הזכות לפרטיות

הפיילוט למאגר הביומטרי: בדיקה שתוצאותיה ידועות מראש

cc-by-NC-SA: Sandra Nahdicc-by-NC-SA: Sandra Nahdi

מחר (23.7.2012) ידון בג"ץ בעתירה נגד הפיילוט למאגר הביומטרי של משרד הפנים. לקראת הדיון השלים משרד הפנים את פרוטוקול הניסוי של הקמת המאגר. אף כי מטרת הפיילוט הייתה לבחון את נחיצות המאגר, במתווה הניסוי כבר הוחלט: המאגר הכרחי, אין טעם לבדוק את האלטרנטיבות. הדיון יתקיים בפני השופטים נאור, מלצר ועמית.

בימים אלה נערך משרד הפנים ליישום תכנית הפיילוט למאגר הביומטרי, שמטרתה לבחון את נחיצותו, יעילותו ובטיחותו של המאגר הרגיש, הכולל נתוני כף יד וזיהוי פנים. לקראת הדיון בעתירה הגיש משרד הפנים לבית המשפט את "ספר הניסוי", מסמך ממשלתי המגדיר את מתווה הבדיקה. אלא שעוד בטרם יצא הניסוי לדרך, בספר הניסוי כבר נקבע: "מאגר מרכזי הנו הכלי היחיד להתמודדות ראויה עם הרכשות כפולות…כל יתר החלופות […] אינן נותנות מענה" (סעיף 19).

העתירה הוגשה בפברואר 2012 ע"י פרופ' קרין נהון מביה"ס למידע באוניברסיטת וושינגטון והאוניברסיטה העברית,  דורון אופק, מומחה לאבטחת מידע, יחד עם התנועה לזכויות דיגיטליות והאגודה לזכויות האזרח. בעתירה טוענים עורכי הדין יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות ואבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח כי המאגר הביומטרי אינו הכרחי לצורך הנפקת תעודות חכמות או ביומטריות, מהווה פגיעה חמורה בפרטיות ודליפתו תגרום לנזק בלתי הפיך.

פרופ' קרין נהון: "הניסיון המר שיש לנו בישראל מדליפתם של מאגרי מידע רגישים,  יחד עם ביקורת של מומחי אבטחת מידע מהאקדמיה וממשרדי הממשלה, מעוררים את החשש שהמאגר הביומטרי יהיה הרה אסון. אם בכל זאת הוחלט לבחון אותו, חרף המחאה הציבורית הערה, המינימום המתבקש הוא לבצע בדיקה יסודית וכנה, כולל של האלטרנטיבות, ולא ניסוי פיקטיבי שכל תכליתו היא לשמש חותמת גומי בדרך למאגר ביומטרי לאומי".

עו"ד אבנר פינצ'וק: "כשמדובר במאגר מידע שאפשרות דליפתו כונתה על ידי השר מיכאל איתן 'צ'רנוביל', יש הכרח לבחון ברצינות אלטרנטיבות מהסוג שאומץ על ידי בריטניה, הולנד צרפת וגרמניה. אף אחת מהחלופות, גם לא המאגר הביומטרי, לא תמנע זיופים באופן מושלם, אבל מאגר ביומטרי הוא פשוט אמצעי מסוכן מדי."

דורון אופק: "משרד הפנים ממשיך להפקיר את אזרחי המדינה על ידי איסוף מידע פרטי, מבלי לתת את הדעת על הסיכונים הנגזרים מכך. בקרב אנשי המקצוע מתחום אבטחת המידע, זה "סוד גלוי" כי מידע פרטי שזלג ממאגרים ממשלתיים הגיע לידיהם של גורמי טרור ופשיעה, וצריך להזכיר –  השאלה איננה אם המאגר הביומטרי ידלוף, אלא רק מתי זה יקרה".

בג"ץ 1516/12

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לפרטיות,המאגר הביומטרי,זכויות אזרחיות

סגור לתגובות.