בעקבות פנייה משותפת של האגודה, קו לעובד ומוקד סיוע לעובדים זרים, ערך משרד התמ"ת שינוי במאגר עובדי הסיעוד הלא מועסקים, המיועד למעסיקים פוטנציאלים ומתפרסם באינטרנט. המאגר כולל כעת את שמות העובדים ומספרי הטלפון שלהם בלבד, ללא פרטים נוספים שנכללו בו בעבר (כתובות, נתינות, מספרי דרכונים ועוד). רק ללשכות התיווך המורשות נגישות לכל המידע אודות העובדים.
להלן פניית הארגונים.
קו לעובד | מוקד סיוע לעובדים זרים | האגודה לזכויות האזרח בישראל
15 במרץ 2009
לכבוד
מר מיכאל אטלן
היועץ המשפטי
משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
רח' בנק ישראל 5
ירושלים
לכבוד
מר דניאל סלומון
היועץ המשפטי
רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
משרד הפנים
רח' מסילת ישרים 6
ירושלים
שלום רב,
הנדון: פרסום מאגר פרטי מהגרות ומהגרי העבודה בתחום הסיעוד שאינם מועסקים
ב"נוהל לשכות פרטיות להבאה, לתיווך ולטיפול בעובדים זרים בתחום הסיעוד" נקבע בסעיף 6(יד), כי פרטיהם של מהגרות ושל מהגרי עבודה שאינם מועסקים ירוכזו במאגר שיפורסם באינטרנט. תכלית הפרסום היא לאפשר ללשכות הפרטיות ליצור קשר עם מהגרות ועם מהגרי העבודה לצורך השמתם לעבודה, וזאת תחת הבאת אחרים מחו"ל.
ואכן, במסגרת ההליך המתקיים בימים אלה להסדרת מעמדם של מהגרות ושל מהגרי העבודה שאינם מועסקים או שרישיונם אינו תקף, נדרשים מהגרות ומהגרי העבודה לתת הסכמתם לפרסום פרטיהם וזאת כתנאי לקבלת רישיון ישיבה (ראו הודעת משרד הפנים מיום 3.2.2009). באתר המשותף למשרד התמ"ת ולרשות אומ"ה פורסם המאגר, והוא מתעדכן מעת לעת. המאגר כולל את שמותיהם המלאים של מהגרות ושל מהגרי העבודה, את מינם, את שנת לידתם, את מספרי דרכוניהם, את נתינותם, את כתובותיהם המדויקות ואת מספרי הטלפון שלהם – פרטים שאין כל ספק שהם בבחינת ענייניו הפרטיים של כל אדם (ראו: ע"א 439/88 רשם מאגרי המידע נ' ונטורה, פ"ד מח(3) 808, 821 (1994); בג"ץ 8070/98 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' משרד הפנים, פ"ד נח(4) 842 (2004)).
זכות היסוד לפרטיות זכתה לעיגון מפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והיא זכותו של כל אדם – יהיה מעמדו בישראל אשר יהיה. חוק היסוד מורה, כי פגיעה בפרטיות תיתכן מכוח חוק בלבד, או מכוח הסמכה מפורשת בו, לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש.
תכלית ניהולו של מאגר מהגרות ומהגרי העבודה הבלתי מועסקים הינה ראויה, ואולם אין בנמצא חוק, המתיר לפרסם את המאגר באינטרנט. לו היה נחקק חוק, והפצת מאגר שכזה ללשכות היתה מותרת בו, ודאי היה מתגבש הסדר שפגיעתו בפרטיות פחותה. כך, למשל, היה נכלל בו מנגנון שמבטיח שהמאגר יישלח רק ללשכות הסיעוד ויישמר כהלכה, או שיוקם אתר אינטרנט מאובטח, שרק הלשכות המורשות תוכלנה לעיין בו.
להנחה, כי הרשות רשאית לנהל מאגר מידע ולפרסמו על יסוד "הסכמתם" של מהגרות ושל מהגרי העבודה, אין יסוד. חיובם של מהגרות ושל מהגרי העבודה "להסכים" לפרסום פרטיהם, וזאת כתנאי להסדרת מעמדם בישראל, שוללת את יסוד ה"הסכמה", הנחוץ כדי לרפא את הפגיעה בפרטיות, כאמור בסעיפים 1 ו-23ב לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981. מהגרות ומהגרי העבודה אנוסים לוותר על פרטיותם, שאחרת מעמדם לא יוסדר. לא עומדת להם כל חלופה אחרת שתאפשר את המשך שהייתם ועבודתם בישראל כדין, ותימנע את מעצרם ואת גירושם מישראל (גירוש שמשמעותו במקרים רבים סכנת כליה כלכלית מוחלטת, אובדן רכוש וחיים בחוסר כל). הרשות, המנצלת מצוקה זו כדי לכפות על מהגרות ועל מהגרי העבודה למחול על פרטיותם, נוהגת שלא כדין. היא מתעלמת ממעמדה החוקתי של הזכות לפרטיות ומתחולתה גם על מהגרות ועל מהגרי עבודה, וזאת אף שכיום שוב לא יכולה להיות מחלוקת, כי התניית מתן רישיונות ישיבה למהגרות ולמהגרי עבודה בתנאים הפוגעים באופן אנוש בזכויות היסוד שלהם, אינה קבילה ובלתי חוקית:
"אין לגזור מאותו היתר כניסה לצורך עבודה שנתנה המדינה בידי העובד הזר הרשאה בלתי-מסויגת לפגוע בזכויותיו. העובד הזר אינו נכנס בשערי המדינה ומשיל מעליו את אנושיותו וזכויותיו היסודיות. אף העובדה שאין מוטלת על המדינה חובה לקלוט לתוכה עובדים זרים אין פירושה כי משמחליטה היא לעשות זאת – רשאית היא לעשות זאת בכל תנאי." (בג"ץ 4542/02 קו לעובד נ' ממשלת ישראל (פסק דין מיום 30.3.2006), סעיף 56 לפסק דינו של השופט לוי).
ועוד-
"אני נכון להניח כי העובדים הזרים – רוב שבהם – נכונים לשאת את הפגיעה בכבודם ובחירותם; וגם אם אין הם מקבלים פגיעה זו באהבה, מקבלים הם אותה בהכנעה שבדלית-ברירה. אפשר אף כי דרך חיים זו היא הנורמה המקובלת במקומותיהם, ומכל מקום מקבלים הם עליהם את גורלם ובלבד שיוכלו לשלוח למשפחותיהם את המנה החודשית לקיומן. ואולם גם אם נכונים הם העובדים הזרים להיכנע לגורלם, אנו לא נסכים… יש זכויות שנועדו להגנתו של עובד, וגם אם ירצה בכך, אין עובד רשאי ויכול לוותר עליהן. תקנת הציבור אוסרת עלינו להכיר בוויתור." (שם, סעיפים 6-5 לפסק דינו של המשנה לנשיא (בדימ') חשין).
נבקשכם לפעול לאלתר להפסקת הפרסום הפוגעני, ולהסדרת מסירת המידע כדין.
בכבוד רב,
חני בן ישראל, עו"ד
קו לעובד
גילה ברזילי, עו"ד
מוקד סיוע לעובדים זרים
עודד פלר, עו"ד
האגודה לזכויות האזרח בישראל
