האגודה לזכויות האזרח בישראל | המוקד להגנת הפרט | עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
הבוקר (15.3.09) התקיים הדיון האחרון בבג"ץ בארבע עתירות שונות שהגישו ארגוני זכויות האדם – האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט ועדאלה, וכן חברת הכנסת לשעבר זהבה גלאון, נגד התיקון לחוק האזרחות. אל הדיון, אשר תוצאותיו תהיינה הרות גורל עבור רבים במגזר הערבי, הגיעו נציגי העותרים ופעילי זכויות אדם, וכן משפחות אשר נפגעו מהחוק הגורף. כעת, ממתינים העותרים ובני המשפחות הרבות שנפגעו מהחוק להחלטת בג"ץ.
בהרכב השופטים הדנים בעתירה נמנים הנשיאה ביניש והשופטים פרוקצ'יה וג'ובראן, אשר פסקו בעבר כי יש לבטל את החוק, וכן, השופטים ריבלין, גרוניס ונאור, אשר סברו כי אין הצדקה להתערבות בג"ץ. השופט השביעי בהרכב הוא אדמונד לוי, מי שהכריע את הכף בדיונים בעתירות הקודמות נגד החוק, כאשר נתן לכנסת הזדמנות להכניס בחוק שינויים משמעותיים; אלא שהחוק לא שונה, ויותר מכך – הוא עומד בתוקף כבר למעלה מחמש וחצי שנים. ככזה, כבר לא ניתן לראותו כ"זמני".
במהלך הדיון הודתה עו"ד יוכי גנסין מפרקליטות המדינה, כי החוק פוגע באלפי פלסטינים חפים מפשע, שאינם מהווים כל סכנה ביטחונית, אך נימקה זאת בטענה, שלמערכת הביטחון אין אפשרות לקבוע מי מהפלסטינים אשר יקבלו מעמד בישראל מהווה סיכון ביטחוני ומי לא. בתגובה הצביע עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, על כך שלמרות ה"קשיים", מערכת הביטחון אישרה את כניסתם לישראל של כ-20,000 עובדים פלסטינים; מסתבר, שכאשר אינטרסים כלכליים מעורבים, למערכת הביטחון יש אפשרות לקיים בדיקות להערכת מידת מסוכנותם של התושבים הפלסטינים.
ג'נאא קעואר, אזרחית ישראלית תושבת נצרת, נכחה בדיון וסיפרה על המצוקות הקשות הנובעות מכך שבן זוגה הפלסטיני אינו יכול לקבל מעמד אזרחי בישראל. הוא נבדק על ידי גורמי הביטחון וניתן לו היתר שהייה בישראל, ולמרות זאת, בשל מעמדו האזרחי הזמני, הוא אינו מורשה לעבוד או לנהוג, ואינו יכול להצטרף לאחת מקופות החולים. מקרה זה, כמו רבים אחרים, ממחיש כי התכלית הביטחונית לכאורה של החוק מוטלת בספק רב.
עו"ד חסן ג'בארין מעדאלה ציין בדיון כי חוק האזרחות הוא החוק היחיד בספר החוקים של מדינת ישראל, אשר מעגן אפליה לרעה של ערבים, ובכך מחמיר את הפגיעה בשוויון ובדמוקרטיה.
עו"ד יותם בן הלל מהמוקד להגנת הפרט הצביע בדיון על כך שהחוק מפלה לרעה גם את ילדיהם של תושבי הקבע בירושלים המזרחית, מטעמים של דמוגרפיה ו"חיסכון" לאוצר המדינה; בניגוד לילדיהם של אזרחי ישראל, יקבלו ילדי התושבים, אם עברו את גיל 14, רק היתרי שהייה, כפי שמקבלים תיירים. היתרים אלה אינם מקנים מעמד בישראל ואינם מאפשרים חברות בקופת חולים או זכויות סוציאליות אחרות.
