לפקח באופן ראוי על המערך המופרט של המתורגמנות בבתי המשפט

האגודה פנתה להנהלת בתי המשפט בעניין ליקויים המערך המתורגמנות, שהופרט לפני שנים: יש להדק הפיקוח על המערך, ולהכליל במכרז עתידי סעיפים שיבטיחו את מקצועיות המתורגמנים, את הכשרתם, ואת הפיקוח על פעילותם הן מצד החברה הזוכה והן מצד הנהלת בתי המשפט.

20 בנובמבר 2008

לכבוד
כב' השופט משה גל
מנהל בתי המשפט
הנהלת בתי המשפט
רחוב כנפי נשרים 22
ירושלים

שלום רב,

הנדון: פיקוח ראוי על המערך המופרט של המתורגמנות בבתי המשפט

1. אנו פונים אליך בבקשה, כי תורה לאלתר לקיים פיקוח מקצועי הדוק על המערך המופרט של המתורגמנות בבתי המשפט, זאת נוכח בעיות קשות בתפקוד מערך זה כיום. כן נבקשך להבטיח, כי במסגרת מכרז שירותי התרגום העתיד לצאת בעוד מספר חודשים, יכללו הוראות מפורטות לגבי איכותם המקצועית של המתורגמנים, חובותיהם האתיות, ומנגנוני הפיקוח של החברה הזוכה והנהלת בתי המשפט על תיפקודם.

2. תרגום ההליכים בבית המשפט נעשה מזה שנים רבות ע"י מתורגמנים פרטים. מאז שנת 2003 ניתנים שירותי התרגום ע"י חברת "פרוטוקול". מדובר בשירות מופרט הנוגע ללב ליבן של זכויות האדם: זכות הגישה לערכאות, לגביה נאמר, כי "נעלה היא על כל זכות יסוד.. קיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר הזכויות" והזכות להליך הוגן, הכוללת את זכותו של כל אדם, כי ענינו ישמע ע"י ערכאה עצמאית באופן צודק, פומבי, ובזמן סביר.

3. על חשיבות המתורגמנות ניתן ללמוד מדבריה של השופטת מיכל אגמון-גונן:[1]

זכותו של המשיב למשפט הוגן נפגעת בהעדר מתורגמן… זכותו של אדם להבין את ההליך הפלילי [ש]לו הוא מהווה צד נגזרת הן מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הן מחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) הקובע בסעיף 29 כי יש להביא עצור בפני שופט, ומה לנו להביא את החשוד לבית המשפט אם אינו יכול להבין את ההליך המתנהל? חוק המעצרים קובע עוד, כי אם הדיון מתקיים בפני החשוד, רשאי החשוד לחקור את השוטר. גם זכותו זו של החשוד מתרוקנת מתוכנה אם החשוד אינו מבין את המתרחש באולם בית המשפט. זכותו של החשוד להליך הוגן נפגמת [בנסיבות כאלה], שכן הוא אינו יכול להפנות את תשומת לב באת כוחו לאי-דיוקים בדברי השוטר, אם הוא סבור שיש כאלה (לו היה מבין את הנאמר)…

וכן:

בעיית התרגום מציקה לי. לא רק כנשיא של בית משפט, גם כאזרח של מדינה שחוקיה הוחלו על 160 אלף איש דוברי ערבית בירושלים בלבד. אני חושב שהמדינה הייתה צריכה לתת שרות של תרגום לאותם אנשים המופיעים במוסדות שלטון ובמיוחד בבית משפט שבו כל האמנות היא אמנות הדיבור והבנת הנאמר. צריך שאותם אנשים יהיו מסוגלים גם להביע את עצמם וגם לשמוע מה שנאמר בזמן אמיתי ובקצב שבו הדברים נאמרים. הדבר, לצערי הגדול, איננו כך… עמדתי מאוד ברורה: זה יהיה לא מכובד לגרום למצב שבו אוכלוסיה כל כך גדולה באה לבית משפט ויש בעיה עם היכולת שלה להתמודד עם השפה.[2]

4. לאור החשיבות הרבה של המתורגמנות בהליך המשפטי להגשמת זכויות יסוד יש צורך במעורבות ובפיקוח הדוק מצד רשויות המדינה, אלו לדאבוננו, אינם קיימים כיום.

