האגודה לזכויות האזרח גינתה בחריפות את החלטת חברי ועדת הכנסת. לדברי חגי אלעד, מנכ"ל האגודה, "בהמשך ישיר להתלהמות האלימה נגד ח"כ זועבי במליאה בשבוע שעבר, רשמה היום ועדת הכנסת עוד יום עגום בביזוי הכנסת ובערעור הדמוקרטיה. ח"כ זועבי הגיעה לכנסת כנבחרת ציבור, מטעמם של אזרחים שווי זכויות בעלי דעה עצמאית ובעלי זכות הצבעה. החלטתה של ועדת הכנסת על פגיעה במעמדה של זועבי כח"כית היא החלטה אנטי-דמוקרטית, והיא מצביעה על כשל יסודי ומסוכן בהבנת העקרונות הבסיסיים של דמוקרטיה פרלמנטארית."
אתמול (6.6.10) פנתה האגודה ליו"ר הכנסת בעקבות המתקפה על ח"כ זועבי במהלך הדיון בעניין המשט לעזה: על הכנסת לכבד את מגוון הדעות ולאפשר את ביטוין המלא והחופשי; יש לכך חשיבות ציבורית-חינוכית מרחיקת לכת לגבי היכולת לקיים דיונים בנושאים טעונים במרחב הציבורי בישראל. להלן המכתב במלואו. תשובת יו"ר הכנסת – כאן.
6 ביוני 2010
לכבוד
ח"כ ראובן ריבלין
יו"ר הכנסת
הכנסת
ירושלים
שלום רב,
הנדון: התלהמות והשתקה בבית הנבחרים
אנו פונים אליך בעקבות הדיון במליאת הכנסת ביום רביעי שעבר (2/6/10) בעניין המשט לעזה, בו הותקפה קשות ח"כ חנין זועבי בשעה שעלתה לנאום על דוכן הכנסת.
הכנסת אמורה להיות מעוז הדמוקרטיה. כמי שעומדת בראש רשויות השלטון, הכנסת מהווה סמל חשוב לציבור, ואמורה במיוחד להוות דוגמה אישית בשמירה על חופש הביטוי, כבוד האדם והאפשרות לדון באופן אמיתי ומכובד בנושאים ציבוריים ? ובמיוחד בנושאים שהם בחזית המחלוקת הציבורית. שכן, אם בלתי אפשרי לקיים דיון רציני וענייני בכל הנושאים העומדים על סדר היום הציבורי בבית הנבחרים, היכן יתקיימו הדיונים שהם בנפשנו?
הצטערנו לראות כי הדיון במליאה בנושא המשט הדרדר לפרץ של אלימות. התוקפנות ודברי ההסתה שהושמעו בו היוו ביטוי מכאיב, מקומם ומסוכן למעילתם של חברי הכנסת בתפקידם, ולהפיכת הכנסת למקום של חוסר סובלנות, השתקה, שוביניזם והתנהגות שהיא אנטי-דמוקרטית במהותה. כל אלו הם סימנים עגומים עבור כל אזרחי המדינה.
חופש הביטוי הנו מהזכויות הבסיסיות ביותר, ציפור נפשה של הדמוקרטיה שבלעדיה אין לה קיום. היכולת לממש זכות זו נבחנת בדיוק במקומות בהם המחלוקת גדולה וחילוקי הדעות עזים. דווקא ברגעים שכאלו חברה דמוקרטית, ובראש ובראשונה הכנסת, חייבת לכבד את מגוון הדעות, ולאפשר את ביטוין המלא והחופשי. יש לכך חשיבות ראשונה במעלה לא רק פנימית, בהקשר של איכות הדיון הפוליטי במליאת הכנסת, אלא גם חשיבות ציבורית-חינוכית מרחיקת לכת לגבי היכולת לקיים דיונים בנושאים טעונים במרחב הציבורי בישראל. גוויעתו של מרחב דיון זה במליאת כנסת מבשרת רע לחיותה של הדמוקרטיה בישראל.
הניסיון בכוח פיזי ובאלימות מילולית להשתיק את ח"כ זועבי וח"כים ערבים נוספים מלהתבטא מעל בימת הכנסת מהווה פגיעה חמורה בדמוקרטיה.
