הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 42) (תנאי מאסר), התשע"ב-2012
הצעת החוק מבקשת לקבוע בחוק הוראות מחייבות בדבר תנאי כליאה הולמים לאסירים שנשפטו ומרצים את עונשם. ההצעה מבקשת לעגן זכויות בסיסיות בנוגע לתנאים הפיסיים במקום המאסר, ולהגדיר קנה מידה מינימלי לתנאי התברואה, הלינה, המזון, התאורה, האוורור והטיול של האסירים, כפי שקיים כבר בחוק לגבי עצורים בבתי מעצר.
האגודה, כמובן, תמכה בהצעות החוק ובעמדה כי אין למדינה הזכות לשלול את חירותו של אדם מבלי שתמלא את חובתה להגן על זכויותיו הבסיסיות. אם זאת, מהצעת החוק נעדרת התייחסות לכמה הוראות יסודיות אשר נוגעות באופן ישיר לזכויות חוקתיות של האסיר, ובראש ובראשונה הזכות לשטח מחייה ראוי. למרות מאמצי שירות בתי הסוהר בשנים האחרונות, האסירים במדינת ישראל מוחזקים בתנאי צפיפות קשים מנשוא. האגודה הדגישה כי השמטת זכות זו מרשימת הזכויות המנויות בתיקון לחוק עשויה להעניק לגיטימציה למצב הלקוי הקיים כיום ולהנצחתו.
בנוסח הסופי של החוק לא הוכנסה הזכות לשטח מחיה ראוי. נוסף על כך, בניגוד לעמדת האגודה נקבע כי חובת המדינה לדאוג לשיקום אסירים תחול רק כלפי אסירים שהנם תושבי / אזרחי מדינת ישראל.
סטאטוס: החוק עבר במליאה ביום 8 במאי 2012.
עמדת האגודה לזכויות האזרח, פברואר 2012
להצבעה על החוק בקריאה שלישית מאתר הכנסת
הודעות לעיתונות: