איור: אלון ברייארמתוך דוח האגודה לזכויות האזרח, בין מימוש לייבוש: שיטות ממשלות ישראל לצמצום השירותים החברתיים, אפריל 2012
להלן תקציר הפרק.
לטקסט המלא לחצו כאן (pdf)
תיאור השיטה
החקיקה היא אחד הכלים החשובים לעיגון זכויות חברתיות וחובות הממשלה לממשן. שכן החוקים אמורים לשקף את המדיניות הנוהגת או הרצויה, ולתת לה תוקף משפטי והסדרה מנהלית. על כן, בצד קידום יוזמות המדיניות שהממשלה מעוניינת בהן, שנעשה בישראל במקרים רבים באמצעות חוק ההסדרים, פועלת הממשלה גם לבלימת הצעות חוק שעומדות בניגוד לתפיסתה החברתית-כלכלית.
במהלך העשורים האחרונים, שבהם הונהגה מדיניות ממשלתית שביקשה לצמצם את השירותים החברתיים שמספקת המדינה, עשו חברי כנסת ניסיונות אין-ספור להיאבק בה באמצעות הצעות חוק שנועדו להרחיב את מימוש הזכויות החברתיות של תושבי המדינה. הממשלות דאגו ליירט כל אחת מהצעות חוק אלו והפעילו משמעת קואליציונית במקרים ה"מסוכנים" שבהם התגבש רוב של חברי כנסת התומכים בחוק שמקדם זכויות חברתיות. שכן, הן לא היו מעוניינות להתחייב למימוש הזכויות החברתיות, ולהקצות את התקציבים הנדרשים לכך.
כך הפכה המלחמה על ספר החוקים לעוד אחת מהשיטות שבהן נוקטות הממשלות כדי להבטיח את מדיניותן, ומכיוון שלממשלה יש רוב מובטח בכנסת, ידה תמיד על העליונה. התוצאה היא שמסֶפֶר החוקים הישראלי נעדרים חוקים חברתיים שמעגנים את חובות המדינה בתחומים אלה כלפי אזרחיה. זאת בניגוד למקובל במדינות רבות במערב.
כך, למשל, אין חוק שקובע את הזכות לדיור או את חובת המדינה לסייע לזכאים בדיור; הדיור הציבורי וכל מערך הסיוע בדיור מוסדרים בנהלים פנימיים של משרד השיכון ולא בחוק. כמו כן, נעדרים מהחוק הישראלי הזכות לתנאי מחיה נאותים או הזכות לקבלת הכשרה מקצועית. וזו רק רשימה חלקית.
גם הנושאים שמוסדרים בחוק, כמו חינוך ובריאות, אינם כוללים את כל ההיבטים של מימוש זכויות אלה. כך, למשל, בתחום החינוך לא מובטחים מינימום של שעות לימוד לילד או לימודים בגיל הרך. בתחום הבריאות לא מוגדרת החובה לספק שירותי בריאות באופן שוויוני. הצהרת החוק על "צדק, שוויון ועזרה הדדית" ואספקת שירותים באיכות, מרחק וזמן סבירים, אינה מגובה בסטנדרטים ברורים לאספקת שירותי הבריאות על ידי קופות החולים. כמו כן, שירותי בריאות חיוניים, כמו שירותי בריאות השן, בריאות הנפש והאשפוז והטיפול הסיעודי, הושארו מחוץ לסל השירותים הציבורי ללא הגדרה מדויקת של זכאות.
לאורך שנים נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לשנות את מדיניות הממשלות לגבי כל אחד מנושאים אלו, ולשכנען לקבל חוקים שמבטיחים מימוש רחב יותר של הזכויות האמורות. לשם כך, הוצעו דרכים שונות ויצירתיות לשינויים קטנים כגדולים, שאולי יהיו מקובלים על הרוב בכנסת. במקרים רבים, מצליחים חברי כנסת להעביר חוקים חברתיים בקריאה ראשונה, אולם אחר כך מופעלת על ידי הממשלה משמעת קואליציונית שמונעת מהצעות החוק להפוך לחוקים.
דוגמאות ליישום השיטה – הצעות חוק "חברתיות" שנבלמו
- חוק יסוד: זכויות חברתיות, שיעגן את מעמדן של זכויות אלה כזכויות חוקתיות
- עדכון קבוע של סל שירותי הבריאות, שימנע את שחיקתו
- עיגון בחקיקה של הזכות לדיור או של היבטים מסוימים שלה
- הצעת חוק חלופית לתוכנית ויסקונסין, שתבטיח אופק תעסוקתי למובטלים
- הצעת חוק לפיה מי שמזמין שירותי קבלן יהיה האחראי לזכויות העובדים המועסקים על ידי הקבלן.
מבט מבפנים: עו"ד יהושע שופמן, לשעבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה
לטקסט המלא של הפרק לחצו כאן (pdf)
