שלושה ארגוני זכויות אדם – הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, האגודה לזכויות האזרח בישראל ומרכז עדאלה, מחקו היום עתירה עקרונית שהגישו לבג"ץ. זאת בעקבות הליך חסר תקדים ופסול, בו החליטו תשעת שופטי ההרכב, ברוב דעות, להכריע בדבר חוקתיותו של חוק על בסיס חומר חסוי של השב"כ, אשר הושמע להם במעמד צד אחד בלבד, ללא נוכחות העותרים וללא להסכמתם.
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, הסביר בדיון את החלטת הארגונים: "בשם העקרונות שבשמם עתרנו – עקרונות של קיום הליך תקין והוגן – אנו מבקשים בלב כבד למחוק את העתירה. איננו חושבים שזה הליך תקין לבחון כך את החוק". הארגונים העותרים מבהירים, כי החלטת השופטים נתקבלה ללא סמכות בחוק, בניגוד להחלטות בית המשפט העליון בעבר, וכי היא מהווה תקדים מסוכן, אשר פוגע קשות באפשרות לביקורת שיפוטית על חוקים המפירים זכויות אדם.
החוק, אשר נגדו הופנתה העתירה הינו חוק סדר הדין הפלילי (עצור החשוד בעבירת ביטחון) (הוראת שעה), התשס"ו-2006. הוא נחקק בשנת 2006, כהוראת שעה "זמנית" לשנה וחצי, אך בדצמבר 2007 הוארך תוקפו לשלוש שנים נוספות, ומשרד המשפטים מתכוון להפוך אותו לחוק קבוע. החוק מאפשר, בנסיבות מסוימות, לעצור חשודים בעבירות ביטחון למשך 96 שעות ללא ביקורת שיפוטית (בהשוואה ל-24 שעות, או עד 48 שעות במקרים מסוימים, ביחס ליתר העצורים בישראל); להחליט על הארכת מעצרם בהיעדרם, מבלי שיתאפשר להם להתגונן; ואף להסתיר מהם מידע באשר להחלטת השופט להאריך את משך המעצר. פגיעות אלה נוספות על שורה של פגיעות קשות בזכויות החשודים, שהתקיימו גם בטרם נחקק חוק זה. הארגונים העותרים התריעו, כי אם לא יבוטל החוק, ימשיכו לשלול את חירותם של בני אדם, בשלב ראשון, ללא ביקורת שיפוטית, ובשלב שני, מבלי לשמוע אותם, מבלי לראות אותם ומבלי שסנגוריהם יוכלו להשמיע את דבריהם באופן אפקטיבי. עוד הזהירו הארגונים, כי החוק פותח פתח חמור להתעללות בעצורים ולעינויים.
על אף מחיקת העתירה, בית המשפט ידון בשאלת חוקתיותן של חלק מהוראות החוק במסגרת ערר של הסנגוריה הציבורית, שנותר תלוי ועומד.
