מוחמד עמירה. צילום: שרית מיכאלי, בצלםבית המשפט הצבאי בעופר זיכה ב-18.10.12 את מוחמד עמירה, פעיל בוועדה העממית של הכפר נעלין שבמחוז רמאללה, מעבירות של הסתה וסיוע לארגון עוין והפרעה לחייל במילוי תפקידו, כפי שהן מעוגנות בצו בדבר הוראות ביטחון.
הכרעת הדין במשפטו של עמירה היא החלטה תקדימית לאור הקביעה, כי אין חובה לציית להוראות בלתי חוקיות של כוחות הצבא, וכי התנגדות בלתי אלימה לפעולות בלתי חוקיות של כוחות הביטחון היא לגיטימית.
עמירה נעצר במהלך הפגנת מחאה ספונטאנית של תושבים ובעלי אדמות מהכפר דיר קדיס כנגד פריצת דרך שביצע המינהל האזרחי בכפר, הסמוך להתנחלות ניל"י. כפי שהתברר בבית המשפט העליון, הפריצה בוצעה בניגוד לדיני תכנון ובנייה (פס"ד בבג"ץ 5098/11).
בהכרעת הדין, כמו גם בכתב האישום, לא מיוחסת לעמירה אלימות מכל סוג שהוא: הוא לא הואשם אלא בשכיבה על האדמה ובהתנגדות למעצר. השופט הצבאי רס"ן אמיר דהאן קבע, כי לא ניתן להחשיב מעשים אלה להפרעה לחייל במילוי תפקידו, היות והחיילים לא נהגו כחוק – אלא אבטחו עבודות בלתי חוקיות. השופט אף הדגיש, כי העובדה שהחיילים לא היו מודעים לכך שהם אוכפים פעולה בלתי חוקית אינה הופכת את מעשיהם לחוקיים.
בנוגע לסעיף האישום השני, הסתה, קבע השופט כי יסודות העבירה לא הוכחו. בין השאר, לא הוכח שהנאשם "אמר דברים ברורים או ביצע מעשים ברורים שיש בהם כדי להסית להפרת הסדר הציבורי". השופט הטיל ספק בכך שקהל של 15 אנשים מספיק על-מנת להוות סכנה להפרת הסדר הציבורי, במיוחד לאור העובדה שבמקום נכח אותו מספר לערך של אנשי בטחון. בהכרעת הדין מודגש, כי "המונחים "הפרת סדר ציבורי" ו-"שלום הציבור" מעוררים אי נוחות בלשון המעטה ואינם תואמים כלל, כאשר המעשה הוא נטילת חלק במחאה וניסיון לעצור עבודות בלתי חוקיות של סלילת דרך" (ההדגשה במקור).
מוחמד עמירה יוצג על-ידי עו"ד נרי רמתי ממשרדה של עו"ד גבי לסקי.
עמדת האגודה לזכויות האזרח
מדובר בהחלטה חשובה ביותר, בה שופט צבאי קבע, למעשה, כי למפגינים בגדה המערבית ולתושבי הגדה בכלל מותר להתנגד באופן לא אלים להוראות בלתי חוקיות של חיילים, וכי אין לראות בהם כמי שמבצעים עבירה ואין להעניש אותם על אי ציות להוראות אלה .
משמעות נוספת הנגזרת מההחלטה היא כי התנגדות בלתי אלימה לפעולות לא חוקיות של כוחות הביטחון הינה לגיטימית, בייחוד כאשר לא ניתנת לתושבים האפשרות להתנגד לפעולות אלה במסגרת הליך משפטי הקודם למועד ביצוע הפעולות ובכך נפגעת זכות הגישה שלהם לערכאות.
יחד עם זאת, השופט הבהיר, כי אין להסיק מהכרעת הדין ש"קמה זכות להתנגד לכל מעשה בלתי חוקי על פי חוקי התכנון והבנייה או חוק אחר", אלא שמשמעות קביעתו היא שאדם המתנגד למעשה בלתי חוקי "לא יהיה חשוף בדיעבד לאישום בעבירות הבאות להחמיר עם מי שמפריע לבעל סמכות רשמית".
יודגש, כי בהכרעת הדין השופט נמנע מלעסוק בשאלה העקרונית של חופש ביטוי והפגנה, אלא הסתפק בדיון הצר בזכות להתנגד לפעולות לא חוקיות של כוחות הביטחון. השופט דהאן התייחס למוחמד עמירה, לפעולותיו ולאלימות שננקטה על-ידי החיילים כלפיו במנותק מההקשר הרחב של חובת המדינה הכובשת לאפשר חופש ביטוי ולהגן על הזכות להפגין ולמחות בשטח הכבוש, ללא תלות בנסיבות שמובילות להפגנה או המחאה. חובה זו תקפה בין אם העילה למחאה היא פעילות בלתי חוקית או חוקית של השלטון. בגדה המערבית חובה זו מופרת באופן עקבי.
לתושביהם הפלסטיניים של השטחים הכבושים אין גישה למוקדי הכוח השלטוניים של מדינת ישראל ואין השפעה עליהם. במציאות זו הפגנה היא דרך מרכזית, בה הם יכולים להשמיע את קולם ולמחות נגד הפגיעה בזכויותיהם. אך במציאות החקיקה הצבאית והמדיניות בה נוקט הצבא בשטח מונעות מהפלסטינים את הזכות להפגין.
שתיקתם של שופטים צבאיים בנושא חשוב זה מנציחה את השלילה הגורפת של הזכות להפגין מתושביה הפלסטיניים של הגדה המערבית, ומותירה לכוחות הביטחון את האפשרות להחליט באופן שרירותי האם הפגנה זו או אחרת "ראויה" לפיזור אלים.
לדפי מידע נוספים על חופש ההפגנה בשטחים:
הזכות למחאה בשטחים הכבושים – שאלות ותשובות
נעצר ונשפט בגין ישיבה מול דחפור: משפטו של מוחמד עמירה
גזר דינו של באסם תמימי – פגיעה בחופש הביטוי בשטחים
קישורים נוספים:
מחה נגד סלילת דרך להתנחלות וזוכה, הארץ, 18.10.2012
פסיקה תקדימית בבימ"ש צבאי: חיילים יחויבו לעצור בנייה בלי היתרים בגדה, הארץ, 24.10.2012
להגדלה לחצו על התמונה
מוחמד עמירה. צילום: שרית מיכאלי, בצלם
