ביום ראשון הקרוב (4.1.2009) ידון בג"ץ בעתירתם של הוועד הציבורי נגד עינויים, האגודה לזכויות האזרח ומרכז עדאלה נגד שר המשפטים, המשטרה והשב"כ, בדרישה לבטל חוק הפוגע קשות בזכויות היסוד של עצירים החשודים בעבֵרות ביטחון. חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-2006 נחקק בשנת 2006, כהוראת שעה "זמנית" לשנה וחצי, אך בדצמבר 2007 הוארך תוקפו לשלוש שנים נוספות, ומשרד המשפטים מתכוון להפוך אותו לחוק קבוע.
את העתירה הגישו עורכי הדין אליהו אברם מהוועד נגד עינויים, לילה מרגלית מהאגודה לזכויות האזרח ופאטמה אלעג'ו מעדאלה. העתירה תידון בפני הרכב מורחב של 9 שופטים, בראשות הנשיאה דורית ביניש, וזאת על פי החלטת בג"ץ מחודש יולי האחרון, ובשל המשמעויות החוקתיות כבדות המשקל של הסוגיה.
החוק שנגדו מופנית העתירה מאפשר לעצור חשודים למשך 96 שעות ללא ביקורת שיפוטית (בהשוואה ל-24 שעות, או עד 48 שעות במקרים מסוימים, ביחס ליתר העצורים בישראל); להחליט על הארכת מעצר בהיעדרם, מבלי שיתאפשר להם להתגונן; ואף להסתיר מהם מידע על ההחלטה להאריך או לקצר את משך המעצר. הארגונים העותרים מתריעים, כי זוהי הידרדרות מסוכנת אשר תכשיר הפרות נוספות של זכויות האדם, בחצר האחורית של הדמוקרטיה הישראלית. אם לא יבוטל החוק ימשיכו לשלול את חירותם של בני אדם, בשלב ראשון – ללא ביקורת שיפוטית, ובשלב שני – מבלי לשמוע אותם, מבלי לראות אותם ומבלי שסניגוריהם יוכלו להשמיע את דבריהם באופן אפקטיבי. עוד מזהירים הארגונים, כי החוק פותח פתח חמור להתעללות בעצורים.
החוק מתווסף לשורה של פגיעות אחרות בזכויותיהם של חשודים בעברות ביטחון, ובהן מניעת פגישה עם עורך דין למשך 21 ימים והימנעות מתיעוד חזותי או קולי של החקירות. התוצאה המצטברת היא, שניתן לקחת אדם, לשלול את חירותו ולחקור אותו במתקן של השב"כ במשך שלושה שבועות, כאשר הוא מנותק לחלוטין מהעולם החיצון ומובא פעם אחת בלבד לבית המשפט. אדם במצב כזה אינו זוכה להליך פלילי הוגן. אין לו דרך להציג את טענותיו בפני שופט, ואין לו הזדמנות להתלונן על התעללויות פיזיות או נפשיות בזמן החקירה.
כבר מראשית גלגולה של הצעת החוק היא עוררה התנגדות חריפה מצדם של רבים מבכירי המשפטנים בישראל, הסניגוריה הציבורית, שורה של ארגוני זכויות אדם ישראליים ובינלאומיים, אקדמאים ואישי ציבור. חברי כנסת מסיעות שונות, יושבי ראש ועדת חוקה ויועצים משפטיים של גופים משפטיים שונים בכנסת הביעו גם הם הסתייגויות חריפות מהצעת החוק. כולם כאחד הביעו דאגה עמוקה מהיקף הפגיעה בזכויות האדם, הכרוכה בהצעה, ומהאפליה הפסולה הקבועה בה.
בג"ץ 2028/08
