משרד הפנים מפלה לרעה בני זוג ידועים בציבור


במהלך עשר שנים שינה משרד הפנים שבע פעמים את נהלי הסדרת המעמד של מהגרים שהם בני זוג ידועים בציבור של אזרחים ישראלים. נוהל חדש מחמיר את מצבם, וקובע כי יהיו זכאים למעמד של תושב ארעי רק לאחר שלוש שנים, לעומת חצי שנה כשבני הזוג נשואים

נוהל חדש שנכנס לתוקף בימים האחרונים, קובע כי מהגרים שהם בני זוג ידועים בציבור של אזרחים ישראלים, יהיו זכאים למעמד של תושב ארעי רק לאחר שלוש שנים מעת אישור בקשתם. לעומתם, מהגרים אשר נשואים לאזרחים ישראלים ומבקשים לחיות עמם בארץ, זכאים לקבל מעמד ארעי לאחר חצי שנה בלבד. ללא תושבות, אין אפשרות לחברות בקופת חולים ואין זכאות לזכויות סוציאליות בסיסיות. האגודה לזכויות האזרח: משרד הפנים מפלה לרעה זוגות שאינם יכולים להינשא, בהם בני זוג מאותו המין ובני דתות שונות.

על פי נהלי משרד הפנים, אזרחים של מדינות זרות אשר נישאו לאזרחים ישראלים, זכאים לרכוש מעמד בישראל בתהליך הדרגתי: בתחילה הם מקבלים רישיון לשהייה ועבודה בישראל וכעבור חצי שנה הם מקבלים רישיון ישיבה ארעי, אשר מקנה להם זכויות סוציאליות וביטוח בריאות ממלכתי. בחלוף ארבע שנים מוסדר מעמדם באופן קבוע. המצב לגבי ידועים בציבור – בני זוג המקיימים תא משפחתי ללא קשר נישואין – שונה. בעשור האחרון, משרד הפנים שינה שבע פעמים את הנהלים להסדרת מעמד עבור בני זוג ידועים בציבור, ובהם בני זוג מאותו המין ובני זוג בני דתות שונות, שאינם יכולים להינשא בישראל. בנוסח האחרון, שעמד בתוקפו עד לראשית השבוע שבעבר, הקנה משרד הפנים לבני הזוג תושבות ארעית לאחר שנה. הנוהל החדש החמיר את מצבם של בני הזוג, והוא קובע שידועים בציבור ייאלצו להמתין מעתה שלוש שנים, בטרם יזכו לרישיון ישיבה ארעי, ולאחר שיקבלו אותו ימתינו עוד ארבע שנים עד לקבלת מעמד קבוע.

במכתב ששלח עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח לראש רשות האוכלוסין וההגירה, יעקב גנות, הוא מתריע כי "משרד הפנים כופר בחובותיו החוקתיות לכבד את הזכות לחיי משפחה ואת הזכות לשוויון. אין כל שוני רלוונטי המצדיק להפלות בין תאים משפחתיים בהם בני הזוג נשואים, לבין תאים משפחתיים בהם בני הזוג אינם נשואים". עו"ד פלר מדגיש, כי אין למשרד הפנים נתונים המצביעים על ניצול לרעה של ההליך. במכתבו הזכיר, כי בית המשפט פסק, שבמקרה של חשש לניצול ההליך, הדרך להתמודד אתו היא על ידי העמקת הבדיקות לבירור כנות הקשר בין בני הזוג במקרים קונקרטיים בהם עולה חשש שכזה, ולא על ידי הקשחת תנאיו של ההליך באופן הפוגע בכל המשפחות.

האגודה לזכויות האזרח דורשת להשוות בין הליכי קבלת המעמד של בני זוג נשואים לבני זוג ידועים בציבור; עד לביצוע השינויים הללו, יש להקפיא את הנוהל החדש.

להלן המכתב המלא.

17 בפברואר 2009
לכב'
מר יעקב גנות
ראש רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול
משרד הפנים
רח' מסילת ישרים 6
ירושלים

שלום רב,

הנדון: השוואת נהלי רשות האוכלוסין וההגירה להסדרת מעמדם של בני זוג

מן הפרסום באתר האינטרנט של משרד הפנים למדנו, שמשרד הפנים שב ואסר מלחמה על ישראלים ובני זוגם הידועים בציבור, ובהם בני זוג בני דתות שונות, שאינם יכולים להינשא בישראל בשל הוראות הדין האישי, ובני זוג מאותו המין.

בפעם השביעית בעשור האחרון שונה ההליך להסדרת מעמדם של בני זוג ידועים בציבור, ותנאיו הוחמרו. מאז שנת 2004 ועד ליום 9.2.2009 ניתנו לבני זוג ידועים בציבור רישיונות ישיבה ועבודה לתקופה של שנה, ולאחר מכן רישיונות ישיבה ארעיים לתקופה של שש שנים, בטרם ניתן להם רישיון לישיבת קבע בחלוף שבע שנים. על פי הנוהל מיום 9.2.2009, יינתנו מעתה רישיונות ישיבה ועבודה לתקופה של שלוש שנים (חרף הוראות החוק שמגבילות מתן רישיונות אלה ל-27 חודשים בלבד) ורישיונות ישיבה ארעיים לארבע שנים. כיוון שמי שמחזיקים ברישיונות ישיבה ועבודה אינם זכאים לזכויות סוציאליות ולביטוח בריאות ממלכתי, הרחיק משרד הפנים על ידי שינוי הנוהל ודחיית מועד קבלת רישיונות הישיבה הארעיים זכויות אלה מבני זוג ידועים בציבור. לעומת זאת, בני זוג שנשואים לאזרחים זכאים לאחר חצי שנה בלבד ברישיון ישיבה ועבודה לקבל למשך ארבע שנים רישיונות ישיבה ארעיים (ואגב כך לזכויות בריאותיות וסוציאליות), ובתום הליך בן ארבע שנים וחצי – לאזרחות ישראלית. עוד נקבע בנוהל המתוקן לבני זוג ידועים בציבור, כי במקרים בהם שהו בני הזוג הידועים בציבור בישראל ללא היתר, תועבר הבקשה מן הלשכות האזוריות להכרעת מטה הרשות. על ידי כך, כמובן, תתארך הבדיקה.

