הצוות, שמונה בראשית 2006 על ידי סגן השר הרב אברהם רביץ ז"ל, כלל ברובו פקידות ופקידים מצמרת משרד הרווחה, אבל בראשו מונתה פרופ' ורד-סלונים נבו מאונ' בן גוריון, וביוזמתה צורף אליו גם נציג האגודה לזכויות האזרח, עו"ד אבנר פינצ'וק.
בכתב המינוי התבקש הצוות לבדוק את תהליך הגיבוש של תסקירי פקידות הסעד בעניין משמורת ילדים והסדרי ראיה בהמלצות לערכאות המשפטיות. כמו כן התבקש הצוות להתייחס ליעילות מרכיביה של הבקרה המקצועית על עבודת פקידות הסעד.
הצוות מציין בדוח, שעבודתו התמקדה בסוגיות עקרוניות ולא ירדה לבדיקה של מקרים פרטניים. "יחד עם זאת", נאמר בדוח, "הבדיקות שביצענו והעדויות ששמענו הביאו אותנו לכלל דעה, ששינויים ושיפורים מערכתיים עשויים למנוע, או לפחות לצמצם, תקלות ותקלות לכאורה בעבודתן של פקידות הסעד, ולתרום לשביעות הרצון ולמידת ההשלמה שבה יתקבלו המלצותיהן." בהתאם לזאת, והגם שלא נמצאה עדות לקיומה של הטיה מכוונת בעבודתן של פקידות הסעד, ממליץ הצוות לשנות שורה של נהלים ופרקטיקות בתהליך עריכת התסקירים, על מנת כדי לשפר את מהימנותו ולעשותו שקוף וגלוי.
הצוות הצביע על כך, שלא כל הוראות התע"ס (תקנון העבודה הסוציאלית) מקוימות, ואין אחידות בכתיבת התסקירים. בתסקירים רבים אין פירוט מלא אילו חקירות בוצעו ואילו לא ומדוע, חסרה אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות. על כן ממליץ הצוות להבנות את התסקירים ולהגביר את מערך ההדרכה והפיקוח על עריכתם.
הדוח ממליץ לאפשר לכל אחד מהצדדים הנוגעים לתסקיר לבקש את בחינתו החוזרת על ידי ועדת תסקירים, שבה ישבו גם נשות מקצוע חיצוניות – פסיכולוגית, מטפלת משפחתית וכדומה – וכן נציגת ציבור ניטראלית, דבר שיאפשר לוועדה לבחון את המקרים הבאים לפניה שלא רק על פי דפוסי המחשבה והלכי הרוח הפנימיים בתוך המערכת. במצב הנוכחי, נכתב בדוח, "מהווה התסקיר סוף פסוק ולא ניתן לערער או להשיג עליו. במצב דברים זה ההזדמנות הראשונה שיש לבני המשפחה להעלות טענות לגבי התסקיר היא בפני בית המשפט", אלא שאלה נוטים במרבית המקרים לאמץ את המלצות התסקירים במלואן. "הכוח הרב שמרוכז בידי פקידות הסעד, וההשלכות הרות הגורל שיש לתסקיריהן על חיי האנשים נשוא התסקירים, מצדיקים שתהיה לאותם אנשים אפשרות לערער על קביעותיהן. הנחת המוצא צריכה להיות שטעויות קורות תמיד, וגם כשאינן קורות – עניין לנו בתחום פרופסיונאלי שאינו מדע מדויק, ופעמים רבות ייתכנו מספר פתרונות לאותה סיטואציה – שכולם יהיו נכונים מבחינה מקצועית."
כאמור, הצוות לא עסק בבדיקה של תלונות קונקרטיות, ולא יכול היה לעמוד על מידת צידקתן. יחד עם זאת, בבחינה של תיקי תלונות נמצא שהפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד ודוחה את התלונות: "במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי אומבודסמן עצמאי או על ידי גורם חיצוני ועצמאי אחר, שיבדוק את התלונות שמתקבלות."
לאחר שהסתיימה עבודת הצוות במהלך השנה שעברה, נבחנו המלצותיו בצמרת משרד הרווחה. בהתאם להודעה שפרסם דובר משרד הרווחה ב-5.5.09, החליט השר הרצוג לקבל את מרבית המלצות הצוות. פרופ' ורד סלונים-נבו ועו"ד אבנר פינצ'וק מקווים שבסופו של דבר ייושמו כל ההמלצות, ולחלופין, לגבי המלצות שלא ייושמו, שלכל הפחות יינתן מענה ראוי לבעיות ולליקויים שנמצאו ואשר הובילו לניסוחן. הם גם מברכים על עמדתו הנחושה של שר הרווחה, יצחק הרצוג, בכל הנוגע לפרסום הדו"ח ולהעמדתו לעיון הציבור. בהתאם להחלטת השר מופיע הדו"ח באתר האינטרנט של משרד הרווחה, ואפשר למצוא אותו גם באתר האגודה, כאן.
