"יותר גרוע מאסון צ'רנוביל" – כך תאר השר מיכאל איתן את האפשרות של דליפת מידע מתוך מאגר המידע הביומטרי, בדיון ראשון שקיימה ועדת המשנה של הכנסת לבחינת הצעת החוק להקמת מאגר מידע ביומטרי והכללת אמצעי זיהוי ביומטריים בתעודות זהות ובדרכונים. מאגר המידע השנוי במחלוקת צפוי להכיל נתוני טביעות אצבע וזיהוי פנים של כל אזרחי ישראל, והוא זוכה לביקורת רבה בגין הסכנה שיביא לפגיעה קשה בפרטיות. כיום, בשום מדינה דמוקרטית לא קיים מאגר מידע מסוג זה.
בדיון הסוער שהתקיים הבוקר (30.6.09) השתתפו נציגי משרד הפנים, המשטרה, משרד המשפטים, האגודה לזכויות האזרח, המועצה להגנת הפרטיות, וכן בלוגרים ומומחי טכנולוגיה.
אל מול ח"כ מאיר שטרית, שר הפנים לשעבר אשר תמך בהקמת המאגר הביומטרי, ואנשי משרד הפנים, המצדדים גם הם בהקמתו, העלו חלק מהמשתתפים – בהם השר איתן והח"כים יולי תמיר וניצן הורוביץ – תהיות נוקבות באשר לסכנות הכרוכות בהקמת מאגר שכזה, ובפרט – בזליגת מידע מתוכו. איתן הזהיר כי תרחיש זליגת המידע מהמאגר "גרוע מאסון צ'רנוביל", והוסיף: "ביום שבו יסתובבו מאגרי מידע עם נתונים של אזרחי ישראל, פניה של החברה הישראלית יהיו שונים".
גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד מלכיאל (מייק) בלס, אשר היה שותף לקידום הצעת החוק הממשלתית, הודה כי קיים חשש של זליגת מידע מתוך המאגר ושל שימוש לרעה על ידי עובדים בעלי גישה למאגר.
לדברי עו"ד אבנר פינצ'וק, ראש תחום פרטיות ומידע באגודה לזכויות האזרח: "הניסיון מראה שמאגרי מידע, מאובטחים ככל שיהיו, נפרצים ו"זולגים" בסופו של דבר, ולכן יש להיזהר מאד מהקמת מאגר מידע שכזה – ובפרט כשמדובר במאגר המכיל נתונים פיזיולוגיים, אותם אי אפשר להחליף. מפחיד לחשוב על השימושים שגורמים פליליים או גורמי טרור יוכלו לעשות במידע הזה, ברגע שיצליחו להגיע אליו."
עו"ד פינצ'וק התייחס לטענות משרד הפנים, על 'מכת' הזיופים והגניבות של דרכונים ותעודות זהות: "תעודות הזהות והדרכונים בישראל עשויים ברמה טכנולוגית עלובה, שמאפשרת זיופים והתחזות, והאחראי לכך הוא משרד הפנים, אשר מעכב את הטיפול בהנפקת תעודות זהות ודרכונים 'חכמים'. את בעיית הזיופים וההתחזות ניתן לפתור גם בלי להקים מאגר מידע ביומטרי."
להלן הפניה ששלחה האגודה לוועדה לקראת הדיון שהתקיים היום, המתארת בתמצית את עיקרי הטעמים להתנגדות להקמת המאגר.
29 ביוני 2009
לכבוד
ח"כ מאיר שיטרית
יו"ר הוועדה המשותפת לחקיקת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע
הכנסת ? ירושלים
שלום רב,
הנדון: דיון ביוזמת החקיקה להקים מאגר ביומטרי ? 30.6.08 בשעה 10:00
1. לקראת הדיון שתקיים מחר הועדה שבראשותך בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע , אנו מבקשים להעלות בפני הוועדה את השגותינו על היוזמה להקים מאגר ביומטרי מרכזי של כל תושבי המדינה.
2. גם לפי דברי ההסבר של הצעת החוק, המאגר הביומטרי מהווה סכנה גדולה לזכות היסוד לפרטיות, ואף עלול "לגרום לתושב נזק בלתי הפיך" (לסקירה נוספת על הפגיעה החוקתית שיגרום המאגר, ראה: מכתב המועצה הציבורית להגנת הפרטיות, מיום 24.6.08).
3. הניסיון מלמד שכל מאגר מידע – לא כל שכן מידע כה רגיש – מהווה "משאב" יקר ערך, שרבים מבקשים, ואף מצליחים, לשים עליו את ידם. שיקול זה הוא כבד משקל במיוחד במקרה שלפנינו, הן בשל רגישותו העצומה של המאגר הביומטרי, והן בשל המציאות העגומה שבה מאגרי מידע רבים דולפים, ובכלל זה מאגר מרשם האוכלוסין שמתגלגל ברשת האינטרנט (ראה דו"ח מבקר המדינה, עמ' 859; עמ' 193 בתקציר; וב"הארץ "). על רקע החסר הגדול שקיים בנושא אבטחת מאגרי המידע במדינה ראוי, ולו בשלב זה, להימנע מהקמת מאגר כה רגיש.
