by: Mirah Curzerהחלטת הממשלה להרחיב את חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 מחייבת היערכות מיוחדת בירושלים המזרחית: 97% מילדי הגיל הרך בירושלים המזרחית אינם משולבים בגנים העירוניים, רק 3% מהילדים בטיפול לשכות הרווחה משולבים במסגרות כגון מועדוניות ומעונות.
האגודה לזכויות האזרח פנתה היום (13.3.2012) למשרד החינוך ולמחלקת החינוך בעיריית ירושלים בדרישה שיפעלו בדחיפות להקמת מסגרות חינוך לילדים בגיל הרך בירושלים המזרחית, נוכח החלטת הממשלה מחודש ינואר לספק חינוך חינם לכלל הילדים בגילאי 3-4 החל משנת הלימודים הבאה.
כ-97% מהילדים הפלסטינים בירושלים בגילאי 3-4 אינם משולבים במסגרות חינוך ציבוריות, ואחוז זהה של ילדים במצבי סיכון בגילאים אלו אינם משולבים במסגרות של משרד הרווחה כגון מועדוניות ומעונות. חשיבותו של חינוך לגיל הרך להתפתחותו של הילד גדולה וקריטית עוד יותר כשמדובר בילדים החיים בתנאים של עוני. על פי הנתונים לשנת 2010 של המוסד לביטוח לאומי, 76.4% מהמשפחות הפלסטיניות בירושלים חיות מתחת לקו העוני, ו- 84.1% מהילדים בירושלים המזרחית חיים מתחת לקו העוני.
נוסף על כך, הרי שמערכות רבות, שהינן בעלות השפעה על הרווחה הקהילתית בירושלים המזרחית, כגון מערכת החינוך, מערכת הרווחה ומערכת התכנון והבינוי, סובלות ממחסור מתמשך בתקציבים, בכוח אדם ובמבנים, אשר הביא לכך שישנו פער עצום בין צרכי האוכלוסייה למענה שניתן לה. על כן, ילדים רבים בילדים בירושלים המזרחית חיים במצב כלכלי קשה, ואינם נחשפים בסביבתם הטבעית לחוויות לימוד או הזדמנות לשחק נוכח המחסור הקיים בגנים ציבוריים, במשחקיות, בפעילויות החינוך הבלתי פורמאלי ועוד.
על פי נתוני מנח"י, 433 ילדים פלסטינים בגילאי 3-4 משובצים בשנת הלימודים הנוכחית בגנים עירוניים, מתוך סך של כ -15,000 ילדים. מתוכם, 121 משובצים ב-6 גני טרום חובה ויתר 312 הילדים הנמצאים בגנים עירוניים משולבים יחד עם ילדים בגיל 5 בגני חובה, כאשר, מתוכם, 200 נמצאים בגני חינוך מיוחד. בנוסף, ישנם 260 ילדים בגילאי קדם חובה הלומדים בגנים מוכרים שאינם רשמיים. מעבר לכך, ישנם כמה עשרות גנים פרטיות, אולם חלקים נרחבים מהאוכלוסייה אין ידם משגת לשלם את התשלומים הנדרשים במסגרות אלו.
לפי נתוני לשכת הרווחה, מסגרות לגיל הרך בירושלים המזרחית משרתות כיום רק 103 ילדים בסיכון בגילאי 3-4 מתוך 1466 ילדים המטופלים על ידי לשכות הרווחה, וזאת במסגרת מעונות ומועדוניות באחריות משרד הרווחה. כלומר, עבור 97% מהילדים המטופלים על ידי לשכות הרווחה אין אפילו מסגרת יומית של גן, שהייתה מאפשרת בשנות הגדילה הקריטיות שלהם את הרחקתם, ולו לחלק משעות היום, מסביבה המסכנת את התפתחותם. מדובר בילדים הסובלים על פיר רוב מהזנחה ובאים מרקע משפחתי מורכב, כגון תפקוד הורי לקוי, הורה עם מחלת נפש, הורה המכור לסמים או לאלכוהול, או הורה אלים.
