עדכון: לפני כשנה פנו האגודה לזכויות האזרח והתנועה לחופש המידע ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה שיורה לרשויות ציבוריות לפרסם באופן יזום את הסכמי ההתקשרות שלהן עם גופים פרטיים למתן שירותים ציבוריים או לשימוש במשאבים ובנכסים ציבוריים. בעקבות פניית האגודה ופעילותה של היחידה הממשלתית לחופש המידע התקבלה ב-29.12.2013 החלטת ממשלה, שיזמה שרת המשפטים ציפי לבני, והמחייבת גופים ציבוריים לפרסם את מסמכי ההתקשרות שלהם עם גופים פרטיים או היתרים שנתנו לגופים פרטיים בעניין אספקת שירותים או שימוש במשאבים ציבוריים.
***
האגודה לזכויות האזרח והתנועה לחופש המידע פנו ב-13.11.2012 ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שיורה לרשויות ציבוריות לפרסם באופן יזום את הסכמי ההתקשרות שלהן עם גופים פרטיים למתן שירותים ציבוריים או לשימוש במשאבים ובנכסים ציבוריים. פנייה זו באה בעקבות מספר מקרים שבהם סירבו רשויות לפרסם הסכמים שנחתמו עם גופים פרטים, ובהם: ההסכם להפעלת הנתיב המהיר בכביש 1, ההסכם שחתמה רשות הטבע והגנים עם חברת אלע"ד להפעלת הגן הלאומי "עיר דוד" וההסכם שנחתם בין המדינה לחברת "סיטיפס" המפעילה את הרכבת הקלה בירושלים.
בפנייה טוענת עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, כי חובת הפרסום היזומה וההנגשה של ההסכמים לציבור נחוצות הן לצורך מימוש זכויותיו של הפרט בקבלת השירותים המופרטים והן לצורך הבטחת ביקורת ציבורית ופיקוח. הסכמי ההתקשרות עם הגורמים הפרטיים כוללים בדרך כלל שורה של הסדרים בעלי חשיבות מכרעת לכלל הציבור (מערך הזכויות והחובות של נותן השירותים; תנאי הפעלת השירות; תעריפי השירות; התמורה בעד השימוש במשאבים), ולעיתים קרובות גם העברה של סמכויות שלטוניות לכל דבר בתחום הגבייה והאכיפה (מתן סמכויות גבייה ואכיפה נגד חייבים לחברת "דרך ארץ" המפעילה את כביש 6; מתן סמכויות לפקחים של חברת "סיטיפס"). לאור זאת הדגשנו, כי אפשרות העיון הקיימת כיום במסגרת בקשה פרטנית לפי חופש המידע אינה נותנת מענה מספק, וכי יש להנגיש את ההסכמים באופן אקטיבי לאורך כל תקופת ההתקשרות כדי שכלל הציבור יוכל להיחשף אליהם.
בפנייתנו העלינו, בין היתר, את הטיעונים הבאים:
א. זכות הציבור לדעת: במסגרת התקשרות עם גורמים פרטיים לאספקת שירותים ציבוריים נכנסים גורמים פרטיים לנעלי הרשות ומספקים שירותים ציבוריים חיוניים כגון תחבורה, רווחה, חינוך ובריאות. דרישתנו לפרסום הסכמי ההתקשרות נסמכת על זכות הציבור לדעת בעניינים הקשורים אליו הן בהיבט הפרטי, בתור משתמש השירות ומשלם המיסים, והן בהיבט הציבורי, כגורם מפקח במשטר דמוקרטי.
ב. פעולות בנכסי הציבור ובכספיו – חובת פרסום: עקרון יסוד במשפט המינהלי הוא, כי רשות ציבורית מחזיקה במשאבים ציבוריים ובכספי ציבור בנאמנות לטובת הציבור. על הקצאת משאבים ציבוריים ומתן זכויות בנכסים ציבוריים לגופים פרטיים חלה חובת שקיפות.
ג. חובת פרסום הנחיות מינהליות: הסכמי התקשרות להפרטת שירותים ציבוריים דומים במהותם להנחיות מינהליות ואף לתקנות המחויבות בפרסום יזום. הסכמי ההתקשרות מהווים מסמכים נורמטיביים הקובעים את התנאים והקריטריונים להפעלת שיקול הדעת במתן השירות ואת הכללים המהותיים להפעלת השירות. כך, לדוגמה, ההסכמים שנחתמו בעניין הרכבת הקלה, מנהרות הכרמל והנתיב המהיר כוללים פירוט של סכומי האגרה המרביים, אופן החיוב באגרה והדרכים לגבייתה, חובותיו וזכויותיו של בעל הזיכיון, תנאים לפטור מתשלום, דרכי הגשת ערר על חיוב ועוד.
ד. חובת שקיפות ופיקוח מוגברות בעקבות ההפרטה: בתקופה בה אנו נחשפים שוב ושוב לחוזי הפסד הפוגעים בזכויות העובדים ובזכויות מקבלי השירות, וכן להתקשרויות רשלניות למתן שירותים ציבוריים חיוניים, עולה ביתר שאת חשיבות פרסום הסכמי ההתקשרות ככלי להבטחת ביקורת ציבורית ופיקוח אפקטיבי על הליכי הפרטה. זאת במיוחד כאשר מרבית ההפרטות מבוצעות בדרך של החלטות מינהליות הרחק מעין הציבור.
פניית האגודה והתנועה לחופש המידע ליועץ המשפטי לממשלה, נובמבר 2012
תשובת משרד המשפטים, יוני 2013
הפניה נכתבה בסיוע טליה רמתי
