מזה כשנתיים הממשלה מפרסמת באינטרנט תזכירי חוק – יוזמות של חקיקה שבכוונתה לקדם – והציבור מוזמן להעיר את הערותיו. האגודה לזכויות האזרח פנתה לשר מיכאל איתן, השר הממונה על שיפור השירות לציבור, בבקשה לפרסם באינטרנט גם את יוזמות חקיקת המשנה – כלומר, את היוזמות להתקין תקנות – ולאפשר להעיר עליהן.
23 באוגוסט 2012
לכבוד
מר מיכאל איתן
השר הממונה על שיפור השירות לציבור
הכנסת
ירושלים 91950
שלום רב,
הנדון: שיתוף הציבור ביוזמות חקיקת המשנה של הממשלה
בשבועות האחרונים נמתחה על שר המשפטים ועל משרד המשפטים ביקורת חריפה עם פרסומן של תקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 4), התשע"ב-2012. התיקון לתקנות, אשר קובע, כי "לא יקובל כתב בי-דין לרישום אם לא צוין בראשו מספר זהותו של מגיש כתב בי-הדין", מעלה חשש, כי תפגע זכות הגישה לערכאות של פלסטינים, מהגרים ומבקשי מקלט. פנינו בעניין למשרד המשפטים, ונענינו, כי מדובר בשינוי טכני, ואולם בעקבות הערותינו משרד המשפטים יבדוק את נוסח התקנה טרם כניסתה לתוקף.
ייתכן, שהביקורת היתה נחסכת, לו היוזמה לתקן את התקנות היתה מתפרסמת קודם להתקנתן, ולו היתה ניתנת לציבור אפשרות להעיר הערותיו ליוזמת החקיקה. על רקע זה, אנו פונים אליך בבקשה לפעול לפרסום יוזמות חקיקת המשנה של הממשלה ברשת האינטרנט, ולהזמנת הציבור להעיר את הערותיו.
מזה כשנתיים מתפרסמים תזכירי החוק הממשלתיים באתר אינטרנט ייעודי לכך, "קשרי ממשל" (tazkirim.gov.il), והציבור מוזמן ליטול חלק בהליך החקיקה ולהעיר הערותיו. חלק מתזכירי החוק מתפרסמים גם באתר האינטרנט הממשלתי שיזמת, "שיתוף הציבור בנושאים משולחן הממשלה" (shituf.gov.il), וגם במסגרתו אפשר להגיב ליוזמות החקיקה. עם זאת, כאמור, בהליכי התקנת חקיקת משנה ובהליכי אישור של חקיקת עזר – אין כל פרסום מוקדם של הצעות החקיקה.
הטעמים העומדים ביסוד החובה לפרסם תזכירי חוק (ר': בג"ץ 1658/10 אדם, טבע ודין נ' ממשלת ישראל (פסק דין מיום 12.3.2010)) תקפים ביתר שאת בכל הנוגע לפרסום יוזמות להתקנת חקיקת משנה. פרסום יוזמות החקיקה בשלב מוקדם והזמנת הציבור לקחת חלק בהליכי ההתקנה תורמים לשקיפות ולחיזוקה של תרבות דמוקרטית. לשיתוף הציבור בהליכי התקנת התקנות חשיבות רבה דווקא משום שחלק הארי של חקיקת המשנה, להבדיל מחקיקה ראשית, אינו מצריך דיון בוועדות הכנסת.
הרשות, המעודדת אגב פרסום יוזמות החקיקה גורמים מקצועיים לחוות דעתם, נהנית מידיעותיהם ומנסיונם של גורמים אלה, ויוצאת נשכרת. הרשות יכולה להסתייע בידע ובניסיון לגיבוש חקיקת משנה מאוזנת ושקולה, ובעיקר – כזו שאינה פוגעת בזכויות יסוד, ואם פוגעת – פגיעתה מידתית (ר' עוד בעניין זה: ברוך ברכה משפט מינהלי כרך א 225-199 (1986); דפנה ברק-ארז "המשפט המינהלי בעידן המדינה האלקטרונית" המשפט 24, 65-57 (2007)).
לצערנו, פניותינו אל משרד המשפטים בעניין פרסום יוזמות חקיקת המשנה לפני מספר שנים העלו חרס. בחודש דצמבר 2006 נענינו, כי אף שמגמת משרד המשפטים הינה לעודד את פרסום יוזמות חקיקת המשנה, הרי שהליך התקנת התקנות נועד לאפשר הליכים גמישים ויעילים, ולכן משרד המשפטים אינו רואה לחייב פרסום של יוזמות החקיקה, להוציא במקרים חריגים.
אנו סבורים, כי מדובר באיזון בלתי ראוי. הליכי התקנה גמישים אינם צריכים לבוא באופן מוחלט על חשבון שיתוף הציבור. כפי שמציין פרופ' ברוך ברכה, אין להעניק את הבכורה "לשיקולי היעילות במובן הצר תוך דחיקת שיקולי הדמוקרטיזציה של מלאכת ההתקנה לקרן זווית." (ברוך ברכה משפט מינהלי כרך א' 200 (1986)).
רשת האינטרנט נותנת בידי הממשלה כלי פשוט ויעיל לשיתוף הציבור. פרסום יוזמות חקיקת המשנה באתרי האינטרנט הממשלתיים אינו מטריח יותר מפרסום תזכירי החוק, אינו מעכב את הליכי ההתקנה ואינו פוגם ביעילותם.
נודה לך אם תפעל לפרסום יוזמות חקיקת המשנה באתרי האינטרנט הממשלתיים, ולהזמנת הציבור להעיר הערותיו.
בכבוד רב,
עודד פלר, עו"ד
העתק: גב' אורית קורן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה)
