האגודה לזכויות האזרח בישראל | המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת | מוקד סיוע לעובדים זרים | קו לעובד | שתיל – שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חברתי | איתך – משפטניות למען צדק חברתי | העמותה לזכויות המשפחות המעורבות | אס"ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט | רופאים לזכויות אדם | משפחה חדשה | טבקה – משפט וצדק לעולי אתיופיה | הקשת הדמוקרטית המזרחית | התנועה המסורתית בישראל | אב"י – האגודה הבינלאומית למען זכויות הילד | עמותת ידיד | אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה | האגודה לשמירת זכויות הפרט – למען ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרס בישראל | חמד"ת – אגודה למען חופש מדע, דת ותרבות | הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים | אגודה ישראלית למען ילדים עולים | בינה – מרכז לימוד וחינוך לזהות יהודית ותרבות ישראלית
26 בפברואר 2009
לכבוד
מר מאיר שטרית
שר הפנים
רח' קפלן 2
ירושלים
שלום רב,
הנדון: הרכב הוועדה לבחינת שינויים במדיניות ההגירה של מדינת ישראל
מן התקשורת למדנו על מינויה של ועדה לבחינת שינויים במדיניות ההגירה של מדינת ישראל. הוועדה אמורה לדון בהיבטים השונים של מדיניות ההגירה, ועל יסוד המלצותיה תתוקן חקיקת ההגירה. בראש הוועדה נבחר לשמש פרופ' יעקב נאמן, ועימו חברים בה פרופ' אמנון רובישנטיין, פרופ' יפה זילברשץ וד"ר ויעקב וינרוט.
תחום ההגירה הוא נושא שראוי לדיון ציבורי ולליבון. עם זאת, ומבלי שנטיל דופי בחברי הוועדה, אי אפשר להתעלם מהרכבה ההומוגני של הוועדה שנבחרה לנהל את הדיון: כל חבריה הם משפטנים; אנשי אקדמיה (שמומחיותם האקדמית אינה בהכרח בתחום ההגירה); כולם יהודים; כולם אשכנזים; כולם ותיקים בארץ. שלושה מבין ארבעת חבריה הם גברים, ושלושה הם אנשים דתיים.
מתמיה שבמדינת ישראל בשנת 2009, שעה שקיימת, לכאורה, מודעות רחבה למורכבותה ולרב-גוניותה (המבורכת) של החברה הישראלית, מתמנה ועדה ציבורית בעלת צביון אחיד כל כך.
החברה בישראל מורכבת מפסיפס של קבוצות, תרבויות וזהויות, ואולם בוועדה לוקחת חלק קבוצה דומיננטית אחת, בעלת זהות מובחנת ומוגדרת היטב. למעשה, אותה קבוצה הגמונית, שהתוותה את מדיניות ההגירה של מדינת ישראל עד כה, היא זו הנקראת כעת לעדכנה. בהרכבה הנוכחי של הוועדה לא יישמעו מקרב חבריה קולותיהם של ערבים, של מזרחים, של עולים חדשים, של מהגרים ושל נציגי ציבור שאינם מן האקדמיה. אף קולן של נשים לא יישמע די. קבוצות, שעשויות להיות מושפעות באופן ישיר ממדיניות ההגירה, ושעשויה להיות להן נקודת השקפה ייחודית – אינן נוטלות חלק בקביעת "כללי הקבלה למועדון".
קשה לצפות שדיוניה של ועדה, המייצגת פלח צר כל כך של האוכלוסיה, שהוא, כאמור, אף הפלח ההגמוני בחברה הישראלית, ישקפו את המחלוקות האמיתיות הקיימות בציבור הישראלי בנושא ההגירה, וקשה אפוא לצפות שמסקנותיה ישקפו את ההסכמה הרחבה שראוי שיזכה לה נושא כה מרכזי. לא די בכך שכל חבר בוועדה הוא אדם ראוי כשלעצמו, אלא הרכבה הכולל חייב להיות כזה, המביא לידי ביטוי את מגוון הקולות והעמדות במדינת ישראל. בוועדה ציבורית, העוסקת בעיצוב פניה ודמותה של החברה בישראל לשנים לבוא, ואשר המלצותיה צפויות להשפיע באופן ישיר על זכויות האדם של רבים כל כך, נדרש ייצוג מגזרים רחבים באוכלוסייה.
בשנים האחרונות נחקקו חוקים, המבטיחים ייצוג ציבורי הולם לאוכלוסיות שונות כחלק מהזכות לשוויון, ובית המשפט הגבוה לצדק חיזק מגמה זו בפסיקתו. אף חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 תוקן בשנת 2005 ונקבעה בו חובת הייצוג ההולם לנשים ממגוון קבוצות האוכלוסיה בוועדות ציבוריות, המתמנות על ידי הממשלה או מי מחבריה. חובת הייצוג ההולם חלה גם על הוועדה לבחינת שינויים במדיניות ההגירה.
נבקשך לשוב ולבחון את הרכבה של הוועדה לבחינת שינויים במדיניות ההגירה, ולוודא כי יינתן בה ייצוג הולם למגזרים רחבים באוכלוסייה. כן נבקש, כי דיוני הוועדה והליכי קבלת החלטותיה, שהינם, כאמור, משמעותיים כל כך, יתנהלו תוך שקיפות מלאה ותוך עידוד הדיון הציבורי והזמנת הציבור להשמיע את עמדותיו.
בשם הארגונים,
עודד פלר, עו"ד
האגודה לזכויות האזרח בישראל
רעות מיכאלי, עו"ד
המרכז לפלורליזם יהודי – התנועה ליהדות מתקדמת