עו"ד מיכל פומרנץ מהאגודה לזכויות האזרח ציינה בפנייה כי הצורך הדחוף בהיערכות הוא הכרחי "על מנת למנוע הגעה למצב של מחסור מתמשך בכיתות כפי שקיים בחינוך הרשמי בירושלים המזרחית, אשר הוביל ליותר מעשור של התדיינויות בבתי משפט. בית המשפט העליון הביע את דעתו הנחרצת (פסק הדין בבג"ץ 5373/08 אבו לבדה נ' שרת החינוך מתאריך 6.2.2011) אודות התנהלותם הרשלנית של משרד החינוך ועיריית ירושלים בכל הקשור למצב החינוך הרשמי בירושלים המזרחית בכלל, ובבינוי כיתות לימוד בפרט". על אף החלת החוק הישראלי בירושלים המזרחית, נכשלו הרשויות במחויבותן ליישם כראוי את חוק חינוך חובה חינם, וההזנחה ארוכת השנים מתבטאת במחסור חמור במבנים ובכיתות לימוד, בצפיפות רבה בכיתות, במחסור בעובדים בעלי הכשרה מתאימה, בכשל בפיקוח ובקושי בעיצוב תכני הלימוד. עו"ד פומרנץ מציינת כי "נוכח תמונת מצב קשה זו בירושלים המזרחית, ללא פעולה דחופה להקמת מסגרות חינוך, החלטת הממשלה תיוותר כאות מתה".
להלן המכתב המלא.
להרחבה על מערכת החינוך בירושלים המזרחית
11 במרץ, 2012
לכבוד
דלית שטאובר
מנכ"לית משרד החינוך
בפקס: 02-5602336
לכבוד
מר דני בר גיורא
מנהל מנח"י
בפקס: 02-6296268
שלום רב,
הנדון: מחסור חמור במסגרות חינוך לילדים בגילאי 3-4 בירושלים המזרחית
1. הננו מתכבדים לפנות אליכם בעקבות החלטת הממשלה מיום 8.1.2012 (החלטה מספר 4088) לספק החל משנת הלימודים תשע"ג חינוך חינם לילדים בגילאי 3-4, בבקשה לפעול בדחיפות להקמת מסגרות חינוך לילדים בגיל הרך בירושלים המזרחית, על מנת לאפשר את תחילת יישומה של החלטת הממשלה בירושלים המזרחית החל משנת הלימודים הבאה. כן נבקש לקיים פגישה בנושא עם הגורמים הרלוונטיים.
2. פנייה זו מגיעה על רקע המצב הקשה והמטריד השורר בירושלים המזרחית בכל הנוגע לקיומן של מסגרות חינוך לגיל הרך, אשר מביא לפגיעה קשה ובלתי הפיכה בהתפתחותם של אלפי ילדים בירושלים המזרחית. בירושלים המזרחית מתגוררים כיום כ-15,000 ילדים בגילאי 3-4, אך על פי נתונים שהגיעו אלינו ממנח"י, רק 433 מתוכם משובצים בשנת הלימודים הנוכחית בגנים עירוניים. כלומר, יותר מ-97% מהילדים בגילאי 3-4 בירושלים המזרחית אינם משולבים במסגרות חינוך ציבוריות.
3. למעשה, אין באזור מסגרות טרום חובה עירוניות, למעט 6 גני טרום חובה המאכלסים כ-121 ילדים. יתר 312 הילדים בגילאי 3-4 הנמצאים בגנים עירוניים משולבים יחד עם ילדים בגיל 5 בגני חובה (כאשר 200 מילדים אלו נמצאים בגני חינוך מיוחד). בנוסף, על פי שנתון החינוך באתר מנח"י, ישנם 233 ילדים בגילאי קדם חובה הלומדים בגנים מוכרים שאינם רשמיים. מעבר לכך, ישנם רק כמה עשרות מסגרות גן פרטיות, וזאת מאחר שמדובר באוכלוסיה ענייה ביותר (כמצוין להלן, רובה מתחת לקו העוני) שאין בידה לשלם עבור מסגרות גן פרטיות.