הזכות לתרגום בהליכים פלילים ואזרחים

5. סעיפים 140-142 לחוק סדר הדין הפלילי, התשכ"ה-1965, קובעים את המסגרת החוקית לתרגום בבתיהמ"ש בישראל:

140. הוברר לבית המשפט שהנאשם אינו יודע עברית, ימנה לו מתרגם או יתרגם לו בעצמו.

141. ראיה הנמסרת ברשות בית המשפט לא בעברית, או בלשון אחרת השגורה בפי בית המשפט ובעלי הדין, תתורגם בידי מתרגם, ועדות שנמסרה כאמור תרשם בפרוטוקול תוך תרגומה לעברית, אם לא הורה בית המשפט אחרת; רישום התרגום בפרוטוקול ישמש ראיה לכאורה לדברים שתורגמו.

142. שכרו של המתרגם ישולם מאוצר המדינה, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

6. סעיף 6.3 באמנת זכויות האדם של מועצת מדינות אירופה (Convention for the Protection of Human Rights and Fundamental Freedoms) קובע כי לנאשם במשפט פלילי עומדת הזכות להבין היטב את ההאשמות נגדו ואת המתרחש באולם ביהמ"ש. לצורך זה, יש להיעזר במתורגמן. בארה"ב, כמו גם במדינות נוספות, נכללת זכות זו בחוקה.

7. ניתן לומר כי הזכות שדברי עד/נאשם בהליך הפלילי יובאו בפני בית המשפט כהלכתם, וכן שהוא יבין את אשר מתרחש באולם ביהמ"ש נגזרת מהזכות למשפט הוגן בכלל, ומזכות הגישה לערכאות בפרט. ברור כי כאשר דבריו של עד/נאשם אינם מובאים כהלכה בפני ביהמ"ש – נפגעות זכויותיו אלו . יצוין כי אין די מחקרים בארץ אודות הנושא של תרגום לקוי והשלכותיו, אולם במדינות אחרות הוגשו ערעורים בגין תרגום לקוי אשר בחלקם התקבלו ע"י ביהמ"ש.[3]

8. בהליכים האזרחיים לא חלה חובה בחוק לספק מתורגמן, ובאופן מפתיע, נכון הדבר גם לגבי השפה הערבית שהינה שפה רשמית במדינת ישראל. במקרים בהם עולה הצורך במתורגמן, נתונה ההחלטה האם להזמין מתורגמן בידי השופט או המזכיר הראשי. ההחלטה האם להשית הוצאה זו על הצדדים תהיה נתונה אף היא להכרעה שיפוטית.[4] גם בהליך האזרחי יהיה המתורגמן עובד חברת "פרוטוקול".

9. לא אחת נשמעים קולות ברורים הקוראים להסדיר בחקיקה גם את מערך התרגום בבתי הדין האזרחיים. ליכולת להשמיע ולהישמע השפעה ברורה על זכות הגישה לערכאות, ועל הנגישות לבתי המשפט. ברור גם כי, לרוב, הנפגעים הם שוב האוכלוסיות המוחלשות. עמד על כך כבוד השופט (בדימוס) טירקל:

בהליכים אזרחיים (לרבות הליכים בענייני עבודה, משפחה והוצאה לפועל), אין חובה כזו [לספק מתורגמן. מ.פ.]. התוצאה היא שזכויותיהם של בעלי דין שאינם יודעים את השפה העברית עלולות להיפגע. ראוי שגם עניין זה יוסדר בחוק.[5]

פגמים במערך המתורגמנות בבתי המשפט

10. מחקרים אקדמיים מהעת האחרונה מוצאים כי התרגום בבתי המשפט בישראל לוקה בבעיות רבות. מדובר בפגמים כלל מערכתיים, הנובעים, ממכרז שנכתב ע"י מי שאינו בעל מקצוע בנושא המתורגמנות, ומחוסר הבנה של המערכת את מקצוע המתורגמנות על כל היבטיו. חוסר המקצועיות פושה בכל העוסקים במלאכה – כותבי המכרזים, הנהלת בתי המשפט, החברה הזכיינית, המתורגמנים עצמם ואף השופטים. ממצאי המחקרים מעלים פגמים רבים במערך המתורגמנות.[6]

11. את הבעייתיות במערך המתורגמנות, כפי שהוא כיום, ניתן לחלק לכמה חלקים.[7]

