבאות קיום של הביטוח הלאומי מול אנשים שאינם זקוקים להן), ומציב יעדים כמותיים לצמצומם. לראשונה, מציע נייר העמדה גם מתווה אופרטיבי לתכנית לאומית רב-מערכתית לצמצום פערים בבריאות.
ברברה סבירסקי, מנהלת מרכז אדוה, אמרה באירוע כי על ישראל להצטרף למדינות המפותחות בעולם, הפועלות לצמצום הפערים בבריאות. היא ציינה כי על אף מאמצי משרד הבריאות וקופות החולים בנושא, מדיניות הבריאות בישראל אינה כוללת צעדים לצמצום פערים. לדבריה, את הידע הקיים יש לרתום כעת לגיבוש תוכנית לאומית לצמצום פערים בבריאות.
נדב דוידוביץ, יו"ר המרכז לחקר מדיניות הבריאות בנגב באוניברסיטת בן גוריון, הוסיף כי בניגוד לתפישה המקובלת, שירותי הבריאות אינם הגורם המשפיע ביותר על בריאות האדם, והמשתנים המשמעותיים-יותר הינם הסביבה וההתנהגות האנושית. לכן, משרד הבריאות צריך להוביל את המהלך של צמצום פערים לצד גורמים אחרים.
פקדו גדמו, מנכ"ל עמותת טנא-בריאות – קידום בריאות יוצאי אתיופיה סיפר על קשיי השפה והיעדר ההתאמה התרבותית של מערכת הבריאות לאוכלוסיות וקהילות השונות בישראל. טנא בריאות מנסה לגשר על הפערים באמצעות שירותי תרגום והתאמה לקהילת יוצאי אתיופיה, ואת השירות הזה על משרד הבריאות לאמץ.
מוחמד ח'טיב, מנהל המרכז לזכויות בריאות באגודת הגליל – האגודה הערבית הארצית למחקר ושירותי בריאות, הרחיב על הקשר בין סביבה וכלכלה לבריאות. הוא ציין שהאזרחים הערבים, המתגוררים ברובם בפריפריה, סובלים מהיעדר השוויון הקיים בשירותי בריאות, במכשור רפואי, ותשתיות. לדבריו, תוכנית לאומית לצמצום פערים צריכה לכלול לא רק התאמה תרבותית לאוכלוסיות השונות, אלא לדאוג לספק תנאים מקדימים וסביבה נאותה לבריאות.
תמונות מהאירוע (צילום: מלאני טקפמן, האגודה לזכויות האזרח):
תמונה 1
תמונה 2
תמונה 3
תמונה 4
תמונה 5
תמונה 6
גלויה: "אי שוויון – זה עולה לנו בבריאות", מאתר רופאים לזכויות אדם
