By: Mirah Curzerדוח מקיף של עיר עמים והאגודה לזכויות האזרח על המשבר החינוכי העמוק בירושלים המזרחית
- השוואה בין מספר הילדים בגילאי חינוך חובה החיים בירושלים המזרחית לבין מספר הילדים הפוקדים את ספסל הלימודים, מעלה כי מִנהל החינוך אינו יודע האם והיכן לומדים למעלה מ-24 אלף ילדים
- כמו כן נחשף בדוח כי על אף שבירושלים המזרחית קיים מחסור של 1100 כיתות לימוד, ואחוזי הנשירה הם הגבוהים בארץ, הגורמים הפוליטיים, ובהם ראש העיר, מקדמים פרויקטים לאומיים בשטחים המעטים שנותרו בשכונות הפלסטיניות המיועדים לצרכי ציבור
האגודה לזכויות האזרח ועמותת עיר עמים מפרסמות היום (28.8.2012) דוח מעקב מקיף על מצב החינוך בירושלים המזרחית. במסגרת איסוף נתונים לדוח "ציון: נכשל" התגלה כי על פי נתוני רישום האוכלוסין שבעיריית ירושלים מתגוררים בעיר 106,534 ילדים פלסטינים בגילאים 18-6. אלא שלפי הנתונים שבידי מנח"י, מִנהל החינוך של ירושלים, חיים בירושלים המזרחית הרבה פחות ילדים: 88,845 ילדים בגילאים אלו מתגוררים בעיר לדידם, מתוכם 86,018 פקדו את ספסל הלימודים בשנת הלימודים החולפת. פעולת חיסור מלמדת כי 20,516 ילדים בגילאי 18-6 לא היו במסגרת חינוכית הידועה למנח"י בשנה שעברה. עוד 3,806 ילדים בני חמש, גיל גן חובה, לא היו אף הם במסגרת חינוכית הידועה למנח"י. משמעות הדבר היא שעיריית ירושלים ומשרד החינוך לא יודעים האם והיכן לומדים 24 אלף תלמידים תושבי העיר, ולפער זה השלכות מרחיקות לכת גם על התקצוב וההשקעה הכוללת בחינוך בירושלים המזרחית.
הדוח סוקר את המשבר החינוכי העמוק הקיים בירושלים המזרחית ואת הגורמים לו. כך למשל, ממוצע הנשירה בכיתות ז' עד י"ב עומד על 17.3% – אחוזי הנשירה הגבוהים בארץ – ובקרב תלמידי י"ב מגיע ל-40%. חרף נתונים קשים אלו, העירייה לא מקצה את המשאבים הראויים להתמודדות עם תופעה זו ומפלה את שכונות מזרח העיר לעומת שכונות מערב העיר בתקציבים ובתשתיות.
כמו כן נחשף בדוח כי למרות המצוקה הקשה והעדר תשתיות חינוכיות בירושלים המזרחית, המתבטא בראש ובראשונה במחסור של 1,100 כיתות לימוד במערכת החינוך העירונית, בוחרים הגורמים הפוליטיים, ובהם ראש העיר ניר ברקת, לקדם פרויקטים מסיביים לצורכי האוכלוסייה היהודית ולצרכים לאומיים נוספים על שטחים בתוך שכונות ירושלים המזרחית שהיו יכולים להיות מיועדים למוסדות חינוך לאוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת במקום. בשנה האחרונה קודמו בשטחי ירושלים המזרחית הקמת מכללה צבאית בא-טור בשטח המיועד לצרכי ציבור, גן לאומי גדול מימדים במורדות הר הצופים שיחסום את התפתחות השכונות הסמוכות עיסאוויה וא-טור, וקריית חינוך לתושבי ההתנחלות "קדמת ציון" הסמוכה לראס אל עמוד.
בדוח מפורטים מחדלי משרד החינוך ועיריית ירושלים בכל הנוגע לסוגיית החינוך בירושלים המזרחית, וההפרות של חוק חינוך והתחייבויות המדינה בפני בג"ץ:
- חינוך לגיל הרך: רק כ-800 מתוך כ-15,000 ילדים בגילאי 4-3 שובצו בגנים עירוניים בשנת הלימודים שהחלה, על אף החלטת הממשלה מינואר להעניק חינוך חינם בגילאים אלו לכלל הילדים.
- בינוי כיתות: רק 33 כיתות חדשות נבנו בשנה החולפת, על אף פסיקת בג"ץ כי יש לצמצם פער מתמשך של כ-1,100 כיתות עד שנת 2016.
- מעקב וצנזורה של ספרי הלימוד מתבצעים באמצעות גורם חיצוני פרטי אשר זכה במכרז של עיריית ירושלים בשל היותו "הספק הזול ביותר".
- גידול במוכר שאינו רשמי: גידול של 1400% תוך עשור בבתי הספר במעמד מוכר שאינו-רשמי, נוכח הזנחת מערכת החינוך העירונית. מוסדות רבים פועלים למטרות רווח ואינם מספקים חינוך איכותי.
- צפיפות: 32 תלמידים בממוצע בכיתת תיכון בירושלים המזרחית, ואילו במערב העיר – 24.
- תקינות הכיתות: כ-720 כיתות בבתי הספר הרשמיים אינן תקניות.
- הסעות מהמחסום: כמחצית התלמידים הפלסטינים המשתמשים בהסעות (3,414) מתגוררים בשכונות הירושלמיות שמעבר לגדר ההפרדה, ונאלצים להגיע עצמאית מבתיהם למחסום, מרחק של קילומטרים, משם אוספת אותם ההסעה.
עו"ד אשרת מימון, מנהלת פיתוח מדיניות של עיר עמים: "הזכות לחינוך היא יותר ממשאב או תקציב המחולק על ידי העירייה, מדובר בתשתית לקיומה של הקהילה ועתידם של רבבות ילדים החיים בירושלים. הפקרת החינוך ותשתיות החינוך בירושלים המזרחית הן תוצר ישיר של מדיניות שבוחרת לקדם קהילה אחת על חשבון קהילה אחרת".
עו"ד נסרין עליאן מהאגודה לזכויות האזרח: "עיריית ירושלים ומשרד החינוך מוכרחים להגדיל את ההשקעה שלהם בחינוך בירושלים המזרחית באופן דחוף. שופטי בג"ץ העניקו להם תקופת חסד של חמש שנים לצמצום הפער ולבינוי כיתות, ואם לא – משרד החינוך ישלם מתקציבו את שכר הלימוד של הילדים. עברנו כבר כשליש מהתקופה שנפסקה להם, ובקצב הנוכחי נאלץ לשוב להיכל המשפט".
הדוח המלא (קבצי pdf):
עברית (גרסה מעוצבת | גרסה לא מעוצבת)
ערבית
אנגלית
