22 ביוני, 2008
לכבוד
מר רענן דינור
מנכ"ל משרד ראש הממשלה
ירושלים
שלום רב,
הנדון: הסדרת אספקת מים סדירה לירושלים המזרחית
1. אנו פונים אליך בבקשה להתערבותך בנושא הסדרת אספקת מים סדירה לתושבי ירושלים המזרחית. המדובר בבעיה חמורה, הפוגעת באופן מתמשך וקבוע בזכויות היסוד של התושבים. אנו תקווה, כי תוכל להביא לכך שהממשלה תדון בנושא חשוב זה ותאמץ החלטה עקרונית, לפיה תכיר בכך שמדובר במצב בלתי נסבל שעליה לפתור אותו.
2. יצוין כי האגודה לזכויות האזרח, עושה מאמצים בימים אלו לקדם נושא חשוב זה, שיש בו פגיעה בזכויות יסוד של תושבי ירושלים המזרחית, זאת בעקבות פניות רבות שהגיעו אלינו מתושבי ירושלים המזרחית הסובלים ממחסור באספקת מים סדירה.
3. ביום 30.3.08 נפגשנו עם מר בנימין בן אליעזר, שר התשתיות, לדיון בנושא, בהשתתפות נציגי חברת הגיחון, תאגיד המים והביוב של ירושלים, ורשות המים. בפגישה עמדנו על חומרת הבעיה ונציגי הרשויות הבהירו כי גם הם רואים חשיבות רבה בחיבור כלל התושבים לרשת המים וכי אין כל מניעה תקציבית או מעשית לכך.
4. השר בן אליעזר הבהיר כי הוא תומך בחיבור כל המבנים למים, גם כאשר הם נבנים ללא היתרי בנייה, כיוון שמדובר בזכות יסוד. הוא הוסיף כי אם יוחלט להרוס מבנים בגלל המחסור בהיתרי בנייה, ניתן לעשות זאת גם כאשר הבתים מחוברים למים ולחשמל.
5. ברור כי כיום החסם לביצוע החיבור המבוקש הוא חוקי. הואיל והזכות למים היא זכות יסוד חוקתית, אנו סבורים כי ניתן וצריך למצוא פתרון משפטי לבעיה זו באופן מיידי. השר בן אליעזר תומך בכך, אלא שהוא סבור כי הפתרון החוקי חייב לבוא ממשרד הפנים.
6. יצוין, כי פנינו למשרד הפנים בבקשה להיפגש עם השר ולדון בבעיה קשה זו ובפתרונות אפשריים. לאחרונה קיבלנו את התייחסות מנכ"ל המשרד, מר אריה בר, בה הוא כותב כי: "אין למשרד הפנים שום כוונה להסדיר בחקיקה אספקת מים סדירה לתושבי ירושלים המזרחית ובכך לתת יד להמשך בניה בלתי חוקית והפרת חוק". לצערנו, בתשובה זו אין התייחסות עניינית לבעיה ולדרכים האפשרויות להתמודדות עימה. לפיכך, חזרנו ופנינו לשר הפנים על מנת שהעניין יבחן מחדש על ידו אישית. עד כה טרם קיבלנו התייחסותו.
7. אנו סבורים שהפתרון המתאים ביותר לבעיה הוא לחוקק הוראת שעה שתאפשר חיבור למים בלי קשר למצב התכנוני, כדי להבטיח זכויות היסוד לחיים ולכבוד. יצוין עוד, שכבר היתה בעבר הוראת שעה מסוג זה שאפשרה חיבור של בתים בצפון הארץ לחשמל, למרות שלא עמדו בתנאים הקבועים בחוקי התכנון והבניה.
8. להלן סקירה של הבעיה והפתרונות האפשריים, כפי שהוכנה ע"י עו"ד טלי ניר מהאגודה.
המחסור במים
9. יותר ממחצית מאוכלוסיית ירושלים המזרחית, המונה כיום למעלה מרבע מיליון תושבים פלסטינים, אינה מקבלת אספקת מים חוקית וסדירה.