מעבר לכך, הדבר משליך על חוסר הסובלנות, הגזענות, והפגיעה בזכויות של מיעוטים בישראל בכלל והמיעוט הערבי במיוחד. הטון המתלהם, ההשתלחות חסרת הרסן, האלימות המילולית והאווירה התוקפנית ? כולם יחדיו מלבים הסתה קשה כנגד ח"כ זועבי וכנגד הציבור הערבי בישראל.
לא בשולי הדברים, אני מבקש להתייחס גם לדבריו השוביניסטיים של ח"כ פלסנר, שמשום מה מצא לנכון להתייחס לפרטים אישיים ולחלוטין בלתי רלוונטיים בביוגרפיה של ח"כ זועבי. דברים מסוג זה לא היו נאמרים אם היה מדובר בח"כ שהוא גבר. שיח מסוג זה פוגע במעמדן של נשים במדינת ישראל. ח"כ זועבי אינה זקוקה להגנתנו; אך בדבריו השוביניסטיים ביזה ח"כ פלסנר את עצמו ואת כבודה של הכנסת, ואת עלבונו של בית הנבחרים אנו מבקשים.
אין מנוס מביטוי הדברים כהווייתם: למרבה הזעזוע, מה שהתרחש במליאה הוא שיקוף אותנטי של רחשי לב של רבים, רבים בציבור. בנסיבות אלו, ולאור חומרת ההתרחשות, מוטלת על יו"ר הכנסת אחריות ראשונה במעלה להעביר מסר, בכנסת ובציבור, כי התנהלות מסוג זה לא תהיה מקובלת עוד בית הנבחרים.
טרם סיום, אבקש לציין עוד שהאירועים במליאה הם אך חלק ממציאות רחבה יותר ומסוכנת, של התלהמות אנטי-דמוקרטית בכנסת. לצערנו, אנו עדים לניסיונות להדיר עמדות שבמחלוקת מהשיח בכנסת, וכן לניסיונות לעשות דה-לגיטימציה, גם לח"כים שעמדותיהם במיעוט או במחלוקת, וגם, להבדיל, לארגוניים חברתיים או ארגוני זכויות אדם, כאשר עמדתם אינה נוחה לפעמים למפלגות שונות בכנסת. הדרתן של עמדות בכלל, ושל שיח זכויות אדם בפרט, מהליכי החקיקה ומדיוני הכנסת ? היא רגע עגום נוסף במדרון החלקלק בו גולשת החברה הישראלית.
במיוחד כוללת מגמה חמורה זו את סימון האזרחים הערבים כ"אויבי המדינה" וכמי שעליהם להוכיח "נאמנות" בהתאם לתכתיביהן של מפלגות מסוימות. האווירה הציבורית מוזנת בחלקה לא רק מאופן ניהול הדיונים במליאה, אלא גם מגל הצעות החקיקה המסמנות את האזרחים הערבים כגייס חמישי. בד בבד, ההתלהמות בכנסת מלבה את ההסתה מחוץ למליאה. תהליך זה סופו ישורנו ? ואחריתו אסוננו. לדאבון לב, הכנסת, במקום להוות גורם מכיל המונע הסלמתם של תהליכים אנטי-דמוקרטיים מסוכנים מסוג זה ? מתפקדת למעשה כמי שיוצקת עוד שמן על מזבח ההתלהמות.
במיוחד לנוכח כל הדברים האמורים, אני מבקש להביע בכנות את הערכתנו העמוקה לגינוי ולהסתייגותך האישית לדברים ולאירועים במליאה. אינני יודע האם יהיה בכוחו של יו"ר הכנסת לעמוד בפרץ ולהשיב את בית הנבחרים למסלול של דיון ענייני ופתוח בכל סוגיה, טעונה כשגרתית, בה עוסקים חיינו כאן. לנוכח זאת אני רואה חשיבות מיוחדת בכנות מחויבותך לערכים דמוקרטיים ולביטויים האותנטי בכנסת, מחויבות אשר לגביה אין כל ספק. אני תקווה שתדע לרתום מחויבות זו לתהליך שיביא לשינוי הכיוון המסוכן אליו דועכים ביטויי הדמוקרטיה המהותית בכנסת.
בברכה,
חגי אלעד
מנכ"ל
העתק: חברי הכנסת