ראשית, מן הצד של קובעי המדיניות ורשויות המדינה: העדר המודעות של הגורמים קובעי המדיניות לפרמטרים מקצועיים, ולסוגיות המורכבות הכרוכות בתרגום בבתי המשפט (למשל: הכרת המושגים המשפטיים בשתי השפות, זיכרון – שכן יש חשיבות לדקויות במתורגמנות – היסוסים למשל, כישורי תקשורת בין-אישית, דיקציה, אסרטיביות, יכולת לתקן ולהודות בטעויות וכו'); העדר הגדרה של תפקיד המתורגמן ושל מעמדו בביהמ"ש (למשל, שופטים שלא מאפשרים למתורגמן לתרגם את מה שמתרחש בביהמ"ש, דבר הנוגד את האתיקה המקצועית של המתורגמנים, או שופט שנוזף במתורגמן על שהוא מבצע "שיחות חולין" עם תלוי-התרגום, שעה שהוא שואל שאלות הבהרה); העדר פיקוח על רמת המתורגמנות בפועל, כאשר הפיקוח היחיד הוא פיקוח פיננסי; פרסום מכרזים שאינם שמים דגש על הצרכים המהותיים של מערכת המשפט; העדר תיעוד של העדות המקורית, היכול לשמש ראייה במקרה של ערעור; העדר בדיקה האם יש ניגוד עניינים בין המתורגמנים למי מהצדדים במשפט או לעוה"ד.

שנית, פגמים הנובעים מהמתורגמנים עצמם ומהחברה הזוכה במכרז: חוסר מקצועיות של המתורגמנים הבאה לידי ביטוי בין היתר באי ידיעה מספקת של אחת השפות, השמטת פרטים, אי דיוקים, רמת השכלה שאינה מספקת. העדר הדרכה בכלל, וחוסר בהכשרה ספציפית (למשל, מתורגמן לשפת הסימנים שאינו יודע את כל הסימנים השונים של הסמים); העדר קוד אתי המחייב את המתורגמן, העדר פיקוח מקצועי.

שלישית, בעיות הנוגעות לתנאי ההעסקה של המתורגמנים: חלק גדול מהמתורגמנים מועסקים ללא תלוש משכורת, ללא תנאים סוציאליים, שכרם נמוך, והם אינם זוכים להחזר נסיעות מלא; תנאי עבודה לא נאותים – (בעמידה, אין חדר מתורגמנים או פינת מנוחה מסודרת, עבודה רציפה לאורך זמן ללא הפסקות, הפוגעת באיכות התרגום)[8]. יצויין כי העסקת עובדים בתנאים אלו מנוגדת להוראת החשב הכללי בעניין הגנה על זכויות עובדים המועסקים בידי קבלני שירות[9].

המכרזים להפעלת שירותי התרגום

12. כאמור, שירותי התרגום בבתי המשפט ניתנים כיום ע"י חברת "פרוטוקול" – היא הזוכה במכרז של שנת 2003[10] , ובמכרז 2007[11]. המכרז של 2007 אף כלל בתוכו שירותי תרגום לכל משרדי הממשלה בכל הארץ, לרבות יהודה ושומרון, המכרז מפרט רשימת שפות, מקובצות ב"סלים", אשר לכל אחת מהן תעריף שונה. עפ"י תנאי המכרז, מחויב הספק להציע הן תרגום מרחוק (תרגום מילולי שאינו באמצעות מתרגם הנוכח במקום), והן תרגום עוקב (שירותי המתורגמנות בע"פ) לכל אחת מהשפות המצוינות.

13. מכרז 2007 מעלה תהיות רבות[12], ומעורר שאלות ביחס לאיכות המתורגמנים העובדים בבתי המשפט. הבעיות נובעות הן ממנגנונים חשובים הנעלמים מהמכרז, והן מהתנאים הטבועים בו, היינו אי היכולת לשלם למתורגמנים שכר ראוי, דבר הגורר העסקת אנשים שאין זה מקצועם, ואשר אינם מיומנים במתורגמנות בע"פ[13].

