בעתירה דרשו העותרים שלא לאפשר לחברת "באמונה" לחכור מידי מנהל מקרקעי ישראל מגרש בשכונת עג'מי ביפו, לאחר שהחברה הצהירה על כוונתה לשווק את הדירות בפרויקט לטובת רוכשים מהמגזר הדתי-לאומי בלבד. העותרים אף הציגו לבית המשפט ציטוטים שבהם מתאר בעלי החברה את ערביי השכונה כאיום, ואף מצהיר על כוונתו לשנות את המציאות בשכונה ולקדם הפרדה בין תלמידים ערבים ליהודים.
בפסק הדין קבע השופט יהודה זפט, סגן נשיאת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, כי בהיעדר תנאי מפורש במכרז, אין מקום למנוע מחברת באמונה, הזוכה המינהל, לשווק את הדירות ליהודים מהמגזר הדתי-לאומי בלבד. בפסק דינו, השופט אף האשים את העותרים בחוסר תום לב: "ראוי להוסיף כי העתירה לוקה בחוסר תום לב בכך שבעוד שרוממות השוויון בגרונם, מהעתירה עולה בבירור שלשיטת העותרים ראוי לייעד את המגרש למגזר המסוים ביקרו הם חפצים".
לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה לזכויות האזרח, המייצג את העותרים: "התושבים בעג'מי סובלים ממצוקת דיור קשה כתוצאה מאפליה ממושכת מצד המינהל כלפיהם. לגיטימי לחלוטין שהם מבקשים מהמינהל לפתור את מצוקתם ולגיטימי לחלוטין לדרוש מהמינהל שלא למכור את המגרשים בשכונה דווקא לחברה שמפלה אותם ומדירה אותם מהפרויקטים שלה מטעמים גזעניים. הטענה, כאילו העותרים פועלים בחוסר תום לב ? היא טענה מרחיקת לכת ומקוממת".
השופט זפט ביטא את דעתו על מניעי העותרים כבר כשהוגשה העתירה, כאילו דרישתם העקרונית למניעת אפליה בקרב רוכשי הדירות בפרויקט של חברת "באמונה" בעג'מי, מוטה לטובת קבוצה מסוימת. הוא דחה את העתירה על הסף, ושב לדון בה רק לאחר שבית המשפט העליון הורה לו לעשות כן. בעקבות זאת, פנו העותרים אל השופט בבקשה לפסול עצמו מלדון בתיק; הוא סירב, ולאחר מכן שב והביע את דעתו על העותרים ומניעיהם.
עו"ד גן-מור הודיע כי בכוונתו לערער לבית המשפט העליון והוסיף כי "בית המשפט המחוזי אישר למעשה ליזמים פרטיים להקים על קרקעות מדינה מתחמי מגורים סגורים. זו בשורה רעה לחברה כולה, ובעיקר לקבוצות באוכלוסייה שבדרך כלל סובלות מאפליה והדרה. אני מקווה שבית המשפט העליון יוכיח שוב שהוא מגן על הזכות לשוויון."