4. המצב חמור במיוחד בנוגע ל-1466 ילדים במצבי סיכון, המצויים בטיפול לשכות הרווחה, שעבור מרביתם אין כל מענה לבעיות ולפגיעות בהם, ואפילו לא מסגרת יומית של גן, שהייתה מאפשרת הרחקתם מהסכנות האורבות להם ולו לחלק משעות היום. מדובר בילדים הבאים מרקע משפחתי מורכב, כגון תפקוד הורי לקוי, הורה או הורים עם מחלת נפש, הורים עם התמכרויות לסמים או אלכוהול, או הורים עם דפוס התנהגות אלים כלפי הילד. חרף זאת, לפי נתוני לשכת הרווחה, מסגרות לגיל הרך בירושלים המזרחית משרתות כיום רק 103 ילדים בסיכון בגילאי 3-4, וזאת במסגרת מעונות ומועדוניות באחריות משרד הרווחה. ילדים אלו אינם זוכים למענה לצרכיהם הבסיסיים בסביבתם הטבעית, ולרוב סובלים מהזנחה קשה. בהעדר מסגרות חינוך, ילדים אלה נאלצים להישאר בסביבה המסכנת את התפתחותם במשך שנות הגדילה הקריטיות.
5. אנו מברכים על החלטת הממשלה להחיל את חוק חינוך חובה על כלל הילדים בגילאי 3-4, לרבות השקעת תקציבים לטובת העניין, וכן מודעים לכך שהחלטה זו מציבה בפני הרשויות אתגרים רבים בכל רחבי הארץ להקמת מסגרות חינוך ולהכנת השטח ליישום החלטת הממשלה. עם זאת, נוכח תמונת מצב קשה זו בירושלים המזרחית, ובהמשך לפעילותנו בעבר בנושא, ברצוננו להסב את תשומת ליבכם לעניין ולבקש כי יושקעו מאמצים מיוחדים על מנת לפעול ליישום החלת חוק חינוך חובה לגיל הרך בירושלים המזרחית. ללא פעולה דחופה להקמת מסגרות חינוך, החלטת הממשלה תיוותר כאות מתה בירושלים המזרחית.
6. כידוע לכם, ירושלים המזרחית היא כיום אחד המקומות העניים והמוזנחים בארץ. במשך שנים ארוכות נמנעו רשויות המדינה מהשקעה ומפיתוח האזור, והדבר הביא למצב סוציו אקונומי נמוך ביותר של אוכלוסיית המקום. כך, למשל, על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת 2010, 76.4% מהמשפחות הפלסטיניות בירושלים חיות מתחת לקו העוני, ומצבם של הילדים בהקשר זה גרוע אף יותר: 84.1% מהילדים בירושלים המזרחית חיים מתחת לקו העוני. נוסף על כך, הרי שמערכות רבות, שהינן בעלות השפעה על הרווחה הקהילתית בירושלים המזרחית, כגון מערכת החינוך, מערכת הרווחה ומערכת התכנון והבינוי, סובלות ממחסור מתמשך בתקציבים, בכוח אדם ובמבנים, אשר הביא לכך שישנו פער עצום בין צרכי האוכלוסייה למענה שניתן לה.
7. קודם להחלטת הממשלה מיום 8.1.2012 החיל משרד החינוך את חוק לימוד חובה חינם על גילאי 3-4 באופן סלקטיבי באמצעות שני צווים (מהשנים 1999 ו-2001), אשר מכוחם נבחרו ישובים או שכונות לפי הקריטריונים הבאים: השתייכות הישוב לאשכול 1-2 (ירושלים בכללותה משתייכת לאשכול 4); שכונות/ישובים המשתייכים לפרויקט שיקום שכונות; ושכונות/ישובים שבאזורי עדיפות לאומית.