4. כמו מאגרי מידע ציבוריים אחרים, צפוי גם המאגר הביומטרי להוות מוקד ללחצים חוזרים ונשנים מצד גורמים ציבוריים ופרטיים, שירחיבו את השימושים שייעשו במידע הרגיש – תופעה המוכרת כ-functional creep. כך אירע, למשל, למאגר הרגיש של הרשות לאיסור הלבנת הון, שאושר במקור כאמצעי למלחמה בהון השחור, ומאז הורחבו השימושים שנעשים בו והוא משמש בעיקר לחקירת עבירות קלות בהרבה. הרחבת השימושים צפויה לגלוש גם למגזר הפרטי, כפי שעלה, למשל, מדברי מנכ"ל חברת HP, שעתידה לקחת חלק בפרויקט המוצע.
5. מעבר לסכנות הטמונות בדליפה או בשימוש מופקר במאגר הביומטרי, הקמתו תרכז בידי המדינה כוח עצום ורב, שישבש את האיזונים והבלמים המבטיחים את הדמוקרטיה ואת חירויות הפרט. עלינו להיזהר מגלישה במדרון החלקלק לעבר "מדינת המעקב".
6. למאגר המוצע אין אח ורע במדינות העולם החופשי, כפי שמצוין בדברי ההסבר להצעה. כך, למשל, בגרמניה, שבה מכניסים לשימוש תעודות זהות ודרכונים "ביומטריים" (מותקן בה שבב ובו מידע ביומטרי), אוסר החוק על הקמת מאגר; בבריטניה מתקיים כבר כמה שנים פולמוס סביב הנושא, וההכרעה בו נדחתה עד לאחר הבחירות הבאות, לנוכח התנגדות נמרצת בציבור ובאופוזיציה. עובדה זו מלמדת על חוסר הבהירות שקיים במדינות דמוקרטיות בכל הנוגע למלוא המשמעויות של מאגר בהיקף לאומי, ועל הזהירות שבה הן נוקטות בעניין זה.
7. אל מול פגיעותיו החוקתיות של המאגר ניצבות מטרות, שניתן להשיגן באמצעים אחרים, פוגעניים הרבה פחות, כפי שהדבר נעשה במדינות דמוקרטיות אחרות: מאגר ביומטרי אינו נחוץ כדי להילחם ב"מכת המדינה" של זיוף מסמכי זהות. בכך מודים גם אנשי משרד הפנים, ואולם לטענתם, מאגר ביומטרי יסייע במניעת "הרכשה כפולה" – מצב שבו אדם מצליח להוציא שתי תעודות זהות תחת שתי "זהויות" שונות. אלא שלמדינת ישראל יש כבר מרשם אוכלוסין ומאגרי מידע עשירים, שבעזרתם ניתן לחסום ביעילות אפשרות של התחזות והנפקה כפולה של מסמכי זיהוי. עוד יצוין, כי למשרד הפנים אין נתונים על היקף התופעה של הרכשה כפולה, ככל שזו בכלל קיימת, ושבמדינות אחרות, שהנהיגו מסמכי זיהוי ביומטריים, נמנעו מהקמת מאגר.
8. על פי עדות מומחים, זיהוי חללים ונפגעי אסון או פיגוע המוני לא יכול להיעשות על סמך נתונים שיהיה במאגר המתוכנן. גם שירותי הביטחון הודיעו, כי המאגר אינו נחוץ לצורך מאבק בטרור (ראה למשל דיווח ב-ynet 7.5.09: "מטה הלוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי").
9. לאור היתרונות הזניחים שיש למאגר ביומטרי בכל הנוגע למטרות דלעיל, קשה שלא להשתחרר מן הרושם, שהמטרה העיקרית להקמת המאגר, היא יצירת מאגר מידע פולשני נוסף, שיועמד לרשות המשטרה. אלא שגם כאן יתרונות המאגר מחווירים לעומת פגיעותיו: טביעות האצבע שיהיו במאגר לא יועילו הרבה לחקירות המשטרה, אך הן יהפכו את כל התושבים לחשודים בכוח, ויביאו להטרדתם של אנשים רבים חפים מפשע (הדבר עולה בבירור גם מדברי ההסבר לסעיף 2 להצעת החוק, שלפיהם על כל טביעת אצבע שתעביר המשטרה לצורך בדיקת זהות, תתקבל "רשימת מועמדים"): אזרחים תמימים שיזומנו לתחנת המשטרה ויצטרכו לספק הסברים מפורטים על עניינים אינטימיים ואישיים תחת כובדה המעיק של החקירה.
10. לבסוף נציין, שהממשלה לא סיפקה לכנסת מבעוד מועד את המידע הדרוש כדי לערוך דיון מושכל ויסודי ביוזמה, שהיא מרחיקת לכת ומסוכנת לזכויות האדם ולדמוקרטיה. עדיין חסר מידע רב על הצדדים הטכנולוגיים של הפרויקט, ובפרט מידע מחוקרים ואנשי טכנולוגיה, שאינם באים מחברות פרטיות, המצפות להפיק רווחים מתעשיית הביומטריה. בדומה לזה, חסר מידע על המשמעויות התקציביות והכלכליות העצומות של הקמת מאגר ביומטרי ואבטחתו. במיוחד בשעה שהכנסת מתבקשת לאשר קיצוצים תקציביים, ראוי שיעמדו לפניה גם נתונים והערכות על המשמעויות התקציביות של הפרויקט המוצע.
בכבוד רב ובברכה,
אבנר פינצ'וק, עו"ד