הצורה בה נבנה מכרז 2007 מדגישה תפיסה קלוקלת אך רווחת, כי ברגע שיש אדם היודע שתי שפות, הרי שהמערכת יוצאת ידי חובתה בקיום הליך הוגן ובעשיית צדק. ולא כך היא – עבודת המתורגמנות טומנת בחובה היבטים שונים ומיוחדים, שיכולים להבטיח כי יובטחו זכויותיו של צד במשפט – החל מדרישת הבסיס, קרי ידיעת שתי השפות והמונחים המשפטיים על בוריים, המשך בהכרת קוד אתי, וכלה באסרטיביות המתבקשת לפעמים מול עו"ד ושופטים שאינם מקפידים על המובן מאליו – שדברי הדובר יובאו כהלכתם בפני כל הנוכחים בהליך.

14. המכרז של 2007 עמוס בפרטים טכנייים, אך נעדר אלמנטים חשובים ההכרחיים לשמירה על זכויות אדם בהליך המשפטי:

סעיפים מהותיים ממכרז 2003, המתייחסים לאיכות, לאתיקה ולהכשרה של המתורגמנים נעלמו, ובמקומם מופיע פירוט הנוגע לאיכות החברה המציעה. היינו ניסיונה באספקת מתורגמנים. אין כלל דרישות לגבי התאמתם של המתרגמים למקצוע. הדבר היחיד הנדרש מהמתורגמן מפורט בסעיף 6.4 למכרז, הקובע כי "לגבי המתרגמים יפרט ידע בשפות שונות ושנות ניסיון בביצוע השירותים המבוקשים".

הזכיינית נדרשת לפרט את מנגנוני הפיקוח שיהיו לה, אולם לא נקבע שום מנגנון של פיקוח מטעם ביהמ"ש והמדינה. עניין זה של פיקוח המדינה על שירות מופרט הוא מהות העניין, שכן רק בקיומו תובטח השמירה על זכויות הצדדים להליכים המשפטיים. ניתן לחשוב על כמה וכמה מנגנוני פיקוח אשר ראוי כי יופעלו ע"י הנהלת בתי המשפט, כמו לדוגמא: עריכת מבחני סף במונחים משפטיים שכיחים, תצפיות פתע בדיונים, עריכת מבחנים תקופתיים, הקלטת הדיון ועריכת השוואה בין התרגום לנאמר וכן הלאה.

למרות חשיבותה, שפת הסימנים אינה נמצאת מפורשות באף סל. משמעות הדבר היא כי חירש שהוא נאשם או עד בהליך משפטי – אינו יכול, באין מתורגמן הבקיא בשפתו, לבטא את אשר יש לו לומר, זאת על אף שחוק שוויון חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 קובע בסעיף 19ב כי הנגישות לשירותים ציבוריים הינה עיקרון יסוד. עוד מודגש בסעיף 2, כי מטרת החוק היא להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו.

מחויבות המדינה להגן על זכויות האדם בעת הפרטה של שירות ציבורי – שיתוף ופיקוח

15. נראה שפגמים רבים במערך התרגום בע"פ היו יכולים להימנע, או לבוא על פתרונם, לו היה מושם דגש על שני מרכיבים החיוניים לשמירה על זכויות אדם בעת הפרטתו של שירות הניתן לאזרח: התייעצות עם גורמים חיצוניים, נטולי אינטרס כלכלי וקיומו של פיקוח יעיל על השירות המופרט. זאת, מתוך הבנה, כי השפעת ההפרטה על זכויות האדם במקרה זה היא רחבה, ועלולה להיות הרסנית אם לו ישמרו כללים פשוטים הנוגעים בה.

16. לעניין התייעצות עם גורמים חיצוניים בעיצוב הליכי הפרטה כוונתנו היא במקרה זה להתייעצות, בעיקר אך לא רק, עם גורמים בעלי מומחיות מקצועית כמו גם גופים המייצגים ציבור, העשוי להיות נפגע או מושפע בדרך אחרת מהמהלך, אך לא לגופים בעלי אינטרס כלכלי. הנחיה ברוח זו יצאה על ידי היועץ המשפטי לממשלה בנוגע להתייעצות קודם חקיקת משנה[14] ונראה כי הטעמים העומדים בבסיסה: שיתוף הציבור בהחלטות הנוגעות לו, הוספת מידע ושיקולים בפני משרדי הממשלה והשגת תמיכה ושיתוף פעולה עם המהלך כולו, יפים אף לענייננו כאן.