8. בהתאם לקריטריונים אלו, לא הוחלו הצווים האמורים על ירושלים בכללותה, אלא רק על שכונות שונות בירושלים המערבית שנכללו בפרויקט שיקום שכונות. על שכונות ירושלים המזרחית, שלא עומדות בקריטריונים האמורים, לא הוחלו הצווים כלל (למעט בבית צפאפא), וזאת למרות שהמצב החברתי-כלכלי של כל שכונות אלו, כמוזכר לעיל, הוא קשה הרבה יותר: בחלוקת הלמ"ס לפי שכונות, משתייכות שכונות ירושלים המזרחית לאשכולות נמוכים (אשכולות 2-8) לעומת שכונות ירושלים המערבית שנכללו בצו (אשכולות 4-15).
9. כתוצאה מכל האמור, ניסיונות בעבר לפעול מול הרשויות להקמת מסגרות חינוך לגיל הרך בירושלים המזרחית לרוב לא צלחו.
10. נדמה, כי אין צורך להכביר במילים בדבר החשיבות של חינוך לגיל הרך, כפי שמתבטא בהחלטת הממשלה ובעיסוק הנרחב בנושא זה בועדת טרכטנברג. עם זאת, נבקש להדגיש את החשיבות המיוחדת של חינוך לגיל הרך בתנאים של עוני. כמצוין לעיל, מרבית הילדים בירושלים המזרחית חיים במצב כלכלי קשה, בשכונות בהן קיים מחסור חמור בתשתיות, לרבות גנים ציבוריים או משחקיות, וישנו מחסור בפעילות החינוך הבלתי פורמאלי. בשל כך, הילדים אינם נחשפים בסביבתם הטבעית לחוויות לימוד או הזדמנות לשחק, ובכך התפתחותם נפגעת משמעותית.
11. יצוין עוד, כי להזנחת החינוך של האוכלוסייה בירושלים המזרחית יש השלכות תקציביות נרחבות על המדינה, שכן פגיעה בחינוך מגבירה את הצורך של המדינה להשקיע ברווחה, בסעד, באכיפת חוק ועוד. ברור (ואנו אף עדים לכך בפועל במזרח ירושלים) כי אדם חסר השכלה בסיסית ונאותה אינו יכול להשתלב בשוק העבודה והופך נתמך סעד; כי העדר חינוך משאיר אוכלוסיה שלמה במעגל מצוקה ועוני ומגביר הצורך בקבלת שירותי רווחה; כי עוני ומצוקה מביאים ליותר פשע ולהגברת הצורך באכיפת החוק; וכו'. לפיכך – אין בחיסכון בתחום החינוך במזרח ירושלים, כדי להביא לחיסכון אמיתי למדינה במשאביה. ההיפך הוא הנכון.
12. כיום אין חולק על כך, שכלל מערכת החינוך הערבית-פלסטינית בירושלים המזרחית הוזנחה על ידי רשויות המדינה ועיריית ירושלים במשך שנים ארוכות. ההזנחה מתבטאת בתשתיות ירודות, במחסור חמור במבנים ובכיתות לימוד, בצפיפות רבה בכיתות, במחסור בעובדים בעלי הכשרה מתאימה, בכשל בפיקוח ובקושי בעיצוב תכני הלימוד (וראו לעניין זה מסמך האגודה לזכויות האזרח ועיר עמים, "מערכת החינוך בירושלים המזרחית – המשך מעקב שנתי", אוגוסט 2011).
