זכויות תושבי ירושלים המזרחית: תושבות

לאחר מלחמת ששת הימים וסיפוח ירושלים המזרחית קיבלו תושביה מעמד אזרחי של "תושב קבע" במדינת ישראל. הזכות העיקרית שמקנה תושבות הקבע היא הזכות לגור ולעבוד בישראל, בלא להזדקק לאישורים מיוחדים. כמו כן, זכאים תושבי קבע לקבל זכויות סוציאליות לפי חוק הביטוח הלאומי וביטוח בריאות ולהצביע בבחירות עירוניות, אך לא בבחירות לכנסת. תושבות קבע, שלא כמו אזרחות, מועברת לילדי התושבים רק אם מתקיימים תנאים מסוימים. תושבים אשר נישאים למי שאינם תושבים או אזרחים ישראליים, צריכים להגיש עבור בני הזוג בקשה לאיחוד משפחות.

בפועל, מתייחסת מדינת ישראל אל תושבי ירושלים המזרחית כאל זרים, שאת מעמדם אפשר לשלול כעניין שבשגרה. תושבי ירושלים המזרחית נאלצים לשוב ולהוכיח את תושבותם בעיר בפני משרד הפנים ובפני המוסד לביטוח לאומי, המנהלים חקירות ובדיקות, שכל תכליתן להפקיע את תושבותם. שלילת המעמד מתרחשת לא אחת באופן שרירותי, ללא מתן זכות טיעון, ומתגלה רק בדיעבד, אגב בקשה לקבלת שירותים. הלשכה של משרד הפנים בירושלים המזרחית, המשרתת רק את התושבים הפלסטינים, הפכה שם דבר לשירות קלוקל ובלתי נסבל. העומס בלשכה עצום, והטיפול בפניות נמשך חודשים ואף שנים ארוכות. התושבים נאלצים להמתין בתור ארוך (חרף העברתה של הלשכה למשכן חדש), ולא פעם, גם אלה שזוכים להיכנס לתוך הלשכה, נשלחים מבלי שיקבלו שירות. עבור שירותים בסיסיים כמו הסדרת מעמדם של ילדים ורישומם, נגבות אגרות בשיעור של מאות שקלים, והמבקשים נדרשים להמציא אינספור מסמכים. רבים מן הפונים בבקשה לשירות נאלצים להסתייע בעורכי דין, ורבים נאלצים לפנות לבית המשפט על כורחם, על מנת לקבל את מבוקשם. האגודה לזכויות האזרח פועלת מול הרשויות להסרת חסמים ביורוקרטיים ולהנגשת השירותים במשרד הפנים.

בשולי התחום המוניציפאלי של ירושלים מתגוררים תושבים פלסטינים רבים שמעמדם לא הוסדר, אשר שמרו לכל אורך השנים על זיקה לגדה המערבית. הקמת גדר ההפרדה ניתקה תושבים אלה ממרכז חייהם בגדה, וכלאה אותם בתחום ירושלים ללא מעמד. בחודש אוקטובר 2007 קיבלה ממשלת ישראל החלטה, ולפיה תושבים אלה לא יוכלו לרכוש מעמד של קבע בישראל, אלא לכל היותר היתרים זמניים מרשויות הצבא. הגשת הבקשות להיתרים כרוכה בביורוקרטיה מסובכת ויקרה. מי שמקבלים היתרים רשאים ללון בבתיהם, ואולם הם אינם רשאים לעבוד בירושלים או לנהוג בה, ואינם זכאים לשירותי חינוך ובריאות ולשירותים סוציאליים. למעשה, הקמת הגדר והחלטת הממשלה יצרו גטאות של מצוקה נוראה ומתמשכת, בהם מתגוררים תושבים פלסטינים כזרים בבתיהם שלהם. האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בעניינם של תושבים פלסטינים, שגדר ההפרדה כלאה בירושלים, בדרישה להקל על שגרת חייהם. העתירות עדיין בדיונים ועד עתה לא אושרו הסדרים שמאפשרים לתושבים לקיים שגרת חיים מינימלית.

קישורים:

  • פניית האגודה למשרד הפנים בעניין תנאי כניסה בעייתיים ומפלים בלשכת רשות האוכלוסין בירושלים המזרחית, אוקטובר 2009
  • תושבי ישראל בעל כורחם, מאת עו"ד עודד פלר, מאי 2009
  • על שלילת תושבותם של חברי הפרלמנט הפלסטיני תושבי ירושלים המזרחית: הודעה לעיתונות, האגודה לזכויות האזרח, 9.5.07; הודעה לעיתונות, האגודה לזכויות האזרח, 30.5.07; חוות דעת מטעם עדאלה והאגודה לזכויות האזרח כ"ידידי בית המשפט".
  • על עתירת האגודה בדרישה לאפשר לתושבים לשעבר של ירושלים המזרחית שעברו למקום אחר לשנות כתובת, אוגוסט 2007
    דוח האגודה: זכויות אדם בירושלים המזרחית: עובדות ונתונים, מאי 2010
    זכויות תושבי ירושלים המזרחית – דף ראשי
    • LinkedIn
    • Twitter
    • Facebook
    • Print
    • email

    תגיות:

    קטגוריות: זכויות תושבי ירושלים המזרחית,תושבות ומעמד

    סגור לתגובות.