כרדלה: תושבים שנענשו על ציותם לחוק הצבאי

רקע

כרדלה הוא כפר קטן השוכן בצפון בקעת הירדן, במחוז טובאס, בקרבת כביש 90 וסמוך לכפרים ברדלה ועין אל-ביידה. ב-17 בתי הכפר גרים כ-320 תושבים (40 המשפחות) העוסקים בחקלאות ובמרעה. אדמות הכפר נמצאות בבעלותם. הכפר קיים עשרות שנים ומופיע במפות מנדטוריות משנת 1935 ומשנת 1940.

רוב המבנים בכפר משמשים למגורים, אך ישנם גם מבני עזר קטנים, חממות וחדר המתפקד מספר פעמים בשבוע כמרפאה. חלק מהבתים נבנו בהיתר של המינהל האזרחי בשנות ה-80. במהלך שנות ה-90, לאחר שהמדיניות של ישראל בנוגע לתכנון ובנייה בכפרים הפלסטיניים השתנתה (ראו על כך בדוח "התחום האסור" של עמותת "במקום"), ניסו תושבי הכפר לקבל היתרי בנייה למבנים נוספים או לקומות נוספות בבתים הקיימים, אך בקשותיהם נדחו ולמספר מבנים הוצאו צווי הפסקת עבודה וצווי הריסה.

ב-1997 עתרו תושבי הכפר לבית המשפט העליון בדרישה להימנע מהריסת בתיהם (בג"ץ 5232/97). במאי 2000 הודיע ראש המינהל האזרחי באופן סופי כי אין כוונה להרוס את המבנים נשוא העתירה.

הכפר מחובר לרשת חשמל בהיתר המינהל האזרחי ומחובר למים דרך הכפר השכן ברדלה. יחד עם זאת, בדומה לכפר אל-עקבה, הנמצא גם הוא בצפון הבקעה, כרדלה נטול מעמד תכנוני ותושביו אינם יכולים לבנות בתי מגורים, מבנים חקלאיים או מבני ציבור כלשהם, לפתח כבישים או לסלול דרכי גישה מבלי להסתכן בהריסתם.

בכרדלה אין גן ילדים, בית ספר, מסגד, בניין מועצה, אין מערכת ביוב ואין פתרון לפינוי מי השפכים. המרפאה המאולתרת פועלת, כאמור, יומיים בשבוע. דרך הגישה שמחברת בין הכפר לכביש 90 היא דרך עפר צרה, משובשת ולא מוארת. תושבי הכפר נאלצים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר בכפרים השכנים ולהרחיק עד אליהם על-מנת להתפלל או לקבל שירותי בריאות.

 

התפתחויות בשנים האחרונות

באפריל 2010 פנו האגודה לזכויות האזרח ועמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון" למינהל האזרחי בדרישה להכין תוכנית מתאר לכפר על-מנת לאפשר לתושבים תנאי קיום והתפתחות נאותים. שנה לאחר מכן, באפריל 2011, המינהל האזרחי דחה את הבקשה בטענה כי אין הצדקה לכך שהרשויות יפעלו ביוזמתן לתכנון הכפר, אך ציין, כי אם התושבים יגישו הצעה לתוכנית מתאר מטעמם, היא תיבחן.

במהלך 2011 קבע המינהל האזרחי חמישה קריטריונים לקידום תוכניות מתאר עבור יישובים פלסטיניים: "גודל מקבץ הבינוי", "ותק הבינוי", "מידת הפיזור" (של המבנים), "היתכנות למבני ציבור ותשתיות ציבוריות (קיומם או נגישות אליהם)", "קרבה לשמורות טבע, ארכיאולוגיה, דרכים וכדומה".

לאחר שלאגודה לזכויות האזרח ולעמותת "במקום" נודע על הקריטריונים הללו, הארגונים פנו שוב למינהל האזרחי בבקשה לבחון את האפשרות להכין תוכנית מתאר לכפר כרדלה. לאחר מספר תזכורות ופגישות עם נציגי המינהל קיבלו הארגונים דחייה סופית של הבקשה בנימוק כי מדובר בכפר קטן, כי הבנייה בו איננה צפופה מספיק וכי הוא קרוב לשני כפרים מוסדרים, שיש בהם אפשרות לפיתוח ומקום לאכלוס.

משמעותה של החלטה זו היא חריצת דינו של הכפר: בהיעדר שירותים בסיסיים ואפשרות להתפתח הכפר לא יוכל להתקיים לאורך זמן וסופו להיעקר. התושבים יאלצו לעזוב את בתיהם ואת אדמותיהם החקלאיות ולעבור לכפרים אחרים – מה שיפגע קשות באורח חייהם ובפרנסתם.

 

מסקנות

המקרה של הכפר כרדלה הוא אחת הדוגמאות המובהקות לכך שהקריטריונים החדשים בפרט ומדיניות התכנון והבנייה של המינהל האזרחי בכלל אינם מביאים בחשבון את אורחות חייהם של התושבים הפלסטיניים באזור C ואת טובתם. בין השלכותיה של מדיניות זו, כפי שמתבצעת בעשורים האחרונים, עלולה להיות עזיבה מאסיבית של הפלסטינים את בתיהם ואת אדמותיהם והגירתם לאזורים A ו-B. מדיניות זו של דחיקת רגלי התושבים מאדמותיהם מהווה הפרה בוטה של החובות המוטלות על ישראל בתור הכוח הכובש בגדה המערבית, וביניהן החובה לשמור על הסדר הציבורי ולדאוג לטובתה של האוכלוסייה המקומית.

המקרה של כרדלה אף מדגיש את האבסורד שבמדיניות המינהל האזרחי בכל הקשור לתכנון ובנייה בישובים פלסטיניים: במשך שנים ארוכות תושבי הכפר נמנעו מלהפר את החוק ולבנות ללא היתר. זו הייתה הסיבה לכך שהכפר "קפא" ולא התרחב. אך כפי שעולה מתשובת המינהל האזרחי לפניות האגודה לזכויות האזרח ובמקום, גודלו הצנוע של הכפר היווה בסופו של דבר סיבה מרכזית לדחיית הבקשה לתכנונו. ניתן להסיק מכך, שתושבי הכפר טמנו לעצמם פח בכך שהתעקשו לשמור על החוק הצבאי.

 

קישורים:

בנייה פלסטינית בשטח C: "אפרטהייד תכנוני", 24.6.2012, ynet

מכתב המינהל לאגודה לזכויות האזרח, בו מנומקת ההחלטה שלא להכין תוכנית מתאר לכפר כרדלה, 14.5.2012

פניית האגודה לזכויות האזרח ובמקום למינהל האזרחי בדרישה לנמק את הסירוב להכין תוכנית מתאר לכפר כרדלה, 10.7.2011

פניית האגודה ובמקום למינהל האזרחי בבקשה להכין תוכנית מתאר לכרדלה, אפריל 2010

התחום האסור: מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C, עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון, 2008