שוב מתברר, כי משרד הפנים כופר בחובותיו החוקתיות לכבד את הזכות לחיי משפחה ואת הזכות לשוויון. שוב מתברר, כי משרד הפנים סבור, משום מה, כי על אף הוראות הדין הברורות, מסגרות משפחתיות שאינן תולות עצמן בקשר נישואין (ובהן בני זוג שאינם מעוניינים או אינם יכולים להינשא וכן בני זוג מאותו המין) ראויות להגנה פחותה ולייחס מפלה. שוב מתברר, כי משרד הפנים טרם קיבל עליו את שבתי המשפט שבו ושנו: ככל שישנן ראיות, המצביעות על ניצול ההליך לרעה, הרי שהאמצעי המידתי להתמודד עם תופעה זו, ככל שקיימת, הוא העמקת הבדיקות בדבר כנות הקשר בנסיבות הקונקרטיות בהן עולה חשש לניצול, ולא הקשחת תנאיו של ההליך באופן הפוגע בכל המשפחות ובזכויותיהם של כל בני הזוג באשר הם.

אין כל שוני רלוונטי המצדיק להפלות בין תאים משפחתיים בהם בני הזוג נשואים לבין תאים משפחתיים בהם בני הזוג אינם נשואים לעניין הליך הסדרת המעמד, התמשכותו והתארכות הבדיקות. כך בין אזרחים לבין עצמם וכך בין אזרחים לבין תושבים.

על משרד הפנים להשוות את שלושת ההליכים המדורגים להסדרת מעמדם של בני זוג – את ההליך להסדרת מעמדם של בני זוג הנשואים לאזרחים (לפי נוהל מספר 5.2.0008); את ההליך להסדרת מעמדם של בני זוג הנשואים לתושבי קבע (לפי נוהל מספר 5.2.0011); ואת ההליך להסדרת מעמדם של בני זוג ידועים בציבור של אזרחים ישראלים (לפי נוהל מספר 5.2.0009) – ולאחד את תנאיהם.

נבקשך להודיענו כדלקמן:

א. כי משך ההליך לבני זוג ידועים בציבור ומשך ההליך לבני זוג של תושבי קבע ישווה למשך ההליך לבני זוג הנשואים לאזרחים, ויועמד על ארבע שנים וחצי;

ב. כי סוגי הרישיונות הניתנים במהלך שלושת ההליכים, והמועדים בהם ניתנים הרישיונות ומשודרגים, יאוחדו, והם ייקבעו על פי הנהוג כיום ביחס לבני זוג הנשואים לאזרחים (רישיון עבודה לחצי שנה; רישיון ישיבה ארעי לארבע שנים; ומעמד של קבע בסיום ההליך);

ג. כי לבן הזוג שאינו ישראלי יתאפשר לרכוש בסיום ההליך את מעמדו של בן זוגו הישראלי (אזרחות או תושבות), וזאת בין שמדובר בבני זוג נשואים ובין שמדובר בבני זוג ידועים בציבור. האפשרות להקנות אזרחות לבן זוג ידוע בציבור היא על ידי פרשנות תכליתית של הוראות סעיף 7 לחוק האזרחות, התשי"ב-1952, ולחלופין על פי הוראות סעיף 6(ד) לחוק האזרחות מן הטעם המיוחד של איסור הפלייה;

ד. כי האפשרות להקנות מעמד לילדים נלווים תהא הן לבני זוג נשואים והן לבני זוג ידועים בציבור, וזאת באופן אחיד, על פי אותו הליך הנוהג כיום ביחס לילדים לבני זוג נשואים (כאמור בנוהל מספר 5.2.0008 ובנוהל מספר 5.2.0011);

ה. כי האפשרות להסדיר את מעמדו של בן זוג ידוע בציבור תהא הן לאזרחים והן לתושבים (כפי שנהוג היה בעבר), ובמסגרת אותו הליך אחיד לבני זוג נשואים או ידועים בציבור, כאמור לעיל;

ו. כי במקרים של סיום הקשר בשל מותו של בן הזוג הישראלי, או בשל אלימות מצידו, וכן במקרים שבהם פקע הקשר, אך ישנם ילדים משותפים, תתאפשר הגשת בקשה להסדרת מעמדו של בן הזוג לשעבר או ההורה באותם מסלולים, הקבועים כיום (במסגרת נוהל מספר 5.2.0017 ובמסגרת נוהל מספר 5.2.0017א), וזאת ללא הפלייה בין מי שהיו נשואים לבין מי שהיו ידועים בציבור, ובין אזרחים לבין תושבים.

עד לשינויים כאמור, נבקשך להודיענו לאלתר על הקפאת הנוהל מיום 9.2.2009 בעניין בני זוג ידועים בציבור, ועל חזרה לפעול על פי הנוהל במתכונתו עובר לתיקון.

בכבוד רב,

עודד פלר, עו"ד

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: אזרחות ותושבות,הזכות לשוויון,זכויות אזרחיות,זכויות להט"ב,מהגרי עבודה

סגור לתגובות.