13. אנו פונים אליכם עתה בכדי לבקש מהרשויות להיערך מראש להקמת מסגרות חינוך לגיל הרך בירושלים המזרחית, וזאת, על מנת למנוע הגעה למצב של מחסור מתמשך בכיתות כפי שקיים בחינוך הרשמי בירושלים המזרחית, אשר הוביל ליותר מעשור של התדיינויות בבתי משפט. בהקשר זה, נבקש להזכיר את פסק הדין בבג"ץ 5373/08 אבו לבדה נ' שרת החינוך (ניתן בתאריך 6.2.2011), בו הביע בית המשפט העליון את דעתו הנחרצת אודות התנהלותם הרשלנית של משרד החינוך ועיריית ירושלים בכל הקשור למצב החינוך הרשמי בירושלים המזרחית בכלל, ובבינוי כיתות לימוד בפרט. השופטת פרוקצ'יה התבטאה בעניין בפסקה 45 לפסק הדין:
"הרשויות המוסמכות מודעות היטב לקיומה של פגיעה קשה בזכויות ילדי מזרח ירושלים לשוויון בחינוך, ופועלות באופן אמיתי ומתוך תחושת מחוייבות לתיקון המעוות; אלא שקצב הפעילות והמשאבים שהוקצו לכך מצביעים על סיכוי לפתרון חלקי בלבד של בעיה קשה ומורכבת זו בשנים הקרובות." (ההדגשות נוספו)
14. בסעיף 1(ב) להחלטת הממשלה נקבע כי המנהלת הכללית של משרד החינוך, בתיאום עם אגף התקציבים במשרד האוצר, תגבש תכנית רב שנתית להעמדת כיתות גן נדרשות לילדים בגילאי 3-4, וכי במסגרת זו ייבחנו פתרונות לרשויות שבהן יש קושי בבניית כיתות. כן צוין, כי ככל שיהיה פער בין הביקוש לגנים ציבוריים להיצע המקומות בגנים אלו ברשויות המקומיות, משרד החינוך יקבע כללי קדימות בהתאם לקריטריונים שוויוניים, עד להשלמת הבינוי בפריסה הארצית.
15. ברי, כי לאור האמור לעיל, יש הכרח מיוחד לבינוי גני ילדים בירושלים המזרחית, ולהשקיע מאמצים מיוחדים על מנת לצמצם את הפער בין מספרם הרב של הילדים בגילאי 3-4 לבין ההיצע המצומצם של הגנים הציבוריים. על אחת כמה וכמה שיש לפעול למצוא פיתרון מיידי, כבר בשנת הלימודים הבאה, למציאת מסגרות חינוך לילדים בסיכון, אשר בהעדר מסגרת נותרים חשופים לסכנות בביתם.
16. אשר על כן, נבקש לקבל התייחסותכם לאמור במכתבנו ולעדכוננו בדבר תוכניותיכם לשם יישום חוק חינוך חובה לגיל הרך בירושלים המזרחית, ובפרט באשר לתוכניותיכם לבינוי גני ילדים וליידוע ההורים בירושלים המזרחית בדבר הגנים הציבוריים העומדים לרשותם לרישום ילדיהם. כן נבקש לתאם פגישה בכדי לדון בנושא ובדרכים האפשריות לקדמו.
בכבוד רב,
מיכל פומרנץ, עו"ד
העתקים
מר גדעון סער, שר החינוך, בפקס: 02-5602246
מר ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים, בפקס: 02-6296014
מר מאיר שמעוני, ממונה על מנח"י, משרד החינוך, בפקס: 02-5601603
מר גל הרשקוביץ, ראש אגף תקציבים, משרד האוצר, , בפקס: 02-5317193
מר מאיר מרגלית, מחזיק תיק ירושלים המזרחית, עיריית ירושלים, בפקס: 02-6297588
מר פפה אללו, סגן ראש העיר וממונה על החינוך הערבי, עיריית ירושלים, בפקס: 02-6296659
גב' לארה מובאריכי, סגנית מנהל מנח"י למגזר הערבי, עיריית ירושלים, בפקס: 02-6296622
ד"ר דוד קורן, יועץ ראש העיר לענייני ערבים ומזרח העיר, בפקס: 02-6296014
