ביום ראשון הקרוב ידון הרכב מיוחד של שבעה שופטי בג"ץ בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד חוק נתוני תקשורת, המוכר גם בשם חוק "האח הגדול", בשל פגיעתו הבוטה בזכות לפרטיות. בדיון ישתתפו גם נציגי מועצת העיתונות, לשכת עורכי הדין וחברות הסלולר והאינטרנט. החוק, אשר עבר בכנסת ביולי 2008, מאפשר למשטרה ולרשויות חקירה נוספות לקבל מחברות הסלולר ומספקיות האינטרנט מידע אישי על אזרחים, בהיקף שלא היה קיים עד כה: מידע על מיקומו הגיאוגרפי של אדם בזמן נתון, שמות הגורמים שאליהם התקשר מהטלפון הנייד, אתרי אינטרנט שגלש בהם, אנשים שעמם התכתב באימייל, וכן מידע על כל מספרי הטלפון החסויים.
בעתירה מזהיר יו"ר הנהלת האגודה לזכויות האזרח, עו"ד דורי ספיבק, כי החוק מאפשר חדירה בלתי מידתית לפרטיות, גם כאשר מדובר באנשים שכלל אינם חשודים: די בכך שהמשטרה תגדיר את מטרת החדירה לפרטיות כ"צרכים מודיעיניים כלליים". כך למשל, במקרה של חקירה נגד חברה מסחרית בחשד לעברות מס, החוק מתיר לרשויות לקבל מידע אישי ופרטי על כל העובדים באותה חברה, הספקים, הלקוחות או המתחרים, גם אם רובם הגדול כלל אינם חשודים. האגודה לזכויות האזרח דורשת לצמצם את תחולת החוק, כך שיבטיח כי החדירה לפרטיות תוכל להתבצע רק במקרה של חשדות קונקרטיים לעבירות חמורות, תוך הגנה על החיסיון המקצועי של רופאים, עיתונאים, עורכי דין ואחרים, ומבלי לאפשר למשטרה גישה חופשית למאגר מספרי הטלפון החסויים.
דוגמא לבעייתיות החוק נחשפה כאשר בדיון בכנסת, הודו נציגי המשטרה כי בחודשים האחרונים פעלו בניגוד לחוק, כאשר דרשו וקיבלו מחברות הסלולר מידע אישי בהיקף החורג מהמותר להם, וכי חלה עליה חדה במספר המורשים במשטרה לאשר איסוף נתוני תקשורת ללא צו שופט. בעקבות הגילויים הללו, סירבו חברי הכנסת לאשר תקנות שונות הנדרשות לצורך יישום החוק.
