3 במרץ 2009
לכבוד
הגב' שלומית עמיחי
מנכ"לית משרד החינוך
רח' שבטי ישראל 34
ירושלים 91911
שלום רב,
הנדון: הקמת מערך פיקוח על שירותי העזרה הראשונה הניתנים בבתי הספר
אנו פונים אליך בדרישה להקים מערך בקרה ופיקוח על שירותי העזרה הראשונה הניתנים בבתי הספר ע"י גורם חיצוני במימון משרד החינוך, זאת מאז בג"צ 10794/05 דודי לנדאו ואח' נ' מדינת ישראל (להלן:"בג"צ דודי לנדאו").
בנוסף, נוכח מחדלי משרד החינוך בתחום הפיקוח במהלך השנה האחרונה, ולאור התחייבותו בבג"צ דודי לנדאו, להקים ועדת מעקב על מנת ללמוד את צרכי המערכת ולבחון את איכות השירות שניתן, נבקשך לראות בחודשים הנותרים עד לתום שנת הלימודים, או למצער, בשנה הראשונה לפעילות הזכיין, כחודשי פיילוט, שלגביהם יתקיים מעקב ושבסופם תתכנס ועדת מעקב ופיקוח שבה יבחנו צרכי המערכת ודרישותיה מהגורם הפרטי שיספק את השירות.
דרישתנו נסמכת על חובת המדינה, האחראית ע"פ דין למתן השירות החיוני, לפקח באופן אפקטיבי על הגורם הפרטי שנותן אותו בפועל, ומקבלת משנה תוקף נוכח התחיבות המשרד בפני בג"ץ, התחיבות אשר כאמור לא מולאה, הכול כמפורט להלן.
היות ולמיטב ידיעתנו טרם נחתם חוזה עם הזוכה במכרז, הרי שעדיין ישנו חלון הזדמנויות לעגן במסגרת החוזה סוגיות רלוונטיות לעניין הפיקוח.
שירותי עזרה ראשונה הינם שירות חיוני, הנוגע לשלמות הגוף והנפש, אשר ניתן בעבר ע"י משרד החינוך וכיום משיקולים כלכליים או אידיאולוגיים, ניתן ע"י גורם חיצוני לו. במסגרת בג"צ 10794/05 דודי לנדאו ואח' נ' מדינת ישראל (להלן: "בג"צ דודי לנדאו") הכיר משרד החינוך באחריותו למתן השירות, והתחייב כי זה יינתן עד תום 2008 באמצעות מגן דוד אדום. ואולם גם אם ניתן השירות ע"י גורם חיצוני, אחריות משרד החינוך לשלום התלמידים נותרת בעינה. משרד החינוך הוא האחראי להבטיח כי שירותי עזרה ראשונה יינתנו באופן מקצועי ובמהירות הראויה.
אחריות זו מחייבת הפעלת רגולציה הדוקה על הגוף הפרטי.
יתרה מזו, בהעדר רגולציה אפקטיבית אין המשרד רשאי למלא את חובתו כלפי התלמידים באמצעות גורם פרטי: "אצילת סמכות בכלל ואצילתה לגורם פרטי במיוחד, הינה כדין רק ככול שבידי הרשות המוסמכת המקורית, נותרת אפשרות אפקטיבית לפיקוח על הגוף הנאצל" (בג"צ 4884/00 עמותת "תנו לחיות לחיות" נ' מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, פ"ד נח(5) 202,213).
משרד החינוך חייב אם כן לקיים מערך פיקוח אפקטיבי אחר אופן מתן השירות, מהירותו ומקצועיותו, שאם לא כן ייכשל במילוי תפקידו כגורם האחראי לשלום תלמידי ישראל. בהעדר פיקוח בתחום חיוני זה קיים חשש למתן שירות רשלני אשר עלול להוביל לפגיעה בתלמידים.
נוכח מהות השירות העומד על הפרק, היקף המהלך וחדשנותו, התחיב משרד החינוך במסגרת בג"צ דודי לנדאו לכנס ועדת מעקב לבחינת איכות המענה שנותן המערך הייעודי של מד"א, זאת לשם הפקת לקחים ושיפור השירות הניתן לתלמידים. בפועל, ע"פ מידע שהגיע לידינו מב"כ העותרים דאז, הסתפק המשרד בקבלת סיכום פעילות ממד"א, אשר כלל פירוט כדלקמן: מספר השיחות שהתקבלו, זמן המענה הממוצע, חלוקת השיחות לקטגוריות שונות, ממוצע זמן הגעת מטפל לבית ספר, גילאי הנפגעים, שעות קבלת מרבית הטלפונים וממוצע הציונים שנתנו לשירות במסגרת משובים שנשלחו ע"י מד"א למנהלי בתי הספר.