10. נתוני חברת הגיחון: לחברה סך כולל של 15,800 מדי מים בשכונות הערביות בירושלים. גודל משק בית ממוצע בשכונות הערביות בירושלים – 5.32 נפשות (למ"ס, 2006), ולכן נראה כי רק כ-85,000 מהתושבים הפלסטינים מחוברים למים. היתר, כ-160,000 נפש, אינם מחוברים למערכת המים של ירושלים.
11. מצב זה הביא את התושבים לערוך חיבורים פיראטיים לצינורות מים ראשיים או לשכנים, באמצעותם הם ממלאים מיכלי אגירת המים. התוצאות:
א. המים זורמים בלחץ נמוך ואספקת המים/ אינה סדירה.
ב. חלק ניכר מהתושבים סובלים ממחסור מוחלט במים במשך ימים ארוכים.
ג. המים במיכלי האגירה חשופים למגוון זיהומים.
ד. היגיינה ירודה: קושי להתקלח, לשטוף כלים ולנקות את הבתים.
ה. תחלואה רבה.
ו. סכסוכים רבים בין התושבים על הנגישות למים, אשר גולשים לעיתים לאלימות.
12. יסודו של מצב עגום זה הוא בהסדר החוקי, האוסר על חיבור מבנה, שנבנה ללא היתר בניה לרשת המים מחד גיסא, ובמחדל התכנוני המתמשך ממנו סובלת ירושלים המזרחית מאידך גיסא.
ההסדר החוקי האוסר חיבור למים
13. חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 אוסר בסעיף 157א חיבור מבנה שנבנה ללא היתר בניה לרשת המים העירונית ולרשתות החשמל והטלפון.
14. נמצאו פתרונות לחיבור עשרות אלפי המבנים, שבנויים ללא היתרי בנייה, לרשת החשמל ולקו הטלפון, אבל לא לרשת המים העירונית.
המחדל התכנוני
15. מזה עשורים רבים האפשרות להנפקת היתרי בניה במזרח ירושלים מוגבלת ביותר.
16. רק 53.7% משטח ירושלים המזרחית, שנותרה בבעלות התושבים הפלסטינים לאחר ההפקעות של 1967, עברו הסדר תכנוני ולכאורה ניתן לבנות עליהם בהיתר (שטח כולל של כ-24,700 דונם מתוך סך 46,000 דונם של ירושלים המזרחית). אלא, שכ-35% מכלל שטח מתוכנן זה הוגדרו כשטח נוף פתוח, ועל כן לא ניתן לבנות עליהם מבנים.
17. מכיוון שבפועל כבר נוצלו רובם המכריע של השטחים עליהם ניתן לבנות, נותרו למעשה רק שטחים מצומצמים עד מאוד לבנייה בירושלים המזרחית.
18. לא זאת אף זאת, לגבי השטחים המוגבלים שנותרו לבנייה, קובעות התכניות זכויות בנייה נמוכות בד"כ והרשויות מטילות שורה של מגבלות פרוצדורליות על המבקשים להנפיק היתר בניה. הליכים אלה כוללים לעיתים משוכות בלתי עבירות, כגון: הוכחת בעלות והם כרוכים בעלויות גבוהות, אשר אינן בהישג ידם של רובם המכריע של תושבי העיר המזרחית.
19. התוצאה היא שבנסיבות אלו האפשרות להוצאת היתר בניה בירושלים המזרחית הינה תיאורטית בלבד גם במקרים, בהם קיימת תכנית מפורטת, שבאמצעותה ניתן, לכאורה, לקבל היתר בניה.
20. ואכן, המציאות מלמדת, שבנייה בהיתר הפכה לנדירה בעיר המזרחית. דו"ח המלכוד התכנוני: בשנת 1967 היו בשכונות הפלסטיניות בעיר המזרחית 12,600 יחידות דיור ובין השנים 1967-2001 נבנו בירושלים המזרחית כ-19,900 יחידות דיור, בשעה שהופקו רק כ-3,100 התרי בנייה. נראה כי ניתן להעריך, כי למעלה ממחצית מיחידות הדיור הקיימות בירושלים המזרחית נבנו ללא היתרי בנייה (ההערכה היום – כ-20,000 מבנים).
