ב-10 בפברואר דחה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודה זפט, את העתירה נגד החכרת אדמה ציבורית לצורך פרויקט הדיור המפלה, לאחר שסירב לבקשות העותרים לפסול את עצמו מלדון בתיק. בערעור שהוגש היום כותב עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, כי השופט זפט טעה כשהתעלם מפסיקה ארוכת שנים של בית המשפט העליון, שהגבילה מכירת קרקעות ציבוריות ליזמים פרטיים שנקטו בהפליה פסולה.
לדברי עומר סיקסק, תושב עג'מי ואחד המערערים: "פסיקת בית המשפט המחוזי היא ביטוי נוסף למדיניות גזענית המופנית כנגד האוכלוסייה הערבית ביפו. החלטה זו, יחד עם המחדל המתמשך בטיפול במצוקת הדיור הקשה, הריסות הבתים והתעמרות המשטרה, מחזקים את התחושה החזקה בקרב התושבים, כי יש כאן מדיניות כוללת שמטרתה אחת: נישול האוכלוסייה הערבית מהקשר שלה לשכונה".
עו"ד גן-מור: "בית המשפט המחוזי אישר למעשה ליזמים פרטיים להקים על קרקעות מדינה מתחמי מגורים סגורים. זו בשורה רעה לחברה כולה, ובעיקר לקבוצות באוכלוסייה שבדרך כלל סובלות מאפליה והדרה. אני מקווה שבית המשפט העליון יוכיח שוב שהוא מגן על הזכות לשוויון."
ארז צפדיה, חבר הועד המנהל של "במקום" התריע כי "האוכלוסייה הערבית ביפו סובלת ממצוקת דיור חמורה, כתוצאה מהזנחה ומחדלים של הרשויות לאורך שנים. הדבר צורם במיוחד כאשר מעט הקרקע הפנויה שעוד נותרה בשכונה, נמסרת ליזם המצהיר במפורש על כוונתו להפלות לרעה את רובם הגדול של התושבים הותיקים בשכונה, יהודים וערבים. מן הראוי היה לתת מענה לפתרון האוכלוסייה המתגוררת במקום, לפני עידוד כניסתן של אוכלוסיות חדשות".
הרב אריק אשרמן מ"שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם" מסר כי "דווקא כארגון דתי, 'שומרי משפט' אינו יכול להשלים עם החלטה שמקבעת הפליה והתנהלות לא מוסרית ולא יהודית של איפה ואיפה. "הקבוצה שקיבלה את הקרקע ביפו", אמר הרב אשרמו, "בוחרת בהפרדה במקום בדו-קיום, ובהפצת תורה באמצעות השתלטות, וללא דרך ארץ".
למידע נוסף על המאבק המשפטי ולכתבי בית הדין
