היום (20.6.2012) התקיימה בבית המשפט הצבאי בעופר ישיבת הסיכומים במשפטו של מוחמד עמירה, חבר בוועדה העממית של הכפר נעלין. עמירה נעצר ב-15 ביוני 2011, במהלך הפגנה לא אלימה במחאה על הרחבת ההתנחלות ניל"י. ההפגנה נערכה על אדמות, שלטענת המפגינים הינן אדמות פרטיות של תושבי הכפר דיר קדיס. עמירה התיישב מול דחפור ומחה על העבודות של המנהל האזרחי, תוך שהוא חוזר על המשפט: "אני לא עוסק באלימות, לא אנקוט באלימות". (לצפייה בסרטון שמתעד את ההפגנה לחצו כאן).
עמירה הוחזק במעצר ארבעה ימים לפני שהובא בפני שופט, שאישר להאריך את מעצרו בשלושה ימים. עמירה ערער על ההחלטה וב-20 ביוני 2011 שוחרר בערבות ובתנאי גורף שלא ייכנס לדיר קדיס עד תום ההליכים המשפטיים נגדו – תנאי שאוסר על עמירה, הלכה למעשה, להשתתף בהפגנות ובאירועי מחאה בכפר ולממש את חופש הביטוי שלו.
עוד באותו יום בו שוחרר, הוגש נגד עמירה כתב אישום הכולל שני סעיפים על פי הצו בדבר הוראות ביטחון: הסתה וסיוע לארגון עוין והפרעה לחייל. סעיף ההסתה מתבסס על האשמתו של עמירה בכך שהניע את משתתפי ההפגנה להפריע לעבודות שביצע המינהל האזרחי.
כתב האישום, שאינו כולל אזכור של פעולה אלימה כלשהי מצד עמירה, מדגים את היחס של השלטון הצבאי בגדה המערבית כלפי הפגנות של פלסטינים. ככלל, אין חופש מחאה בשטחים; הפגנות של פלסטינים בשטחים נתפסות כאיום בטחוני וכהפרת סדר בלתי חוקית, ללא קשר למידת האלימות הננקטת במהלכן, ואף במקרים שבהם מדובר בפעולות מחאה בלתי אלימות לחלוטין. גישה זו מעוגנת בחקיקה הצבאית באמצעות צו 101 בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת ומיושמת הלכה למעשה על ידי כוחות הביטחון, כפי שניתן ללמוד מהמקרה של מוחמד עמירה.
גישה זו מאפיינת גם את מערכת המשפט הצבאית, כפי שעולה מדבריו של התובע הצבאי במהלך הדיון בערעור של עמירה לבית המשפט הצבאי כנגד ההחלטה להאריך את מעצרו: "אילו היה הדבר מתרחש בישראל, יתכן שאיש לא היה נעצר, אבל בישראל אירוע כזה לא מסתיים בידוי אבנים, כפי שהוא מסתיים כאן. הפרת הסדר באזור זה היא נפיצה מטבעה". במסגרת תפיסה זו, הרואה בכל הפגנה, גם אם אינה אלימה, בראש ובראשונה איום שיש לסכלו, לא נותרת לפלסטינים שום אפשרות חוקית למחות כנגד הפרות של זכויותיהם במסגרת השלטון הצבאי של ישראל בשטחים.
עוד על חופש הביטוי והמחאה בשטחים:
גזר דינו של באסם תמימי – פגיעה בחופש הביטוי בשטחים, מאי 2012
כך חוקרים קטינים: המקרה של א', פברואר 2012
זכותון למפגין הפלסטיני בשטחים, ספטמבר 2011