למיטב ידיעתנו, משרד החינוך לא הטיל חובה על מנהלי בתי הספר לדווח על כל פניה למוקד ולא פנה מעולם עם שאלונים מיוזמתו למנהלי בתי הספר בהם ניתן השירות, על מנת לברר את שביעות רצונם מאיכות השירות, מהירותו ומקצועיותו. נראה, כי המשרד גם לא ערך בדיקה נפרדת של הדו"חות שמולאו בעקבות כל אירוע, בנוסף לבדיקה שערכו במד"א.
כמו כן, למיטב ידיעתנו, למעט ביקור חד פעמי במרכז הטלפוני שהקים מד"א לצורך מתן השירות, המשרד לא יזם ביקורות פתע, בזמן אמת, במקומות בהם ניתן השירות.
נראה אם כן, כי כל אשר היה בפני ועדת המעקב לה התחייב המשרד הוא חומר שהגיע אליה מטעם הגוף המבוקר, מבלי שהוצלב עם מקורות מידע נוספים. בנסיבות אלו, לא נגזים אם נאמר, כי משרד החינוך לא מילא אחר התחייבותו בפני בית המשפט להקים ועדת מעקב לבחינת איכות המענה שניתן ע"י המערך הייעודי של מד"א, ונכשל במילוי חובתו כגורם האחראי לפקח על אופן מתן השירות המופרט.
פיקוח ראוי מהו?
על מנת לקיים מערך פיקוח אפקטיבי על שירותי העזרה הראשונה, אין המדינה יכולה להסתפק בבחינה פסיבית של הדיווחים אשר הזכיין מחויב למסור לה ע"פ המכרז, אלא עליה ליזום אקטיבית פעילות פיקוח מצידה.
הבדיקה והפיקוח צריכים להתמקד בשלושה נושאים עיקרים: זמינות השירות, איכותו, ומידת השימוש בשירות מצד בתי הספר.
על משרד החינוך להטיל חובת דיווח על כל אירוע ולעבד את הדיווחים ו/או לערוך בדיקה מדגמית באמצעות שאלונים בקרב מנהלי בתי הספר.
לפי ידיעתנו, מנהלי בתי ספר מחויבים כיום לדווח למשרד החינוך על פינוי דחוף, אבל אין בכך עסקינן, שכן מוקד זה אמור לתת מענה למגוון מקרים שאינם מחייבים הזמנת פינוי דחוף.
אילו היה דיווח חובה כזה, כי אז ניתן היה לעבד את הממצאים.
אם בוחר משרד החינוך לבדוק את השירות באמצעות שאלון, כי אז השאלון צריך לכלול שאלות בדבר איכות השירות וזמינותו, וכן שאלות בדבר אופני השימוש בשירות מצד בתי הספר. כאמור לעיל, אנו סבורים כי על משרד החינוך גם לבצע בדיקות פתע במקום מתן הטיפול הרפואי על מנת לעמוד בעצמו על איכותו.
בדיקת שביעות הרצון והשימוש מקבלת משנה תוקף נוכח הנתונים הנמצאים בידינו, לפיהם רק 2212 בתי ספר נעזרו בשירות המוצע, דהינו פחות ממחצית בתי הספר הקיימים. נתונים אלו מאששים את הצורך בבדיקה מעמיקה של אופני השימוש.
היות ואחת הסוגיות המשמעותיות ביותר בעינינו היא יכולת הפריסה של הזכיין ברחבי הארץ כולה ויכולתו לתת שירות איכותי תוך 15 דקות בכל נקודה ונקודה (זאת במיוחד לאור דרישת הסף, המסתפקת בהפעלת שירותים ב-20 ישובים מוכרים בלבד), אנו מצפים כי המשרד ייתן דגש מיוחד על בחינת השירות באזורי הפריפריה.
נוכח ניסיון העבר העגום בתחום רפואת השיניים, אנו סבורים כי על המשרד לתרגם את האמירה הכללית המופיעה במכרז בדבר עריכת ביקורת פיננסית, ולקבוע כי זו תתקיים אחת לארבעה חודשים.
ברמה הקונקרטית, נבקש לדעת כיצד מתכנן משרד החינוך לפקח על אופן מתן שירותי העזרה הראשונה. במיוחד נבקש לדעת כדלקמן:
– האם תוטל חובת דיווח על כל פניה למוקד על בתי הספר? ואם כן, כיצד יעובדו הדיווחים?
– כמה שאלוני איכות יועברו בבתי הספר? היכן יועברו השאלונים? חשיבות מיוחדת יש לבחינת מצב השירות – זמינות ויעילות והשימוש בשירות – הניתן באזורי פריפריה.
נוכח נקודת הזמן הקריטית בה אנו נמצאים, והיות ובימים הקרובים יוכרע סופית מיהו הזוכה במכרז וביצוע המכרז יחל, נודה לקבלת תשובתך בהקדם.
בברכה,
מיכל פינצ'וק, עו"ד
