הרחבת סמכויות פקחי רשות האוכלוסין וההגירה וקציני ביקורת הגבולות

כלא סהרוניםכלא סהרונים

תזכיר חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' …), התשע"ב-2012 – תיקון סעיפים 10, 13 ו-13ב לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952

תזכיר החוק מבקש לתת בידי פקחי רשות האוכלוסין וההגירה ובידי קציני ביקורת הגבולות סמכות להפעיל כוח; לקבוע עילות מעצר נוספות על אלה הקבועות בחוק; ולאסור על הערכאות השונות להידרש להליכים מטעמם של מי שכניסתם לישראל סורבה.

"הצורך" שמגדירה הרשות לתיקון בחוק אינו אמיתי: תזכיר החוק עוסק, בעיקרו, בסמכויות הנוגעות למעצר לצורך גירוש מישראל, אך 60,000 מבקשי המקלט בישראל אינם בני גירוש, ולכן רוב רובו של התיקון אינו נוגע להם כלל. אף על פי כן, "המסתננים" מופיעים כבר בראשית דברי ההסבר כטעם דומיננטי לצורך בתיקון החקיקה, וזאת על רקע "התסיסה הקיימת בשטח בנושא זה". טענות אלו רק מוסיפות ומלבות את האש נגד אוכלוסייה זו.

התזכיר מעניק סמכויות נרחבות וסמכויות שיטור לפקחים ולפקידים. לעמדת האגודה לזכויות האזרח אין להעניק סמכויות פוגעניות שכאלה לבעלי תפקידים אזרחיים, שאינם כפופים למסגרת המשטרתית או למסגרת שב"ס, על כל המשתמע מכך: הכשרה נרחבת, מקיפה ומתמשכת; נהלים וכללים של המשטרה ושל שב"ס; כפיפות למח"ש ולהליכים משמעתיים; ועוד.

מעצר כברירת מחדל: הפקחים יוכלו לעצור גם את מי ששוהה בישראל ברישיון ולהביאו למתקן כליאה, או בפני ממונה ביקורת הגבולות, על מנת שזה יפקיע את רישיונו, יעצרו ויגרשו מישראל. גורמי הרשות כלל אינה מבינים את הפסול בשימוש במעצר כברירת מחדל לצורך יישום מדיניות שקבעו, אשר נוגעת למשטור חייהם של "הנתינים". חירותם של "נתינים" תהא עניין של מה בכך, שפקחים יכריעו בה. יידע כל תייר, כל עובד זר, כל מבקש מקלט, כל מהגר, כל תושב ארעי וכל תושב קבע, כי הוא לכל היותר "נתין", וכי כל פקח של רשות האוכלוסין וההגירה יכול לעוצרו בכל עת ולכלוא אותו, ואף להפעיל כוח לצורך כך.

מניעת הגישה לערכאות ממי שכניסתם סורבה: על פי הצעה זו, בית משפט ובית דין לעררים לא יידרשו לעתירה או לערר של מי שכניסתו לישראל סורבה, כל עוד לא יצא מישראל. אם טוען מסורב הכניסה כי נשקפת סכנה לחייו או לגופו, תינתן לו אפשרות לעתור או לערור נגד ההחלטה בעודו בישראל, אלא אם קבע קצין ביקורת הגבולות, כי טענתו "חסרת בסיס על פני הדברים".

ההגדרה הדלה לאדם הזכאי להגנה נופלת מן הסטנדרט שקובעת האמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951) ומן ההגנה המשלימה שנקבעה בדין הישראלי. מתן שיקול הדעת לקצין ביקורת הגבולות לקבוע כי אדם אינו זכאי להגנה, לגרשו מיד ולמנוע ממנו את הגישה לערכאות, מפרים את מחויבויותיה של מדינת ישראל לפי האמנה ואת הוראות הדין בישראל. מדובר בהליך בלתי הוגן בעליל, שתוצאתיו עלולות להיות טרגיות.

תזכיר החוק

הערות האגודה לזכויות האזרח, מוקד סיוע וקו לעובד לתזכיר, אוגוסט 2012

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:,

קטגוריות: הזכות להליך הוגן,זכויות אזרחיות,מבקשי מקלט ופליטים,מהגרי עבודה

סגור לתגובות.