החל מהיום (17.5.09) נכנס לתוקף התיקון לסעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, שהאגודה לזכויות האזרח לקחה חלק במאבק לתיקונו. לפני התיקון נהגו הבנקים להחתים בצורה סטנדרטית את כלל הלווים על ויתור על הגנת הדיור החלופי. הגנה זו ניתנה על ידי המחוקק מתוך מטרה לאזן בין הזכות של מלווים לממש דירת מגורים במקרה של חדלות פירעון, לבין זכותם של חייבים ובני משפחתם לקורת גג. התנהלות הבנקים הביאה לכך שהגנה זו הפכה למעשה לאות מתה.
בעקבות התיקון לחוק יש מספר שינויים משמעותיים:
א. בנק לא יוכל עוד להחתים לווים על ויתור על הגנת הדיור החלופי.
ב. במקרה שהלווה אינו עומד בתשלומים ניתן לפנות אותו מהבית לצורך מכירת הנכס אבל לא יפונה חייב מדירת מגורים יחידה אלא לאחר שהתברר לרשם ההוצאה לפועל כי לו ולבני משפחתו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר. במקרה שתנאים אלו לא התקיימו, יחויב הבנק לממן ללווה דיור חלופי כתנאי לפינוי ומכירת הדירה. לא מדובר בהגנה אוטומטית אלא לפי שיקול דעת רשם ההוצאה לפועל.
ג. רשם ההוצאה לפועל לא יורה על פינוי דירה אלא לאחר שהתקיים בפניו דיון במעמד שני הצדדים.
ד. לווה שעומד בפני פינוי יוכל לעכב את הדיון לצורך השגת ייצוג של עו"ד מהלשכה לסיוע משפטי.
ה. בנקים יוכלו להחתים לווים על הגנה מצומצמת יותר אם הוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו.
ו. ההגנה המצומצמת יותר תגביל את הדיור החלופי לתקופה של עד 18 חודשים, אלא אם יש נסיבות מיוחדות.
ז. הבנק יעמיד לטובת החייב סכום שיאפשר לו לשכור דירה באזור מגוריו, התואמת את צרכיו וצרכיהם של בני משפחתו המתגוררים עמו.
להלן הנוסח המתוקן, שיהיה בתוקף מיום 16.5.09:
(א) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחייב, לא יהיה רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על מכירת המקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו הגרים עמו מהמקרקעין, אלא לאחר שהוכח, להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עמו יכולת כלכלית המאפשרת מימון מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(א1) רשם ההוצאה לפועל לא יורה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהצדדים הוזמנו לדיון בפניו בהזמנה שהומצאה להם בהמצאה מלאה; בהזמנה לדיון יצוין כי החייב רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת המקרקעין ופינויים כדי למנות לעצמו עורך דין או כדי לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב?1972 (בחוק זה – חוק הסיוע המשפטי) אם הוא זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק; בהזמנה ייכלל מידע בדבר אפשרויות מינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג) (1) הוראות סעיף זה יחולו גם על ביצועה של משכנתה, או מימוש של משכון.
(2) על אף האמור בפסקה (1), פורש בשטר המשכנתה או בהסכם המשכון שהסידור החלוף שיועמד לרשות החייב יהיה בהתאם להוראות סעיף קטן זה ולא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב), והוסברה לחייב משמעות הדבר בשפה ברורה המובנת לו, יחולו לעניין העמדת הסידור החלוף הוראות אלה:
(א) שווי הסידור החלוף יהיה בסכום המאפשר לחייב לשכור דירת מגורים באזור מגוריו התואמת את צרכיו ואת צורכי בני משפחתו הגרים עמו למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים; ואולם, רשם ההוצאה לפועל רשאי להעמיד לרשות החייב ובני משפחתו הגרים עמו סידור חלוף לתקופה ארוכה מהתקופה האמורה אם סבר שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ב) שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין סעיף קטן זה, ובין היתר, לעניין התאמתה של דירת מגורים לצורכי החייב ובני משפחתו הגרים עמו ולעניין הדרך והמועד לביצוע התשלומים עבור הסידור החלוף.
(ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת החייב או מיוזמתו אם החייב מעוניין בכך, להשהות החלטה לפי סעיף זה אם ראה שהחייב אינו מיוצג, כדי לאפשר לחייב למנות לעצמו עורך דין או לקבל ייצוג לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, אם החייב זכאי לכך לפי הוראות אותו חוק.
(ג2) שווי הסידור החלוף דינו כדין הוצאות לפי סעיף 9.
(ד) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.
(ה) הוראות סעיף זה יחולו גם אם החייב הינו קיבוץ לענין המקרקעין של הקיבוץ המשמשים, כולם או מקצתם, דירת מגורים לחבר הקיבוץ או לבני משפחתו; לענין זה, "בן משפחה" – אב, אם, בן או בת של חבר הקיבוץ, המתגוררים בקיבוץ.
החוק אינו חל רטרואקטיבית על חוזים קיימים, אלא רק על חוזים שייחתמו מהיום והלאה. אולם, נקבע כי גם לגבי חוזים קיימים, לא יהיה תוקף לויתור אם הוכח לרשם ההוצאה לפועל, כי "לא הובהרה לחייב זכותו לדיור חלוף ומשמעות הויתור עליה."
חשוב לציין כי בית המשפט פסק לאחרונה כי גם לגבי משכנתאות קיימות, הויתור על הגנת הדיור החלופי מחייבת רק את החייב ולא את בני משפחתו וילדיו הקטינים.
לכל ציבור הלווים: על מנת להבין את משמעויות החוק לגבי המקרה הפרטני שלכם מומלץ להיוועץ בעורך דין.