17. לעניין הפיקוח על שירותי המתורגמנות, הרי שבמצב כמו כאן, בו עלולים להתנגש אינטרסים של חברות פרטיות השואפות למקסם את רווחיהן, עם מימוש זכויות יסוד של הפרט, חלה חובה על המדינה להפעיל מערך פיקוח יעיל שיגן על זכויות מקבלי השירות. הפרטת שירותים ציבוריים הנוגעים לליבת זכויות האדם, יכולה לקבל תוקף ולגיטימציה חוקית וציבורית רק ע"י פיקוח יעיל ואפקטיבי מצד רשויות השלטון:

אצילת סמכויות בכלל, ואצילתה לגוף פרטי, במיוחד, הינה כדין רק ככל שבידי הרשות המקורית, נותרת אפשרות אפקטיבית לפיקוח על הגוף הנאצל. בהאצילה סמכותה לאחר אין הרשות המינהלית רשאית להתפרק לגמרי מסמכות זו ולהותיר את הנאצל לגבש בעצמו את אמות המידה לביצועה. גם כשהתפקיד שבו מדובר הוא בעל אופי טכני, הרי "שבהעבירה את הביצוע של תפקיד כזה לגורם חיצוני אין הרשות מתפרקת מן האחריות לביצועו התקין.[15]

18. כרגולטור אמורה הנהלת בתי המשפט לתכנן את אמות המידה לאספקת השירות, לבחור את נותנו, להפעיל זרועות פיקוח ולוודא כי זכויות מקבלי השירות נשמרות בסטנדרטים שייקבעו בעניינינו, ברור שהפיקוח המתבקש הינו גם ובעיקר על רמת המתורגמנות הניתנת לאדם אשר אינו דובר על בוריה את השפה העברית, במסגרת ההליך המשפטי.

הצעדים המתבקשים

19. במישור המידי, יש להפעיל מערכת פיקוח ואכיפה שתתמקד באיכות התרגום הניתן בבתי המשפט. כאמור לעיל, רק פיקוח אמיתי יבטיח, כי דברי נאשמים ועדים בביהמ"ש יישמעו כהלכתם. יש להורות על עריכת בדיקות תקופתיות לגבי בקיאות המתורגמן בשתי השפות ובמונחי יסוד משפטיים. בנוסף יש לקיים תצפיות בהן תבחן לא רק ידיעת השפות על בוריין, אלא גם יחסי האנוש של המתורגמן כלפי מושאי התרגום שלו ויכולתו להתמודד עם לחצים מצד המערכת (שופטים ועורכי דין עוינים). בחלק מהמקומות בעולם נהוג להכניס מצלמות וידאו לחלק מהדיונים בהן יש מתורגמן, שכן הסתמכות על הפרוטוקול בלבד, אינה יעילה במקרים מסוימים- ניתן לאמץ שיטה זו אף בישראל.

20. בנוסף, יש לקיים שיתוף פעולה עם גורמים מקצועיים שיוכלו לייעץ בכל הנוגע למדדי איכות המתורגמנות. יש לפעול באופן מתמיד לשיפור השירות הניתן, ולהכשרת המתרגמים למתורגמנות משפטית, כפי שהתחייב במכרז של 2003. כך, למשל, מומלץ להקנות למתרגמים מיומנויות תרגום שונות כגון העשרת השפה המשפטית ואוצר המילים, שכן רבים מהמתורגמנים מגיעים ללא כל רקע משפטי. יש לדאוג, כי כללי האתיקה המקצועית יחולו ויחייבו את המתורגמנים הפועלים במערכת בתי המשפט.

21. בטווח הארוך יותר, באפריל 2009 יסתיים החוזה עם החברה הזוכה והמדינה צפויה לצאת במכרז חדש לבחירת זכיין בתחום המתורגמנות בבתי המשפט. נוכח המציאות העגומה בתחום המתורגמנות בבתי המשפט, אנו תקווה, כי זו הפעם תקפיד הנהלת בתי המשפט לכלול במכרז סעיפים ברורים בנוגע לאיכות המקצועית של המתורגמנים, הכשרתם טרם תחילת העבודה ובמהלכה, וקיומם של מנגנוני פיקוח על עבודתם- הן מטעם החברה הזוכה והן מטעם הנהלת בתי המשפט. מכרז שלא יתייחס מפורשות לנקודות חשובות אלו עלול להוביל להמשך הפגיעה בזכויות אדם בהליכים בבית המשפט.

בכבוד ובברכה,
מיכל פינצ'וק, עו"ד
האגודה לזכויות האזרח

נכתב בסיוע אסף כהן

---