הזכות למים
21. חוק המים, התשי"ט-1959, סעיף 3:
"כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה".
22. פקודת העיריות (אספקת מים), קובעת בסעיף 21 את חובת העירייה לדאוג לאספקת מים סדירה:
"מחובתה של כל מועצת עירייה, אגב התחשבות בהוראות פקודה זו, לדאוג לכך כי לכל בית תפוש הנמצא בתחומה תהא במרחק לא רב כמות מצויה של מים טהורים אשר תספיק לתצרוכת ולשימוש לצורכיהם של יושבי הבית".
וסעיף 238 לפקודת העיריות [נוסח חדש] קובע את הפעולות, שעל העירייה לעשות על מנת להסדיר אספקת המים לציבור.
23. גם הפסיקה הישראלית הכירה בזכות למים כזכות בסיסית ויסודית, הנגזרת מהזכות לחיים, מהזכות לכבוד, מהזכות לבריאות ומעקרון השוויון.
פתרונות שנמצאו במקרים דומים
24. חברת בזק מחברת מבנים ללא היתרי בנייה בירושלים המזרחית לרשת הטלפונים ללא כל בדיקה מוקדמת של נושא האישורים מאת הרשות המאשרת. חברת בזק מנמקת נוהג זה, המוכר לרשויות השונות ובכללן למשרד התקשורת, בכך שעל פי רשיון החברה עליה לעמוד בטיב שירות, המחייב אותה לחבר את הצרכנים לרשת הטלפון בתוך שבועיים מיום קבלת ההזמנה. כך גם ככל הנראה פועלת חברת החשמל המזרח ירושלמית ביחס לחיבור לחשמל.
25. במקרה של הבנייה הבלתי חוקית ביישובים ערביים, נעשה בעבר הסדר חקיקתי, שאפשר חיבור של בתים שנבנו ללא היתרי בנייה לרשת החשמל, תוך הקביעה בחוק של אי תחולת סעיף 157א לחוק התכנון והבניה (חוק הספקת החשמל (הוראת שעה), תשנ"ו-1996).
26. ההסדר התאפשר לאחר שהממשלה אימצה בשנת 1987 את המלצות הועדה הבינמשרדית לבדיקת הבניה הבלתי חוקית (ועדת מרקוביץ), אשר קבעה כי הבנייה הבלתי חוקית נבעה מכך שלא הוכנו תוכניות מתאר, שאפשרו הוצאת היתרי בנייה.
הפתרונות האפשריים
27. בכל הסדר שימצא כנכון. למשל:
א. תיקון חקיקה לחוק התכנון והבנייה, אשר יאפשר לרשות המאשרת לתת אישורים לחיבור למים במקרים בהם אין אפשרות חוקית להנפיק התרי בנייה.
ב. חקיקת חוק להספקת מים כהוראת שעה, שתאפשר לשר הפנים או לשר התשתיות הלאומיות להורות על חיבור למים של בתים שנבנו ללא היתר.
28. אנו סבורים, כי במקרה של ירושלים המזרחית, שסובלת מזה עשורים רבים ממחדל תכנוני מתמשך, אשר הוביל למחסור חמור באספקת מים, המהווה סיכון בריאותי ותברואתי מהמעלה הראשונה – ישנו צורך בפתרון משפטי דחוף, יהיה אופיו אשר יהיה, אשר יאפשר לחברת הגיחון לחבר את בתי תושבי ירושלים המזרחית לרשת המים העירונית באופן המיידי ביותר.
29. אנו מקוים, כי הממשלה תדון בנושא חשוב זה וכי דיון כאמור יצמיח החלטה עקרונית כי המדובר במצב בלתי נסבל שעל הממשלה לפתור אותו.
30. נודה להתייחסותך, ונשמח אם תקיים פגישה בנושא זה בראשותך, בהשתתפות כל הגורמים הרלבנטים.
בכבוד רב,
דבי גילד-חיו, עו"ד
מקדמת מדיניות וחקיקה
