בפנייה משותפת לעורכי החדשות בטלוויזיה, בעיתונות, ברדיו ובאינטרנט, טוענים בארגוני זכויות האדם הישראליים: רוב רובם של הקולות הנשמעים בתקשורת מאוחדים כמעט לגמרי בעמדותיהם בעניין המבצע הצבאי; קולות ביקורתיים כמעט ואינם נשמעים. מידע רב המועבר על ידי גורמים בינלאומיים או פלסטיניים כלל אינו מגיע לתקשורת הישראלית.
כל אלה מקבלים משנה תוקף נוכח האיסור על עיתונאים מהארץ ומחו"ל להיכנס לעזה ולסקר את המתרחש בה.
חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח: "מזה למעלה משבועיים מתנהלת הלחימה תוך פגיעה מחרידה בהיקפה באוכלוסיה אזרחית בעזה, כולל נשים וילדים. למרות זאת, התקשורת בישראל נמנעת באופן כמעט שיטתי מסיקור המצב בעזה והפגיעות הקשות באזרחים שם. בכך, נמנעת מהציבור הישראלי אפשרות קיומו של דיון ציבורי פתוח וענייני, וזאת דווקא בימים קשים וכאובים אלו, בהם חלה חובה מיוחדת על התקשורת לשמור על חופש הביטוי, לתת בפרט במה לעמדות ביקורתיות, ולבחון ביתר זהירות את המידע המגיע מגורמים רשמיים".
להלן המכתב המלא.
האגודה לזכויות האזרח בישראל ? במקום ? בצלם ? גישה ? יש דין ? הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל ? המוקד להגנת הפרט ? רופאים לזכויות אדם
11 בינואר, 2009
שלום רב,
זהו היום החמישה עשר למלחמה בעזה, אשר גבתה עד כה את חייהם של מאות אזרחים חפים מפשע, בעזה ובדרום הארץ. במרבית ימי הלחימה, רוב רובם של הקולות הנשמעים בתקשורת, מאוחדים כמעט לגמרי בעמדותיהם בעניין המבצע הצבאי. לצערנו, קולות ביקורתיים, בין אם על עצם צדקת ההחלטה לצאת למתקפה ובין אם על אופן התנהלות הצבא במלחמה, כמעט ואינם נשמעים.
חמור מכך, אנו מוצאים כי מידע רב, המועבר על ידי גורמים בינלאומיים או פלסטיניים, ומשודר על ידי רשתות טלוויזיה זרות, כלל אינו מגיע לתקשורת הישראלית. גם ההודעות המועברות על ידי ארגוני זכויות האדם, בהן מידע ועמדות ביקורתיות כלפי פעולות ישראל בעזה, כמעט ואינן זוכות לבמה בתקשורת הישראלית. כל אלה מקבלים משנה תוקף נוכח האיסור על עיתונאים מהארץ ומחו"ל להיכנס לעזה ולסקר את הקורה בה.
דווקא בימים קשים וכאובים אלו, חלה חובה מיוחדת על התקשורת לתת במה לעמדות ביקורתיות ולבחון ביתר ביקורתיות את המידע המגיע מגורמים רשמיים במטרה להביא לציבור מידע רב ככל שניתן ולאפשר דיון ציבורי פתוח. רק במה של דעות מגוונות תאפשר דיון כזה. רק לתקשורת יש את הכוח והאפשרות לתת במה כזו.
לצערנו, בעת הזו, דיון על צדקתה של הדרך בה נוהגת ישראל אינו מתקיים. דווקא לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה, ראוי היה לתת לקולות אחרים להישמע מתחילת המבצע, ולא רק בשלב מאוחר, כפי שנעשה במלחמת לבנון השנייה.
הכוח האדיר הנמצא בידי כל אחת ואחד מכם מחייב גם לאחריות.
אנו קוראים לכם לאפשר לקולות זכויות האדם להישמע יחד עם הקולות האחרים.
אנו מוכנים לעמוד לרשותכם לכל מידע, מרואיינים או כל צורך תקשורתי אחר כדי לאפשר לקול זכויות האדם להישמע.
בברכה,
חגי אלעד, מנכ"ל האגודה לזכויות האזרח בישראל
דליה דרומי, מנכ"ל במקום – מתכננים למען זכויות תכנון
ג'סיקה מונטל, מנכ"ל בצלם, מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים
שרי בשי, מנכ"לית גישה – מרכז לשמירה על הזכות לנוע
ישי מנוחין, מנכ"ל הועד הציבורי נגד עינויים בישראל
רועי מאור, מנכ"ל יש דין – ארגון מתנדבים לזכויות אדם
דליה קרשטיין, מנכ"לית המוקד להגנת הפרט מיסודה של ד"ר לוטה זלצברגר
הדס זיו, מנכ"ל רופאים לזכויות אדם – ישראל
